"ב-24/1/21 הייתה הפעם האחרונה שבה הזרקתי לעצמי את התרופה הביולוגית יומירה. שנה קודם, כשהילדים היו בני חודשיים, קראתי את המשפט: 'זה נפלא שאתה מוכן למות למען המשפחה שלך. האם אתה מוכן גם להיות בריא עבורם?' ומאז כל חיי השתנו ללא היכר"
המילים האלו מתנוססות על הווידאו שהעלה בסוף השבוע האחרון השף עומר מילר, שם הוא נראה מזריק לבטנו את התרופה למחלת הקרוהן, ממנה סבל, בפעם האחרונה. מאז עברו 4 שנים בדיוק ולמילר יש חדשות טובות לאלפי עוקביו. כך הוא כותב בפוסט שזכה לתגובות נלהבות רבות:
"היום אני ארבע שנים ללא תרופות. מגיל 13 ועד גיל 41 התנסיתי בלא מעט תרופות, ויטמינים וסטרואידים כשלא הייתה ברירה.
"לפני חמש שנים התחיל המסע שלי לעבר ההחלמה והריפוי. האמת היא שאז לא ידעתי לאן אני הולך. התחלתי תזונה קטוגנית. מבולבל, עמוס במידע חדש, בתפיסות עולם שונות לחלוטין ובדפוסי חשיבה פסימיים ברמות - צעדתי לאט ובזהירות.
"למדתי כל יום משהו חדש, ובכל יום שחלף ניסיתי להכניס הרגל חדש לחיים. בתקווה שהרגל ישן ורע יפלט מהמערכת. חקרתי את עולם החשיפה לקור, שקעתי בנשימות לתוך המערכת העצבים האוטונומית, גיליתי את הכוח שיש בדברים החינמיים שנמצאים וזמינים לכל אחד איתנו: שמש, אדמה, ספורט, שהייה בטבע, אימוץ דרך הסתכלות חדשה על העולם.
הפוסט המשמח של עומר מילר
"מזמין אתכם להתלוות למסע האישי שלי"
"וקצת כמו בקלישאת המטריקס על הכדור הכחול והאדום גיליתי עולם חדש. כזה שלא האמנתי שקיים. מנוגד לכל מה שעד אז היה העוגן המרכזי של חיי.
"שלא יובן או ישתמע מדברי שאני ממליץ בצורה כלשהי להפסיק את הטיפול התרופתי. לפני המלצה אני מזמין אתכם להתלוות למסע האישי שלי. לקחת ממנו כל מה שבא לכם. טוב? תיקחו. לא טוב? תעיפו. אני כן ממליץ לכם למצוא את הנתיב שלכם. צועדים במסע הזה מיליוני אנשים שמאמינים שאפשר, אולי, אחרת.
"אנשים שהחליטו לקחת את האחריות על החיים שלהם. ללמוד ולחקור, לשמוע ולהתנסות, לבדוק, להישאר עם ראש מכיל ועיניים פקוחות.
"המסע הזה הוא ללא ספק מטלטל: עתיר מכשולים, קשיים, רעשי רקע, פחדים, אבל המסע הזה הוא שלכם ולמענכם.
"אתם אלו שקובעים את הקצב בו ואת התדר המתאים לכם. אל תפילו את מלוא האחריות על מישהו אחר. זה בסדר להתייעץ ונפלא לשאול שאלות ולקבל הכוונות - אבל בסוף זה אתם מול הטבע ועצמכם.
"אני גם לא מאמין שיש פתרון אחיד לכולם. אני מצאתי את השקט שלי בתזונה הקטוגנית אבל לחלוטין מאמין שזו לא הדרך היחידה. לא אפרט פה את כלל הסיבות מדוע לדעתי היא לא פחות ממופלאה התזונה הזו, רק אציין שהיא מעניקה מנוחה אמיתית למעי וזמן להשתקם ולהתחדש, היא מפחיתה דלקת ועוזרת לרגישות לאינסולין, משפרת מצב רוח, מעניקה שפע מיקרו נוטריינטים ומשקמת את מערכת המיקרוביום שלנו - אבל הבטחתי לכם שלא אחפור בנושא.
"אני גם משוכנע שתזונה לבדה לא מספיקה לעבור שינוי. היא רק לבנה אחת בחומה. ככל שמתקדמים בדרך מגלים עוד ועוד מקומות לשינוי, לשיפור, לייעול. אני לא יודע מה תגלו במסע הזה ולא מבטיח דבר פרט לזה שתכירו את עצמכם ואת מה שנכון עבורכם כפי שלא ידעתם שאפשרי.
"מאחל לכולם בריאות איתנה ממני והולך לחגוג 4 שנים ללא תרופות במסע הכי מרגש שהיה לי בחיים.
ישראל: השכיחות הגבוהה ביותר למחלות מעיים
מחלת קרוהן (כמו גם קוליטיס כיבית) שייכת למשפחת המחלות הדלקתיות של המעי, שמתאפיינות בקיומה של דלקת כרונית הפוגעת ברירית של מערכת העיכול. הדלקת נוצרת כתוצאה משפעול יתר של מערכת החיסון. משמעות הדבר: מערכת החיסון מפרישה חומרים יוצרי דלקת שפוגעים ברירית המעיים.
המחלה יכולה לבוא לידי ביטוי בכל אחד מחלקיה של מערכת העיכול - החל מחלל הפה וכלה בפי הטבעת, אולם אצל רוב החולים (כ־75% מהם) מופיעה הדלקת בחלק הסופי של המעי הדק שהוא אזור המעבר בין המעי הדק למעי הגס.
שכיחותן של מחלות המעי הדלקתיות (שקרוהן היא אחת מהן) בישראל היא הגבוהה ביותר בעולם: קרוב ל־0.5% מהתושבים בארץ סובלים מהן. קרוהן היא מחלת המעי הדלקתית הנפוצה ביותר בישראל: 60% מהאנשים שאובחנה אצלם מחלת מעי דלקתית סובלים מקרוהן, וכ־40% סובלים מקוליטיס כיבית.
קרוהן: תסמיני המחלה
- אצל מרבית החולים גורמת המחלה לדלקת של המעי הדק. הפגיעה במעי הדק עלולה לגרום לשלשולים, לחום, לכאבי בטן, לחולשה ולפגיעה בספיגה של מרכיבי מזון חיוניים ובהם ויטמין B12, ויטמין D, ויטמין E, ויטמין K וסידן. לעיתים כוללים התסמינים גם ירידה במשקל ותשישות.
- אצל כשליש מהחולים פוגעת המחלה באזור פי הטבעת. מחלה פעילה באזור פי הטבעת עלולה לגרום להופעה של אבצסים (כיסים של מוגלה), פיסורות (סדקים כואבים) או פיסטולות (תעלות בתוך הרקמות הרכות).
- מחלה פעילה עלולה לגרום להיווצרות אבצסים בחלל הבטן. אלה מלוּוים בדרך כלל בחום ובתסמינים של מה שמכנים "בטן חריפה": כאבי בטן קשים עקב דלקת שהתפשטה לחלל הבטן.
- נוסף על תסמינים במערכת העיכול ייתכנו פגיעות גם באיברים נוספים כמו עיניים, עור, מפרקים ודרכי המרה. עם זאת הפגיעות של מחלת קרוהן מחוץ למערכת העיכול הן נדירות יחסית.