בשבועות האחרונים התקשורת בישראל דיווחה על עלייה מדאיגה במקרי שפעת חמורים, כולל אשפוזים מורכבים ומקרי מוות טרגיים - אפילו בקרב ילדים וצעירים ללא מחלות רקע. חשוב לזכור כי סיבוכים קשים כתוצאה משפעת אינם תופעה חדשה, והם מתרחשים מדי שנה במהלך עונת החורף, אך יש שנים בהם ההתפרצות נרחבת יותר בהיקפה ושיעור הסיבוכים גבוה יותר.
שמה של המחלה - "שפעת" - נגזר מההשפעה העצומה שלה על הפרט והחברה בכל רחבי העולם, מבחינה בריאותית וכלכלית. ההתפרצויות הרגילות של השפעת מופיעות בחודשי דצמבר-אפריל בחצי הכדור הצפוני מאי - ספטמבר בדרומי, ובמהלך כל השנה באזורים משווניים.
נגיפי השפעת הנפוצים בבני אדם משתייכים בעיקר לשני זנים: Aו-B. זן A נחשב לשכיח ולמסוכן יותר, מכיוון שהוא נוטה לעבור שינויים גנטיים משמעותיים, מה שהופך אותו לאחראי להתפרצויות עונתיות נרחבות ואף לפנדמיות, כמו זו שהתרחשה בשנת 2009, ועדיין מהווה את הזן השולט בעולם. זן B נוטה להשתנות פחות, ובאופן כללי הפוטנציאל שלו להביא לסיבוכים נמוך יותר, אך בשבועות האחרונים אנו עדים להתפרצות משמעותית של זן זה, בעיקר בקרב ילדים, תופעה שקורית אחת למספר שנים. על פי דוחות ניטור האחרונים של משרד הבריאות, שיעור הילדים החולים השנה בשפעת מזן B גבוה במיוחד. סיבה אפשרית לכך היא היעדר "זיכרון חיסוני" בקרב ילדים, שלא נחשפו לווירוס זה, או לחיסון, עד כה.
רבים נוטים לבלבל את מחלת השפעת עם נגיפים הגורמים להצטננות, אך מדובר במחלה קשה יותר גם כאשר מדובר בהסתמנות רגילה, ללא סיבוכים. בעוד שהצטננות מתבטאת בעיטושים, גודש באף, וכאב גרון, שפעת מתבטאת לרוב בחום גבוה, חולשה כללית, כאב שרירים, כאב פרקים, כאב ראש, כאב בחזה, שיעול, כאב בטן, ירידה בתאבון, הקאות, ושלשול. מרבית התסמינים חולפים בתוך מספר ימים, אך שיעול עלול להתמיד שבועות ולהפריע לשגרת החיים זמן רב.
הבעייתיות של מחלת השפעת טמונה בסיבוכיה האפשריים, העלולים להופיע במגוון מערכות בגוף, הן מנגיף השפעת עצמו, והן מסיבוכים חיידקיים משניים:
• מערכת הנשימה: מעורבות מערכת הנשימה התחתונה יכולה להתבטא בדלקת ריאות העלולה להיות מסכנת חיים, דלקת סימפונות ("בְּרוֹנְכִיטִיס"), והחמרה של מחלות ריאה כרוניות כולל אסתמה. מעורבות מערכת הנשימה העליונה עלולה להתבטא בשיעול נבחני, דלקות אוזניים, וסינוסיטיס.
• מערכת הלב וכלי הדם: שפעת עלולה לגרום לדלקת בשריר הלב, דלקת בקרום הלב, ובמבוגרים התקפי לב.
• מערכת השרירים: שפעת עלולה להביא לדלקת של שרירי הגוף היכולה להסתבך באי ספיקת כליות.
• מערכת העצבים: שפעת גורמת לפרכוסי חם, ועליה בפרכוסים אצל הסובלים מאפילפסיה, דלקת מח ודלקת בקרום המח, תסמונת גאן ברה, ובמבוגרים - שבץ מוחי.
הנגיף החמקמק
אחת התכונות הבולטות של נגיף השפעת היא יכולתו לשנות את המבנה החלבוני שנמצא על המעטפת החיצונית שלו. שינויים אלו המכונים "מוטציות" מאפשרים לו לחמוק מזיהוי של מערכת החיסון, שפיתחה נוגדנים כנגד גרסאות קודמות של הנגיף. כתוצאה מכך, ההגנה החיסונית של האוכלוסייה נותרת חלקית בלבד, מה שמוביל להתפרצויות עונתיות בהיקף נרחב.
נתונים סטטיסטיים מראים כי בעונת שפעת טיפוסית, "רגילה", כ-10% מהמבוגרים ושליש מהילדים צפויים לחלות. כאשר השינוי בנגיף גדול יותר, עלולה להיגרם התפרצות נרחבת יותר, "פנדמיה", ואז צפויים לחלות 50% מהאוכלוסייה.
בניגוד לדעה הרווחת, שפעת אינה מסוכנת רק לקשישים או לאנשים עם מחלות רקע. אמנם ישנן קבוצות בסיכון גבוה לסיבוכי שפעת כגון קשישים, ילדים מתחת לגיל שנתיים, חולים במחלות כרוניות במערכות הנשימה, לב, כליות, סוכרת, אנשים עם השמנת יתר, מטופלים עם מערכת חיסון מוחלשת, ונשים בהריון, אך סיבוכים חמורים, ואף מקרי מוות, עלולים להתרחש גם בקרב אנשים צעירים ובריאים לחלוטין. למעשה, משום שרוב האוכלוסייה בריאה, רב המקרים הקשים חלים בקרב אוכלוסייה זו.
החיסון עונתי הינו אמצעי ההגנה המרכזי כנגד התחלואה בשפעת. קיימים שני סוגי חיסון: חיסון "מומת" הניתן בזריקה, וחיסון "חי מוחלש" הניתן כתרסיס לאף. החיסון החי המוחלש מיועד לאוכלוסיית הגילאים 2-49 שנים, ואינו מתאים למי שסובל מליקויים במערכת החיסון. הרכב החיסון נקבע על ידי ארגון הבריאות העולמי, על סמך תחזית להרכב הזנים העומדים להיות דומיננטיים.
בהתאם למורכבות המחלה ולסיכונים, בשנים האחרונות פותחו חיסונים עם ריכוז אנטיגן גבוה פי 4 לעומת החיסונים הרגילים. במדינות מערביות רבות, חיסון זה מומלץ כטיפול מונע סטנדרטי עבור אנשים מעל גיל 65, על סמך מחקרים שהראו כי החיסון המוגבר יעיל יותר מהחיסון הרגיל בקרב קשישים. אף על פי כן, החיסון המוגבר היה זמין בישראל בכמות מצומצמת יחסית, למרות יעילותו בהפחתת הסיכון לתחלואה, לסיבוכים ולאשפוז כתוצאה משפעת.
עוד לא מאוחר להתחסן
למרות שאנחנו נמצאים במחצית השנייה של ינואר, עדיין לא מאוחר להתחסן לשפעת: נכון לדו"ח העדכני של המרכז הישראלי לבקרת מחלות, גל התחלואה עדיין בעליה, מה שמצביע על כך שלפנינו עוד מספר שבועות של פוטנציאל להידבק ולחלות, ולכן עדיין יש טעם לגשת ולהתחסן. נוסף על ההגנה שהחיסון מקנה למחוסן עצמו, הוא מפחית סיכון להעברה למגעים העלולים להיות בסיכון גבוה לסיבוכי שפעת.
הכותבת הינה מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בילדים, בית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, במרכז רפואי שיבא, יו"ר החברה הישראלית לפדיאטריה קלינית (חיפ"ק), וחברה בוועדה המייעצת לחיסונים למשרד הבריאות