החל מאתמול, כשהוכרז על יציאתה לדרך של עסקת החטופים, הבטן של כולנו מתהפכת בדריכות ובציפייה לעתיד לקרות. המתח הזה, גם אם הוא חיובי, גורם לשינויים פיזיולוגיים בגוף וגם עשוי לגרום להתנהגות תזונתית שונה.
האדרנלין קופץ לשמיים
במהלך מצבי מתח, ציפייה ודריכות, הגוף מפריש אדרנלין. האדרנלין אחראי להעלאת הדופק, לחץ הדם והגברת הערנות. מחקרים רבים שהתמקדו בתהליכים אלה, מראים כיצד האדרנלין הכה נוכח, מסייע להכין את הגוף למצבי דריכות או סטרס.
מחקר שפורסם ב-Journal of Endocrinology מצא כי במצבי מתח, האדרנלין משחק תפקיד מרכזי בהגברת הערנות, ויש עלייה מיידית בדופק ובלחץ הדם, כדי לאפשר לגוף להגיב במהירות לשינויים סביבתיים.
המחקר המשיך והראה כי האדרנלין גורם להרחבת כלי הדם המוליכים לשרירים ואל המוח, מה שמוביל להגברת הערנות והכושר הפיזיולוגי.
לטענת החוקרים, "ההשפעה הפיזיולוגית של האדרנלין לא רק מקלה על המענה המיידי לאירועים חיצוניים, אלא גם מגבירה את היכולת של הגוף להתמודד עם מצבים מנטליים אינטנסיביים".
הקורטיזול מתפרץ
במהלך מצבי סטרס חיובי, הגוף מפריש קורטיזול, ההורמון שמסייע להעלאת זמינות הגלוקוז בדם לשם סיפוק אנרגיה מיידית. זה חלק מתהליך הפיזיולוגי שנועד להכין את הגוף לתגובה יעילה לאתגרים.
צריך לשים לב שיש לכך גם השפעות שליליות, במיוחד כאשר מדובר בהשפעות על מערכת החיסון. מחקר שפורסם ב-Psychoneuroendocrinology מצא כי קורטיזול, עלול להחליש את תגובת מערכת החיסון, בעיקר על ידי דיכוי תפקוד תאי הדם הלבנים (לימפוציטים).
ההפרשה של הקורטיזול במצבי סטרס חיובי יכולה להיות יעילה במענה לאתגרים, אך כאשר סטרס כזה מתמשך, עלולה להיות פגיעה במערכת החיסון, מה שמוביל להיחלשות היכולת להילחם בזיהומים ולתגובה פחותה במצבי דלקת.
זרימת הדם למוח משתפרת
בנוסף לעליה בדופק ובלחץ הדם, יש שיפור זרימת הדם למוח. המוח גם הוא מקבל יותר דם, ובכך יותר חמצן וגלוקוז, שמחייבים אותו לפעול בצורה חדה יותר. התוצאה היא עלייה בערנות וביכולת קבלת החלטות מהירה ויעילה.
שינויים במערכת העיכול
השינויים באדרנלין ובקורטיזול שהזכרנו קודם, משפיעים גם על מערכת העיכול. זרימת הדם למערכת העיכול פוחתת, מה שיכול לגרום לבעיות עיכול כמו כאבי בטן, שלשולים או עצירות.
מחקר שפורסם ב-Gastroenterology הראה כי סטרס משפיע ישירות על מערכת העיכול, במיוחד בהיבטים של חומציות בקיבה ופעילות המעי.
החוקרים מצאו כי במצבי סטרס, הגוף חווה ירידה בזרימת הדם למערכת העיכול, מה שגורם לשיבושים בתפקוד המעי ויכול להוביל לתסמינים כמו כאבי בטן, שלשולים או אף עצירות.
שורפים יותר קלוריות
מחקר שפורסם בירחון לאנדוקרינולוגיה מטבולית מצא שמצבי דריכות ומתח נפשי גרמו לעלייה משמעותית בקצב חילוף החומרים הבסיסי, כלומר עליה מסויימת בשריפת הקלוריות.
מחקר נוסף שפורסם בירחון לרפואה פסיכוסומטית, הראה כי מצבי מתח ודריכות מגבירים את קצב חילוף החומרים ושריפת הקלוריות, אך ההשפעה משתנה בין אנשים בהתאם לרמת הרגישות האישית למתח.
מה עוד קורה לנו מבחינת אכילה?
1. עלייה בתשוקה למאכלים עתירי קלוריות: קורטיזול גורם לתשוקה מוגברת למאכלים עשירים בשומן, סוכר ומלח. מאכלים אלו נחשבים "מזונות מנחמים" ומשפיעים על המוח על ידי שחרור דופמין, המשפר זמנית את מצב הרוח.
2. עלייה באכילה רגשית: אנשים מסוימים אוכלים יותר בזמן סטרס כדי להקל על הרגשות השליליים, בעוד שאחרים עלולים לאבד את התיאבון.
3. העדפת פחמימות פשוטות: הרבה מאמינים שסוכרים ונשנושים עוזרים להרגעה, ולכן ישנה נטייה לצרוך מאכלים כמו שוקולד, מאפים ומתוקים.
4. אכילה מהירה יותר: במהלך סטרס, אנשים עשויים לאכול מהר יותר וללא תשומת לב למה שהם אוכלים. אכילה מהירה יכולה להוביל לאכילת יתר, מכיוון שהמוח לא מספיק לעבד את תחושת השובע בזמן.
5. דילוג על ארוחות: במקרים של לחץ, חלק מהאנשים עשויים לאכול פחות או לדלג על ארוחות בכלל. במצבים כאלה, סטרס יכול להוריד את התיאבון ולהוביל לכך שהאדם לא מרגיש צורך לאכול.
6. נטייה לאכול מזון לא בריא: כשישנו לחץ, ייתכן שאנשים יפנו לאכול מזון שמספק להם תחושת נוחות מיידית, אך לא בהכרח מזון בריא. התשוקה למאכלים מעובדים, מזון מהיר או חטיפים לא בריאים עלולה להיות גבוהה יותר בזמן סטרס.
7. שינויים בקצב הארוחות: אנשים יכולים לאכול בארוחות לא מסודרות, לעיתים תוך כדי פעילות או תוך כדי עבודה. כך, האוכל לא מהווה זמן להתמקד בטעמים ובצורך הגופני, אלא רק פתרון מהיר על מנת להתמודד עם לחצים או אתגרים.
איך מתמודדים עם השינויים?
• נשנשו בריא: רצוי לבחור באגוזים, בוטנים, שקדים או גרעינים כנשנוש ביניים, הם נותנים אנרגיה מתמשכת ומסייעים לווסת את תגובת הסטרס. נשנוש של 15 שקדים עדיף חד משמעית על כל עוגיה או וופלים.
• שימו לב להרגלי האכילה: תאכלו בישיבה, שימו לב מה אתם אוכלים. לא לאכול בעמידה או בנהיגה או תוך כדי שעושים דברים אחרים.
• פעילות גופנית: מסייעת לשחרור אנדורפינים, שמשפרים את מצב הרוח ומפחיתים את השפעות הקורטיזול.
• פחות קפאין: רק אצל חלק מן האנשים זה יכול לעזור, אבל כדאי לשים לב לכך שאצל חלקנו קפאין יכול להחמיר את הסטרס על ידי העלאת הדופק והגברת תחושת החרדה.
חשוב לשים לב לדבר נוסף - יש סטרס שלילי, ויש סטרס חיובי (כמו הפעם). שימו לב והקשיבו לגוף שלכם ולאיך שהוא מכוון אתכם. ההקשה הזו לגוף היא הדבר הכי חשוב.
הצטרפו לניוזלטר של ד"ר מאיה רוזמן - מהתיאוריה לצלחת. כתבות בענייני תזונה ובריאות, עצות וטיפים לשיפור אורח החיים ומתכונים