עולם התזונה עבר שינוי משמעותי בשנים האחרונות: בעוד שבעבר הפוקוס היה על צריכה של שומן כגורם עיקרי להשמנה ועוד אינספור בעיות בריאותיות, עכשיו האצבע המאשימה מופנית אל הרכיב המתוק שנמצא באינספור מזונות ומשקאות - סוכר.
על פי ארגון הבריאות העולמי, צריכת הסוכר היומית של אדם לא תעלה על 10% מסך האנרגיה היומית הנצרכת, כאשר 5% נחשבים לכמות אידיאלית לדיאטה בריאה (לא יותר משש כפיות).
בישראל צריכת הסוכר גבוהה בהרבה מהמומלץ. על פי דוח של ה-OECD משנת 2016 ישראל נמצאת בראש הטבלה עם כמות צריכה ממוצעת של 170 גרם ליום, שהם למעלה מ-40 כפיות של סוכר. רק לשם השוואה, באוסטרליה צריכת הסוכר הממוצעת ליום עומדת על כ-60 גרם של סוכר לבן, השווים לכ-14 כפיות.
לסוכר מחירים כבדים - הן מבחינה חברתית, כמו עבדות וסבל אנושי, הן מבחינה סביבתית, והן בריאותית. עם הפיכתו לחלק מרכזי בתזונה המודרנית, סוכר הפך לא רק לסמל של מתיקות, אלא גם לאחד הגורמים העיקריים לעלייה במחלות כרוניות.
המחקרים שממליצים - הימנעו מסוכר
סוכר הוא הגורם המרכזי לכמעט כלל המחלות של העולם המודרני, כמובן סוכרת ותסמונת מטבולית, אך גם מחלות לב וכלי דם וסרטן. הנה כמה דוגמאות בודדות מתוך אלפי המחקרים:
• מאמר מפתח בשם "Pure, White and Deadly" שפורסם ב-1972 העלה לראשונה את הטענה שסוכר הוא אחד האשמים המרכזיים במחלות לב וכלי דם. מאז, מחקרים רבים חיזקו את הקשר בין סוכר למחלות כרוניות, כולל סוכרת סוג 2 והשמנת יתר.
• מחקר שפורסם ב-"The Lancet" מצא כי צריכת סוכר גבוהה קשורה לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, גם כאשר לוקחים בחשבון את השפעת השומן והקלוריות. המחקר הדגיש כי סוכר משפיע על רמות השומנים בדם, מעלה את רמות הטריגליצרידים, ומשפיע על תפקוד האינסולין.
• מחקר מ-"JAMA Internal Medicine" הראה שצריכת סוכר עודפת לאורך זמן קשורה לעלייה משמעותית בסיכון למוות ממחלות לב, במיוחד בקרב אנשים הצורכים מעל 25% מהקלוריות היומיות שלהם מסוכר.
• מחקר שפורסם ב-"Nature Communications" מצא כי צריכת סוכר גבוהה מגבירה את תהליכי הדלקת בגוף, מה שעלול להוביל להאצת מחלות כרוניות כגון סוכרת וסרטן.
• מחקר מ-"BMJ" מצביע על כך שצריכה גבוהה של משקאות ממותקים קשורה לסיכון מוגבר לסרטן, במיוחד סרטן הלבלב והכבד. החוקרים הדגישו את הצורך בצמצום צריכת סוכר חופשית בתפריט היומי.
אלא שלמרות המודעות הרבה לנזקיו הבריאותיים, הסוכר ממשיך להיות נוכח במזונות רבים ולעיתים אף בכמויות מוסתרות. סיפורו של הסוכר ממחיש כיצד חומר טבעי אחד הצליח להשפיע בצורה נרחבת על עולמנו, לטוב ולרע.
ההיסטוריה של הסוכר היא סיפור מרתק שמתחיל באזורים הטרופיים של העולם, ממשיך בתהליך הפיכתו למצרך יומיומי, ומשפיע עמוקות על הכלכלה, החברה והבריאות העולמית. בימינו, סוכר נתפס כ"אויב הציבור", אולם מעטים יודעים את הסיפור המלא של החומר המתוק הזה.
סיפורו ההיסטורי של הסוכר
סוכר, הממתיק הטבעי שכולנו מכירים, משחק תפקיד מרכזי בחיינו כבר אלפי שנים. אבל מאחורי גרגרי הסוכר הלבנים מסתתר סיפור היסטורי מרתק, שמתחיל בגילויו הראשוני באזורים טרופיים וממשיך בהשפעותיו הכלכליות, החברתיות והתרבותיות על העולם.
כיצד סוכר הפך ממעדן נדיר למרכיב יומיומי, ומה היו המחירים ששילמו האנושות והטבע לאורך הדרך? הנה 7 עובדות מרתקות שמאירות את ההיסטוריה המתוקה, ואולי גם קצת המרה, של הסוכר.
1. מקור המילה "סוכר":
המילה "סוכר" מקורה במילה בסנסקריט "śarkarā", שפירושה "מתוק". המילה עברה לשפה הערבית כ"סוכר" ומשם לשפות אירופיות שונות, כמו האנגלית ("sugar").
2. גידול קנה הסוכר:
קנה הסוכר תורבת לראשונה בפפואה גינאה החדשה לפני כ-9,000 שנה. משם נפוץ להודו בסביבות 500 לפנה"ס ולסין בסביבות 200 לפנה"ס.
3. הפקת סוכר מסלק סוכר:
ב-1747, כימאי גרמני (אנדריאס מרגרף) גילה שניתן להפיק סוכר מסלק. תלמידו פיתח את התהליך והקים את המפעל הראשון לייצור סוכר מסלק בסביבות 1800.
4. השפעת מלחמת העולם השנייה על צריכת הסוכר:
במהלך המלחמה, הקצבת הסוכר הוגבלה במדינות רבות. לדוגמה, בבריטניה, מבוגרים קיבלו 40 גרם סוכר ביום, ילדים 15 גרם, וילדים מתחת לגיל שנתיים לא קיבלו סוכר כלל. לאחר סיום הקיצוב ב-1953, צריכת הסוכר עלתה במהירות.
5. סוכר ועבדות:
הביקוש הגובר לסוכר באירופה הוביל להקמת מטעי קנה סוכר באיים הקריביים ובאמריקה, שהעסיקו עבדים אפריקאים. עבדות המטעים, שסוכר נטל בה חלק מרכזי, נמשכה למעלה מ-350 שנים וגרמה לסבל רב.
6. התפשטות הסוכר באירופה:
עד המאה ה-18, הסוכר היה מותרות באירופה ונצרך בעיקר על ידי העשירים. עם התפתחות תעשיית הסוכר והוזלתו, הוא הפך למצרך נפוץ וזמין לכלל האוכלוסייה.
7. סוכר והבריאות:
הסוכר החל להיחשב כגורם מרכזי למחלות מטבוליות בשנות ה-70, כאשר מחקרים ראשונים קשרו את צריכתו המוגברת לעלייה בשיעורי השמנת יתר וסוכרת, וגם... למחלות לב.
לקורס של ד"ר מאיה רוזמן: איך משפרים את הבריאות ואיך יורדים במשקל בצורה שפויה והגיונית