החודש מציין העולם את שבוע המודעות לסרטן צוואר הרחם, בין ה-16 עד ה-21 בינואר, מחלה שגובה את חייהן של למעלה מ-300 אלף נשים מדי שנה ברחבי העולם. בעוד מדינות רבות מצליחות להפחית את שיעורי התחלואה, ישראל מציגה מגמה הפוכה ומדאיגה.
נתונים שהוצגו לאחרונה בוועדת הבריאות של הכנסת חשפו תמונה מטרידה: ישראל נמצאת בתחתית הטבלה העולמית בהיקף בדיקות הפאפ וההתחסנות נגד נגיף הפפילומה, ורושמת עלייה של כ-20 אחוזים בתחלואה. על פי הנתונים האחרונים של האגודה למלחמה בסרטן, בשנה החולפת אובחנו כ-1,400 נשים עם מצב טרום-סרטני, וכ-300 נשים עם סרטן חודרני בצוואר הרחם.
"אנחנו עדים למגמה מדאיגה שחייבת לטלטל את מערכת הבריאות", אומרת ד"ר מירב שמידט, גניקולוגית מומחית. "בעוד העולם המערבי מצליח להפחית את שיעורי התחלואה, אנחנו נכשלים במניעת מחלה שיש לנו את כל הכלים למנוע אותה. אני תמיד אומרת במרפאה שלי שיש לנו חיסון לסרטן, והלוואי ולכל סוגי הסרטן היה חיסון. צריך לנצל זאת שכן דרך החיסון אנחנו מוגנים ב-99% מפני 9 הזנים שבחיסון, הם אלה שגורמים למחלה".
לדברי ד"ר שמידט, הבעיה מתחילה בהבנת האויב: "וירוס הפפילומה האנושי (HPV) הוא וירוס נפוץ מאוד שמועבר במגע מיני. קיימים מעל 100 זנים שונים, כששניים מהם - זנים 16 ו-18 - אחראים לכ-70% ממקרי הסרטן. החיסון שפותח מגן בדיוק מפני הזנים המסוכנים הללו, וזו הסיבה שהוא כל כך אפקטיבי".
מחקרים שפורסמו לאחרונה מראים כי במדינות שהשיגו שיעורי התחסנות גבוהים, נרשמה ירידה של עד 87% במקרי סרטן צוואר הרחם. "הנתונים מדהימים," אומרת ד"ר שמידט. "באוסטרליה, למשל, שם שיעור ההתחסנות מגיע ל-80%, הם צופים למגר את המחלה כליל עד 2035".
אז מדוע המצב בישראל הפוך? איך יכול להיות שבעוד שכל העולם הולך ומתחסן, אצלנו המצב הולך ומחמיר? לדברי ד"ר שמידט, מדובר בשילוב של כמה גורמים. "הבעיה בישראל מורכבת ממספר גורמים", מסבירה ד"ר שמידט. "ראשית, שיעורי ההתחסנות בישראל נמוכים באופן מדאיג - פחות מ-30% מהאוכלוסייה המיועדת מתחסנת, לעומת 80% במדינות כמו אוסטרליה ובריטניה. זה פער עצום שמשפיע ישירות על שיעורי התחלואה".
"שנית," היא ממשיכה, "קיימת בעיה חמורה של מודעות לחשיבות בדיקות הסקר התקופתיות. בעוד שבמדינות מערביות רבות כ-80% מהנשים עוברות בדיקות סקר סדירות, בישראל המספר נמוך משמעותית. זה מוביל לכך שכשמתגלה המחלה, היא כבר במצב מתקדם יותר".
"הבעיה השלישית והמשמעותית ביותר היא היעדר תוכנית לאומית מסודרת למיגור המחלה. בניגוד למדינות כמו אוסטרליה, שבה קיימת תוכנית לאומית מקיפה הכוללת חיסון בבתי הספר, מעקב אחר שיעורי ההתחסנות, ומערך הסברה נרחב, בישראל אין גישה מערכתית כוללת. התוצאה היא שכל קופת חולים פועלת באופן עצמאי, ללא תיאום ומעקב ברמה הלאומית".
לד"ר מירב שמידט באתר zap דוקטורס
לדבריה, ניתוח הסיבות להיעדר המודעות בישראל מגלה תמונה מורכבת. ראשית, קיימת תפיסה מוטעית שהמחלה נדירה יחסית, מה שמוביל לתחושת 'לי זה לא יקרה לי'. שנית, בניגוד למחלות אחרות כמו סרטן השד, אין מספיק קמפיינים ציבוריים ופעילות הסברה סביב סרטן צוואר הרחם.
ד"ר שמידט מצביעה גם על מחסומים תרבותיים: "ישנן קהילות שבהן קיים קושי לדבר על נושאים הקשורים לבריאות מינית. זה מקשה על העברת המידע והגעה לאוכלוסיות מסוימות. בנוסף, העובדה שהחיסון ניתן בגיל צעיר יחסית מעוררת לעיתים התנגדות של הורים שחוששים לדבר עם ילדיהם על הנושא".
"גורם נוסף," היא מוסיפה, "הוא מבנה מערכת הבריאות בישראל. בהיעדר תוכנית לאומית מסודרת, אין גורם אחד שאחראי על קידום המודעות באופן שיטתי. כל קופת חולים פועלת בנפרד, וחסרה אסטרטגיה אחידה להעלאת המודעות. בנוסף, רופאי המשפחה, שהם קו ראשון במערכת הבריאות, לא תמיד מקבלים הכשרה מספקת בנושא ולא תמיד מעלים את הנושא בפגישות שגרתיות עם מטופלות".
למרות התמונה המדאיגה, ד"ר שמידט אופטימית: "יש לנו את כל הכלים למגר את המחלה הזו. החיסון בטוח ויעיל, בדיקות הסקר פשוטות וזמינות, והטיפול המוקדם אפקטיבי מאוד. מה שנדרש כעת הוא רצון חזק לפעול ותוכנית לאומית מתוקצבת".
לדבריה, המפתח להצלחה הוא בגישה הכוללת - חיסון בגיל הנכון, מעקב שגרתי ומודעות ציבורית. כיום, במסגרת תוכנית לאומית במאבק במחלה, ניתן חיסון ניתן לבני נוער בגילאי 13-14, בכיתה ח', כשהכוונה היא לחסן אותם לפני שהם מתחילים לקיים יחסי מין. "להיחשף לחיסון לפני שמתחילים לקיים יחסי מין", אומרת ד"ר שמידט, "מייצר הגנה מפני כל 9 הזנים שקיימים בחיסון, אלו הם הזנים שגורמים למחלה".
עוד היא מוסיפה, כי במקביל לחיסון, יש לבצע בדיקת פאפ תקופתית, אחת לשלוש עד חמש שנים. "בדיקה זו יכולה לזהות שינויים מוקדמים לפני שהם הופכים לסרטניים", כך לפי ד"ר שמידט. "מעבר לכך, יש לציין, כי כיום, ניתן לרכוש את החיסון עד גיל 45, והמשמעות היא שנשים שעברו את הגיל הזה לא יכלו להתחסן. הדבר הזה ישתנה בקרוב ומי שכבר עבר את גיל 45 יוכל גם כן לרכוש ולקבל את החיסון".
מחקרים מהשנים האחרונות מראים שהחיסון יעיל אפילו יותר ממה שחשבנו בתחילה. כלומר, הוא לא רק מונע הדבקה בנגיף, אלא גם מפחית משמעותית את הסיכון להתפתחות סרטן אצל נשים שכבר נדבקו.
"הניסיון העולמי מראה שמדינות שהשקיעו במניעה חסכו לא רק חיים אלא גם משאבים רבים במערכת הבריאות," היא מוסיפה. "הטיפול במצב טרום-סרטני פשוט יותר, זול יותר, ובעיקר - מציל חיים."
בינתיים, היא קוראת לציבור לא לחכות: "אל תחכו לתוכנית הלאומית. חסנו את ילדיכם, לכו לבדיקות סקר תקופתיות, והפיצו את המידע. כל אישה שניצלת היא עולם ומלואו. אנחנו יודעים שבמדינות שהשיגו שיעורי התחסנות גבוהים, כמו אוסטרליה ובריטניה, המחלה נמצאת בדרך להיעלמות. אין סיבה שישראל לא תהיה ביניהן".
ד"ר מירב שמידט היא רופאת גניקולוגיה ומיילדות, מומחית לאונקולוגיה ולגינקו - אונקולוגיה, רופאה בכירה במחלקת נשים בבי"ח כרמל, בעלת למעלה מ 15 שנות ניסיון במערכת הפרטית והציבורית. טל' - 055-4310188.
הכתבה בשיתוף zap דוקטורס