ביטול המיסוי על שתייה ממותקת שהוכרז על ידי משרד האוצר מעורר תמיהה רבה בשל השלכותיו הבריאותיות והחברתיות. מהלך זה, שמונע בבירור משיקולים פוליטיים, משקף סדרי עדיפויות המתעדפים אינטרסים פוליטיים צרים על פני בריאות הציבור.
בישראל, מצב הבריאות מדאיג במיוחד. המדינה מובילה במדינות ה-OECD בשיעור קטיעות גפיים כתוצאה מסוכרת - מחלה כרונית שהולכת ומחמירה עם השנים. סוכרת זו נגרמת לעיתים קרובות מצריכת סוכר מופרזת, שמקורה העיקרי הוא משקאות ממותקים. מדובר בכמויות סוכר אדירות שמזיקות במיוחד לילדים, אשר צורכים בממוצע 30 כפיות סוכר ביום - פי חמש מהכמות המומלצת. כשליש מבני הנוער בישראל סובלים מעודף משקל או השמנה, כאשר תחזיות מצביעות על עלייה משמעותית בשיעורים אלו בעתיד הקרוב, אם המגמה הנוכחית תימשך.
המיסוי על שתייה ממותקת שהוטל בעבר הוכיח את עצמו ככלי יעיל להפחתת צריכה. בישראל נרשמה ירידה של 16% בצריכת משקאות עתירי סוכר ושל 5% בצריכת משקאות דיאט בעקבות הטלת המס. נתונים אלו מראים שהציבור הישראלי מגיב למדיניות ומשנה את הרגלי הצריכה שלו בעקבות התמריצים. בעולם, מיסים דומים הצליחו להפחית משמעותית את צריכת המוצרים המזיקים הללו. כך למשל, בבריטניה, הונהג בשנת 2018 "מס הסוכר", שהביא לירידה בכמות הסוכר במשקאות ולצמצום הצריכה. בצרפת, שבה הוטל מס על שתייה ממותקת כבר בשנת 2012, נרשמה ירידה מובהקת בצריכה, ובהונגריה המיסוי על מוצרים מזיקים שימש למימון תוכניות לקידום בריאות הציבור.
השמנת יתר, הנגרמת בין היתר מצריכת שתייה ממותקת, גורמת לנזקים כלכליים עצומים. מדובר בעלויות גבוהות לטיפול במחלות כרוניות כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם וסרטן. מעבר לכך, ההשמנה פוגעת בפריון העבודה, מגבירה את ימי ההיעדרות מהעבודה ומשפיעה על איכות החיים של מיליוני אנשים. ההשלכות הישירות והעקיפות הללו מכבידות על מערכת הבריאות הציבורית ומטילות עול כלכלי משמעותי על המדינה. מניעת השמנה באמצעות מיסוי מוצרים מזיקים היא לא רק מהלך בריאותי חשוב אלא גם מהלך כלכלי חכם לטווח הארוך.
ביטול המיסוי על שתייה ממותקת בישראל מנוגד למגמות עולמיות. מדינות רבות באירופה ובארצות הברית נוקטות צעדים להפחתת צריכת סוכר באמצעות מיסוי, סימון מוצרים וקמפיינים ציבוריים.
בארצות הברית, ערים כמו ברקלי ופילדלפיה הצליחו לצמצם את צריכת המשקאות הממותקים בשיעור של עד 52% תוך שנים ספורות, בזכות מסים מקומיים על שתייה ממותקת. במקביל, מדינות באירופה מיישמות שיטות כמו Nutri-Score, המספקות דירוג ברור לערכים התזונתיים של מוצרים. שיטות אלו מסייעות לצרכנים לקבל החלטות מושכלות יותר בנוגע לרכישותיהם, ומעודדות הפחתת צריכת הסוכר.
בנוסף לכך, יוזמות חינוכיות בבתי ספר ממלאות תפקיד מרכזי בשינוי הרגלים מגיל צעיר. בבתי ספר רבים בארצות הברית ובאירופה מתקיימות תוכניות לימוד שמטרתן להעלות מודעות לתזונה בריאה ולהפחית את החשיפה למוצרים מזיקים, כמו משקאות ממותקים. דוגמאות אלו מדגישות כיצד מדיניות ממשלתית משולבת יכולה לשפר את בריאות הציבור.
התפתחות הטכנולוגיה פותחת אפשרויות חדשות במאבק נגד השמנה ומחלות כרוניות. אפליקציות לניהול תזונה, כמו גם שעונים חכמים ומכשירי מעקב כושר, מסייעות לציבור לשפר את הרגלי הצריכה ולשלוט בהרגלי הפעילות הגופנית. בנוסף, כלים מתקדמים לניתוח נתוני בריאות מאפשרים מעקב אישי והתאמת תזונה מותאמת אישית. טכנולוגיות אלה יכולות לסייע רבות, אך על הממשלה לעודד את השימוש בהן ולהשקיע בתוכניות חינוך טכנולוגי ובריאותי שיבטיחו את מימוש הפוטנציאל שלהן. ללא תמיכה רגולטורית והשקעה ממוקדת, הכלים הללו עלולים להישאר נחלתם של מעטים בלבד.
ההכנסות ממיסוי שתייה ממותקת יכולות לשמש לקידום אורח חיים בריא, סבסוד מזון בריא, חינוך לתזונה נכונה ושיפור תשתיות בריאותיות. עם זאת, בישראל התקבלה ההחלטה לבטל את המיסוי משיקולים פוליטיים צרים, תוך התעלמות מוחלטת מהנזק הבריאותי ארוך הטווח ומהפוטנציאל הכלכלי הגלום בהשקעה במניעת השמנה. מדובר בצעד שמשקף סדרי עדיפויות שאינם משרתים את טובת הציבור הרחב אלא קבוצות אינטרסים כלכליים.
בריאות הציבור היא נושא שאי אפשר להתעלם ממנו. עלינו לדרוש מהממשלה לקבוע מדיניות מבוססת נתונים, לשמור על שקיפות ולגלות אחריות כלפי אזרחי המדינה. ביטול המיסוי על שתייה ממותקת אינו רק ויתור על כלי יעיל להפחתת השמנה וסוכרת, אלא גם ביטוי של אדישות כלפי רווחת הציבור. הגיע הזמן שהממשלה תחזיר את הבריאות הציבורית לראש סדר העדיפויות שלה, תוך שילוב צעדים רגולטוריים עם תוכניות חינוך והעלאת מודעות.
השתתפו בכתיבה: קרן לוי, ממייסדי פורום "הייטק למען ישראל", נשיאת חברת פיוניר לשעבר; פרופ' עידית מטות, מנהלת אגף כירורגי ומערך הרדמה, טיפול נמרץ וכאב באיכילוב ונשיאת האיגוד האירופאי להרדמה וטיפול נמרץ; עו"ד אורלי הראל, יזמת בתחום הבריאות והבינה המלאכותית וזוכת פרס נשים מובילות טכנולוגיות של ארגון הסחר האירופי