זה הניתוח שיעבור נתניהו: מה הסיכונים, ומהו זמן ההחלמה בבית?

היום (יום ראשון) צפוי ראש הממשלה בנימין נתניהו לעבור הליך להסרת ליבת הערמונית. נתניהו נבדק השבוע בבית החולים הדסה ואובחן עם זיהום בדרכי השתן שנוצר כתוצאה מהגדלה שפירה בערמונית. מאז קיבל ראש הממשלה טיפול אנטיביוטי למיגור הזיהום, והוחלט שיעבור את ההליך.

"הגדלה שפירה של הערמונית היא תופעה מאוד שכיחה. אחד מכל שני גברים מעל גיל 50 סובל ממנה", אומר לוואלה בריאות פרופ' דוד מרגל, מומחה בכירורגיה אורולוגית, מנהל תחום ניהול סיכונים, חדשנות ומחקר אסותא רמת החייל.

"הערמונית היא כמו תפוז. יש לה קליפה וליבה וצינור השתן זורם במרכז הליבה. הגדלה של הליבה גורמת לחסימה בדרכי השתן. הסימנים לכך הם בדרך כלל קימה מרובה בלילה למתן שתן, זרם השתן שנחלש, תחושה שלא מתרוקנים. אחד הסיבוכים השכיחים של הגדלה שפירה של הערמונית, זה זיהום חוזר בדרכי השתן, כמו שראש הממשלה סובל.

"בדרך-כלל מתחילים את הטיפול בטיפול תרופתי. כשהטיפול התרופתי מיצה את עצמו, למשל כשיש זיהומים חוזרים בדרכי השתן, עוברים לטיפולים ניתוחיים. יש המון סוגים שונים של ניתוחים להגדלה שפירה של הערמונית, אבל כולם מטרתם אחת - לפרק את הליבה של הערמונית ובכך להסיר את החסימה. משאירים את הקליפה של הערמונית, לא נוגעים בה, אבל מוציאים את הליבה ובכך צינור השתן נפטר מהחסימה שהיתה לו".

בלוטת הערמונית, שאחראית על ייצור נוזל הזרע, ממוקמת בבסיס שלפוחית השתן. אצל גברים צעירים הערמונית היא בדרך כלל בגודל של אגוז, אולם ככל שגברים מתבגרים, הערמונית גדלה. עלייה זו בגודל הערמונית נקראת היפרפלזיה שפירה של הערמונית (BPH).

בחלק מהמקרים הגדילה השפירה של הערמונית כלל לא מובילה לתסמינים, אולם ישנם מקרים שבהם היא מובילה להפרעות במתן שתן. הגדלת הערמונית כשלעצמה אינה מחייבת ניתוח, ואין צורך בטיפול אם לא נגרמת הפרעה כלשהי. הטיפול הניתוחי יומלץ במקרים של היעדר תגובה או תגובה פחותה לטיפול התרופתי בערמונית המוגדלת, אירועים חוזרים של דלקות בדרכי השתן, אירועים חוזרים של דם בשתן או של אצירת שתן ובמקרים של אבנים בשלפוחית השתן.

בישראל נהוגות שתי גישות ניתוחיות לערמונית מוגדלת - השיטה האנדוסקופית, במסגרתה הכריתה נעשית באמצעות מכשיר שמועבר דרך צינור השופכה, והגישה הפתוחה, כאשר כאן הכריתה נעשית דרך חתך בחלק התחתון של הבטן. פעולה זו שמורה למקרים שבהם הערמונית מוגדלת מאוד.

כמה זמן נמשך ניתוח כזה?
"ניתוח שכזה אורך בין חצי שעה לשעתיים בהרדמה כללית או בהרדמה ספינלית, שהיא הרדמה אזורית, המיועדת בעיקר לניתוחים בפלג הגוף התחתון. ההרדמה ההזו מאלחשת את האזור כולו, כך שהמנותח נותר ערני ומודע לסביבתו, אבל אינו מרגיש דבר בזמן הניתוח. רוב הניתוחים היום הם זעיר פולשניים, כלומר אין צורך לבצע חתך בגוף".

מה לגבי ההחלמה אחרי ניתוח שכזה?
"זה תלוי בסוג הניתוח שהרופאים שלו יחליטו לבצע. יש ניתוחים שמצריכים אשפוז קצר ויש כאלו שמאפשרים למטופל להשתחרר הביתה כבר ביום שלמחרת הניתוח. ההחלמה בבית היא בין שבוע לשבועיים בדרך-כלל".

ואם מדובר בראש הממשלה, הוא יוכל לקצר את זמן ההחלמה?
"תראה, אדם שעובר ניתוח כזה, אין לו שום בעיה להמשיך בתפקוד הרגיל, אבל הוא יעדיף לעשות את זה מהבית, להיות קרוב יותר לשירותים, יכולים להיות מקרים של דם בשתן. אנשים מעדיפים במקרים כאלו להיות בבית, לא להסתובב בחוץ. עם זאת, ההחלמה היום הרבה יותר מהירה מאשר בעבר כי הניתוחים השתכללו".

מה לגבי סיכונים או תופעות לוואי אחרי ניתוח?
"יכולים להיות דימומים או זיהומים בדרכי השתן. אבל בדרך-כלל רוב האנשים מחלימים מהר ולא צפויים סיכונים מרובים".

אבל בכל מקרה אתה מדבר על לפחות שבוע בבית.
"בגדול כן. אבל אני באמת לא יודע מה סוג הניתוח שראש הממשלה יעבור, כך שקשה לי להגיד כמה זמן תארך ההחלמה".

זו לא הפעם הראשונה שראש הממשלה עובר הליך רפואי בעקבות ערמונית מוגדלת. לפני כ-9 שנים, ב-2015, עבר נתניהו הליך רפואי אורולוגי במסגרת ניסוי קליני בבית החולים מעיני הישועה שבבני ברק. הטיפול שעבר נקרא "שיטת גת גורן", במסגרתו נעשה צנתור של כלי דם וחסימה של כלי הדם שמנקזים את הדם מהאשכים, ועל ידי כך משנים את הפעילות ההורמונאלית של המטופל.

שיטת הטיפול הזו נחשבת לשנויה במחלוקת, ואורולוגים רבים טענו אז שהיא לא מקובלת לטיפול בבעיית ערמונית. גם משרד הבריאות אסר על טיפול זה מעבר לניסוי שנערך בבית החולים.