המחקר על המיקרוביום במעי מחולל 'מהפכה' במדע התזונה, ובשנים האחרונות, סיבים תזונתיים הפכו ל"חלבון החדש" - כשהם מתווספים למזונות רבים במטרה להזין את המעי ולשפר את בריאותנו.
עם זאת, מחקר חדש מגלה כי לא כל תוספי הסיבים התזונתיים מועילים באותה מידה. צורה מסוימת של סיבים תזונתיים הנמצאת בשפע בשיבולת שועל ושעורה, הנקראת בטא-גלוקן, מסוגלת לווסת את רמות הסוכר בדם ולסייע בירידה במשקל בקרב עכברים שניזונו מתזונה עתירת שומן.
חוקרים מאוניברסיטת אריזונה ואוניברסיטת וינה טוענים כי זהו סוג הסיבים היחיד מבין אלו שנבדקו, שהצליח להפחית את תכולת השומן ומשקל הגוף של העכברים תוך 18 שבועות. המחקר פורסם ב-Journal of Nutrition.
סוגי הסיבים האחרים שנבדקו, כולל דקסטרין חיטה, פקטין, עמילן עמיד ותאית, לא הראו השפעה דומה, למרות ששינו משמעותית את הרכב המיקרוביום של העכברים בהשוואה לעכברים שלא קיבלו תוספי סיבים.
"אנחנו יודעים שסיבים תזונתיים חשובים ומועילים; הבעיה היא שיש כל כך הרבה סוגים שונים של סיבים", הסביר החוקר פרנק דוקה מאוניברסיטת אריזונה ביולי.
"רצינו לדעת איזה סוג של סיבים יהיה המועיל ביותר לירידה במשקל ולשיפור איזון הסוכר, כדי שנוכל ליידע את הציבור, את הצרכנים, וגם את התעשייה החקלאית".
סיבים תזונתיים הם מקור האנרגיה העיקרי עבור החיידקים החיים במעי שלנו, ועם זאת, אחוזים בודדים בקרב האוכלוסייה צורכים את הכמות המומלצת של 25-30 גרם סיבים ביום.
כדי להשלים חוסר זה, תוספי סיבים ומזונות מועשרים ב'סיבים בלתי נראים' הופכים לפופולריים יותר ויותר. אך מכיוון שסיבים הם מגוונים מאוד, איזה מהם עלינו לבחור?
בטא-גלוקן נמצא בשיבולת שועל ושעורה
חלק מהסיבים, כמו בטא-גלוקן משיבולת שועל ודקסטרין חיטה, הם מסיסים במים, כלומר הם מתפרקים בקלות על ידי חיידקי המעי. אחרים, כמו תאית ועמילן עמיד, הם פחות מסיסים או בלתי מסיסים, מה שאומר שהם נדבקים לחומרים אחרים כדי ליצור צואה.
"עד כה", כותבת החוקרת אליזבת הווארד מאוניברסיטת אריזונה, "לא היה מחקר שבדק את תפקידם של סיבים שונים באותה קבוצת מחקר".
כדי למלא חוסר זה, המחקר הנוכחי בדק מספר צורות של סיבים בקבוצה אחת של עכברים. נמצא כי רק בטא-גלוקן הגדיל את מספר חיידקי ה-Ileibacterium במעי העכברים. מחקרים אחרים על עכברים קשרו חיידק זה לירידה במשקל.
ואכן, הרבה לפני נקודת הציון של 10 שבועות, עכברים שניזונו מבטא-גלוקן הראו ירידה במשקל הגוף ובתכולת השומן בהשוואה לעכברים שניזונו מצורות אחרות של סיבים.
הממצאים תואמים למחקר אחר שנערך לאחרונה על ידי דוקה, שבו האכילו חולדות קמח שעורה, העשיר בבטא-גלוקן. למרות שהחולדות המשיכו לאכול את אותה כמות של תזונה עתירת שומן כמו קודם, הוצאת האנרגיה שלהן עלתה והן ירדו במשקל בכל זאת.
תוצאה דומה נצפתה בעכברים שניזונו מבטא-גלוקן במחקר החדש. בעלי חיים אלה הראו גם ריכוזים מוגברים של רכיב בשם בוטיראט במעיים שלהם, שהוא תוצר חילוף חומרים הנוצר כאשר חיידקים מפרקים סיבים.
בוטיראט מעודד שחרור של פפטיד דמוי גלוקגון-1 (GLP-1), שהוא החלבון הטבעי שתרופות סינתטיות כמו אוזמפיק מחקות כדי לגרות שחרור אינסולין.
"חלק מהיתרונות של צריכת סיבים תזונתיים הוא דרך שחרור GLP-1 ופפטידים אחרים במעי המווסתים תיאבון ומשקל גוף", אמר דוקה.
"עם זאת, אנחנו לא חושבים שזו כל ההשפעה. אנחנו חושבים שיש דברים מועילים אחרים שבוטיראט יכול לעשות שאינם קשורים לפפטידים במעי, כמו שיפור בריאות מחסום המעי והשפעה על איברים היקפיים כמו הכבד".
נדרש מחקר נוסף רב לפני שניתן יהיה להרחיב תוצאות אלה לבני אדם, אך הממצאים מרמזים שסיבים מסוימים עשויים להתאים יותר לירידה במשקל ולשליטה באינסולין מאחרים.