בלי תרופות ותוך כמה טיפולים: השיטה שמאפשרת לפוסט טראומתיים לחזור לתפקד

שנה מאז טבח 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה, ובישראל למודת המלחמות והאסונות מבינים כי הפעם ההתמודדות עם פוסט טראומה וחרדה היא בקנה מידה כזה שעוד לא חווינו בעבר.

מחקרים וסקרים רבים שנערכו בנושא, חושפים את הנתונים המבהילים. כך למשל מחקר של החברה הרפואית לבריאות הנפש בקהילה בהסתדרות הרפואית מעריך כי יותר מ-520 אלף בני אדם במדינה נמצאים בסיכון לפוסט טראומה, ונתון זה עוד מוגדר כ"שמרני".

דוח "מדד החוסן", עליו חתומים בין השאר חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומכללת תל חי, מציג תמונה עגומה אף יותר על מצב תושבי הנגב המערבי: 60% סובלים מתסמינים גבוהים או בינוניים של דחק וכ-50% מהם מדווחים על תסמיני פוסט טראומה ברמה בינונית עד גבוהה.

תוסיפו לנתונים אלו גם את אלפי החיילים שנלחמו בעזה (או בצפון), ונחשפו למראות קשים שלא עוזבים אותם, ואת כלל תושבי המדינה שהמלחמה הפכה לשגרת חייהם בשנה האחרונה, ותבינו שאחד האתגרים הגדולים של מדינת ישראל בשנים הקרובות הוא הענקת טיפול תומך למאות האלפים שהאירועים הקשים השאירו בנפשם חותם עמוק.

מעבר לטיפולים בתרופות, קיימות כיום שיטות רבות לטיפול בתופעות אלו של טראומה ופוסט טראומה. אחת מהן, שנחשבת בעולם כיעילה, עם תוצאות מהירות יחסית לשיטות האחרות, היא נוירופידבק.

למרות שראשיתה בשנות ה-60, נוירופידבק נחשב היום לאחד הטיפולים פורצי הדרך בעולם המערבי לטיפול בהפרעות המוגדרות 'מוחיות' כמו: חרדה, דיכאון, טראומה, הפרעות קשב וריכוז, אוטיזם. במסגרת הטיפול מאמנים את המוח ומשפרים את הפעילות המוחית שיצאה מאיזון. אותם אזורים במוח שאינם מתפקדים בצורה אופטימלית מהווים את מקור הבעיה לסימפטומים הנחווים בכל אחת מההפרעות האלה. מטרת הטיפול היא להקל על הסימפטומים ולשפר את רמת התפקוד ואיכות החיים בצורה משמעותית.

במסגרת הטיפול, המטופל עובר אימון שבאמצעותו הוא לומד בהדרגה דרכים להפחית פעילות באזור ספציפי במוח (האמיגדלה), ובדרך זו לווסת את עוצמת המתח הנפשי הנגרם על ידי זיכרונות טראומטיים.

האמיגדלה היא מעין מערכת האזעקה של המוח, המופעלת בכל פעם שהמוח מפרש גירוי חיצוני (טריגר) כסכנה. אזעקות, למשל, מכניסות את מערכות הגוף השונות למצב של מתח ודריכות. במידה ואותו אדם חווה פוסט טראומה, מערכת האזעקה "יוצאת מכיול" והיא מופעלת כתגובה לטריגרים שונים גם כאשר אין סכנה אמיתית. התוצאה: חוויה מחדש של הטראומה והסטרס שנלוות אליה. באמצעות מכשיר רפואי ומתן משוב (פידבק) בזמן אמת, המטופל מאמן את המוח ומשפר את היכולת שלו להפחית מתח נפשי.

"האנשים שעברו את ה-7 באוקטובר מפורקים לגמרי. אנחנו מטפלים באנשי העוטף, מילואימניקים, משפחות, אנשים בכל הארץ", אומרת לוואלה בריאות ד"ר אסתר גלילי, מומחית לטיפול בנוירופידבק באלפא בריין סנטר. "ההשפעה הרגשית העצומה ניכרת בכל הגילאים - ילדים, בני נוער ומבוגרים מדווחים על חרדות, סיוטי לילה, פחדים, התפרצויות זעם ותסמינים נוספים הקשורים לטראומה. אנשים מגיעים לכאן במצב חרדתי, לפעמים מבלי לקשר אותו ישירות לטראומה שהם חוו. התמונות השונות שהם ראו, גם אם לא היו בשדה הקרב, משפיעות עליהם בצורה קשה.

"השיטה הזאת עובדת על איזון גלי המוח והחזרת המוח לאיזון אופטימלי. הטיפול מותאם לכל מטופל באופן אישי, אחרי מדידה שמזהה אילו אזורים במוח זקוקים לאימון. הייחודיות של הטיפול טמונה בכך שהוא נעשה באמצעות חוויות מהנות כמו צפייה בסרטים אהובים, משחקים או האזנה למוזיקה. המוח הוא זה שעושה את העבודה במהלך האימון, ולא נדרש שום מאמץ מיוחד מהמטופל".

הטיפול בנוירופידבק מקובל בארצות הברית ובגרמניה, במיוחד בקרב חיילים הסובלים מפוסט טראומה. הצבא האמריקאי מפעיל 13 מרכזים רפואיים שמשתמשים בטכנולוגיה זו, וגם הצבא הגרמני פועל בשיטה דומה. "אנחנו רואים את השיפור גם כאן בישראל", מדגישה ד"ר גלילי. "טיפלתי בחיילים, תושבי עוטף עזה ואזרחים מרחבי הארץ. הטיפול מוכיח את עצמו בכך שהוא מאפשר לאמן את המוח לשפר את ההתמודדות עם לחץ וחרדה."

"בתי הגדולה, חוותה טראומה קשה בגיל שנתיים, אחרי שנתקעה בנדנדה בגן שעשועים בזמן אזעקה", מספרת אם לילדה בת 4 משדרות. "הנדנדה ננעלה ולא הספקנו לצאת למיגונית. משם נולדה הטראומה שלה. התפרצויות הזעם שלה החריפו, היא לא יכלה לסבול רעשים חריגים, וכשהיו אזעקות, היא סירבה לצאת מהממ"ד. זה לא היה קל. כתושבי שדרות, 'צבע אדום' הוא חלק מהשגרה שלנו, שלא לדבר על כל סבבי המלחמות שעברנו".

"היא הגיבה בצורה קיצונית לרעשים חריגים. גרירה של כיסא, צעקות, משאית שעוברת. כל דבר כזה היה גורם לה להתפרצויות ולבכי", ממשיכה האם. "בגיל 3 זה התבטא גם בקושי בדיבור. היא הייתה מנסה להגיד משהו, ויצאו לה חצאי מילים שלא תמיד היינו מבינים. עם הזמן כשגדלה, הטראומה החמירה, וכל פעם, כל סבב נוסף של צבע אדום של מלחמה זה רק הלך והחמיר".

"כשהגענו לטיפול בנוירופידבק, הרופאה ראתה את צילום המוח של בתי ולפי זה בנתה תוכנית מותאמת. הטיפול כאן שיפר חד משמעית את המצב. היום, כשהילדה שומעת "צבע אדום", היא יודעת שנכנסים לחדר המוגן ויוצאים אחרי עשר דקות. היא הרבה יותר רגועה, יותר שלווה, מבינה מה קורה איתה.

"יום אחד תפס אותנו בהפתעה בחוץ צבע אדום בחנות ממתקים, אני כבר ציפיתי שהילדה תשתולל, תצרח ותתפרע. אבל היא היתה הכי רגועה. היא פשוט שאלה אותי, 'אמא, איפה נמצא המרחב המוגן'? זה היה שינוי של 180 מעלות. אני אומרת את זה ואני כולי צמרמורת. היינו הכי סקפטיים לגבי הטיפול הזה בהתחלה. אבל אמרתי לעצמי שאני חייבת לנסות ואני שמחה שעשיתי את הצעד הזה ולא ויתרתי. הטיפול גם גרם לשיפור בעניין החברתי. זה עזר לה, ביגר אותה. אחרי מספר טיפולים ראינו שיפור משמעותי - ההתפרצויות התמתנו, היא חזרה לשגרה ולתפקוד רגיל יותר".

בניגוד לטיפולים אחרים כמו תרופות או פסיכותרפיה, הטיפול בנוירופידבק הוא קצר טווח אך משאיר השפעה ארוכת טווח. "המוח לומד את המיומנויות הנדרשות במהלך הטיפול, ואין צורך להמשיך בטיפולים באופן קבוע", מסבירה ד"ר גלילי. "זה כמו לרכוב על אופניים - ברגע שהמוח למד את המיומנות, הוא יודע להשתמש בה."

השיפור שמדווחים עליו המטופלים מגיע לרוב אחרי כ-10 עד 20 טיפולים. "היו מקרים בהם אחרי הטיפול העשירי אנשים התחילו לחזור לעבודה ולתפקוד יומיומי תקין יותר", אמרת ד"ר גלילי. "הטיפול אינו פולשני, ללא כאב וללא תופעות לוואי, והפך לפתרון יעיל עבור מי שלא מצא מענה בטיפולים המסורתיים."

אחד המטופלים במכון, אשר פדלון, מספר לוואלה: "עוד לפני 7 באוקטובר, הייתי בחודש מילואים ברמאללה. שלושה ימים לפני סוף המילואים, היה את הפיגוע בחומוס אליהו ביישוב עלי, נרצחו ארבעה יהודים. באותו זמן טיפלתי ברכב במעלה לבונה, חמש דקות משם. שמעתי שיש בלגן, כוחות קפצו לזירה. סיימתי עם הרכב וקפצתי לחומוס. מה שראיתי שם היה בלתי נתפס - דם בכל מקום, זכוכיות שבורות, אנשים צורחים."

על אף הזעזוע שחש באותם רגעים, פדלון המשיך לתפקד. הוא סיים את המילואים כמתוכנן, אך עם השחרור החל להרגיש שמשהו אינו כשורה. "לא הרגשתי מאה אחוז. הייתי מובטל באותה תקופה ואמרתי לעצמי שאקח שבוע להירגע לפני שאחפש עבודה. שישה ימים לאחר השחרור, נסעתי לראיון עבודה בתל אביב. הגעתי לראיון בתור איש אחזקה במגדל משרדים. התלהבו ממני בגלל שאני קצין, ושחזרתי מהמילואים. אמרו לי שאני אתחיל מחר בבוקר. אבל אז, בבוקר שאחרי כשחיכיתי לאוטובוס שייקח אותי לעבודה, התחלתי להרגיש כאבים בחזה ולחצים. זאת הייתה הפעם הראשונה שזה קרה לי. עליתי לאוטובוס, התיישבתי, ואז החזה התחיל ממש להתפוצץ. גם הברך התחילה לכאוב. לא הבנתי מה קורה. מאותו רגע, במשך שבועיים לא אכלתי ולא ישנתי. הלחצים בחזה היו בלתי נסבלים."

כשהבין שהמצב קשור למילואים, פנה פדלון לפסיכיאטר של קופת חולים, שאבחן אותו כסובל מפוסט טראומה והתחיל בטיפול תרופתי. "הרופא אמר שהתרופות יתחילו לפעול תוך שבועיים, אבל בינתיים לא יצאתי מהמיטה. שכבתי במיטה, לא יצאתי מהבית, אפילו לא לעשן סיגריה."

אחרי שבועיים נוספים ללא שיפור, פדלון חזר לפסיכיאטר שהחליט להגדיל את המינון. "עדיין שום דבר לא השתנה. המשכתי לשכב במיטה עוד חודש, עד שהחלטנו להחליף כדורים. הרופא אמר שייקח זמן עד שזה יתחיל לעבוד, אבל אני נשארתי במיטה."

הקושי הגדול נמשך, עד שאשתו של פדלון שמעה על הטיפול בנוירופידבק והציעה לו לנסות. "הייתי סקפטי בהתחלה, אבל אמרתי לעצמי שאין לי מה להפסיד," הוא מספר. "בטיפולים הראשונים, המצב היה סטטי, אבל אחרי הטיפול החמישי התחלתי להרגיש שיפור קטן - יצאתי קצת מהבית. בטיפול העשירי התחלתי לעבוד קצת עם אבא שלי במסגרייה. אחרי 20 טיפולים כבר התחלתי לעבוד בצורה סדירה."

פדלון מציין כי הטיפול לא פתר את כל בעיותיו, אבל בהחלט עזר לו לחזור לתפקוד. "אני עדיין ישן רק שעה בלילה, עצבני וחסר סבלנות כלפי כולם, ומחליף עבודות כמו גרביים, אבל לפחות אני קם מהמיטה, מתפקד, הולך לאנשים ועובד - עד שאני שוב מתעצבן."

"המכשור שאנחנו משתמשים בו בטיפול מאושר FDA", מדגישה ד"ר גלילי. "הטיפול מוכח מדעית ומחקרית ומשפר את איכות החיים של הסובלים מפוסט טראומה. מדובר בפתרון מהיר ויעיל שמוביל לשיפור בתוך חודשים."

אלא שלמרות יתרונות השיטה, נוירופידבק עדיין אינו מוכר באופן רשמי כחלק מהרפואה המשלימה בישראל, אך ד"ר גלילי מקווה שזה ישתנה: "אנחנו נלחמים כדי להכניס את השיטה הזו לתודעה. העבודה שלנו היום מוכיחה כמה השיטה הזו יעילה. ישראל היא מדינת טראומה, והשיטה הזו יכולה לעזור להרבה מאוד אנשים, בעיקר אלו שמעדיפים לשפר את מצבם ללא טיפול תרופתי".