בשנה האחרונה הוא הפך לאורח יומי קבוע בסלון של כולנו. דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, מישיר אלינו את מבטו מבעד למסך הטלוויזיה כמעט כל יום, וקורא את הודעותיו לציבור, במילים שייחרטו לעד בספרי ההיסטוריה של המדינה לשנים רבות.
כמעט לא מובן איך עד היום רבים אולי לא שמו לב לתופעה פיזיולוגית נדירה למדי שניבטת מבעד המרקע בכל פעם שהגרי מדבר. הוא כמעט ולא ממצמץ. לא רק מטאפורית, כי את מילותיו הוא בוחר בקפידה, והן נאמרות לגמרי בלי זיק של מצמוץ, אלא ממש פיזית.
לכן תהינו - איך יכול להיות שהאיש עומד 10, 15 דקות ולעיתים אף יותר, וכמעט ולא ממצמץ?
"המצמוץ הוא פעולה הכרחית לבריאות העיניים ולראייה ברורה", מסבירה ד"ר שירי שולמן, מנהלת המערך לרפואת העיניים באסותא מרכזים רפואיים. "העין מצופה בדוק דמעות, שהוא מורכב מנוזל מימי ומרכיב שומני. תפקידו של דוק הדמעות הוא כפול: מצד אחד, הוא מגן על פני השטח של העין מחיידקים וגופים זרים, ומצד שני, הוא משפר את הראייה בכך שהוא שומר על פני השטח של העין חלקים ואחידים. תפקיד המצמוץ הוא לפזר את דוק הדמעות על פני השטח של העין בצורה סדירה, כך שנוכל לראות בצורה טובה יותר".
על פי מחקרים שנערכו בנושא, נמצא כי האדם הממוצע ממצמץ 10 פעמים בדקה. מבדיקה אקראית שערכנו אל מול מספר הקלטות של הודעות דובר צה"ל בטלוויזיה נמצא כי הגרי ממצמץ פעם או פעמיים בדקה, ולעיתים אף פחות מכך.
"המצב הזה מוכר במיוחד בעידן המודרני, בו רבים מאיתנו מבלים שעות רבות מול מסכים - בין אם מדובר בטלוויזיה, מחשבים, או טלפונים ניידים", מסבירה ד"ר שולמן. "מסתבר שדווקא המסכים הם אלו שגורמים לנו למצמץ פחות. כשיש גירוי בעין או יובש, אנחנו ממצמצים יותר כדי להגן על העין ולפזר את הדמעות. אבל ישנם מצבים שבהם אנחנו ממצמצים פחות, כמו בזמן צפייה במסכים. דווקא אז העין מתאמצת יותר, אולי בגלל הריצוד שיש במסכים, מה שמחייב את העין להתמקד יותר ולהגיב פחות".
במילים אחרות, המצמוץ הוא לא רק מנגנון פיזיולוגי פשוט, אלא גם תגובה לתנאי הסביבה. כאשר אנחנו צופים במסכים, אנחנו עסוקים כל כך בתוכן שלפנינו, עד שהעין שוכחת לעשות את פעולתה הבסיסית והספונטנית - למצמץ. "קשה לדעת למה הגרי לא ממצמץ היות ומדובר בסיבות שונות, אבל ככלל אפשר להסביר שיכול מאוד להיות שזה קשור לעובדה שהעין מנסה להתרכז במסך, ולכן יש פחות מצמוצים", מציינת ד"ר שולמן. "התופעה הזו משפיעה על כולנו - ובפרט על איש צבא כמו דובר צה"ל, שמקריא את ההודעות שלו לתקשורת מתוך מסך הטלפרומטר שנמצא לפניו, ועליו להתרכז במסרים שהוא רוצה להעביר לציבור בשידור חי".
ישנם מצבים רפואיים שבהם תדירות המצמוץ יכולה להעיד על בעיה חמורה יותר. "מצבים נוירולוגיים כמו פרקינסון יכולים להשפיע על המצמוץ", אומרת ד"ר שולמן ומציינת שגם בקרב ילדים ניכרת התופעה. "אצל ילדים קטנים, אם הם ממצמצים הרבה, ייתכן שזה סימן לכך שהם לא רואים טוב. לכן, אם אתם שמים לב שילדכם ממצמץ בתדירות גבוהה מהרגיל, ייתכן וכדאי לבדוק את ראייתו".