בשנים האחרונות, במיוחד בתקופת מגפת הקורונה והסגרים שהיו במהלכה, נצפתה עלייה חדה בהיקף מקרי קוצר ראייה בקרב ילדים. הסגרים הממושכים והעובדה שרבים מהילדים נאלצו להישאר בבתיהם, כשעיקר הפעילות שלהם התרכזה בצפייה במסכים, תרמו להאצת התפתחות קוצר הראייה.
מחקר רחב היקף שאסף נתונים מ-276 מחקרים שנערכו ביותר מ-50 מדינות לאורך השנים 1990 עד 2023, הצביע על עלייה ניכרת בשכיחות התופעה. מומחים מעריכים כי עד שנת 2050, מחצית מבני הנוער ברחבי העולם יסבלו מקוצר ראייה. הנתונים הללו מדאיגים במיוחד, ומדגישים את הצורך במודעות ובפעולות מנע.
הסיבות להתפתחות קוצר ראייה
"העין שלנו מתפקדת בצורה מיטבית כאשר היא בגודל מסוים", אומרת לוואלה בריאות ד"ר שירי שולמן, מנהלת המכון לרפואת עיניים באסותא השלום בתל אביב. "כאשר קרני האור שנכנסות לעין נשברות בדיוק על הרשתית, הראייה היא חדה וברורה. אולם, במצבים בהם העין גדלה יותר מדי, קרני האור נשברות לפני הרשתית והתמונה שאנו רואים הופכת מטושטשת. זהו מצב של קוצר ראייה".
ד"ר שולמן מסבירה כי קוצר ראייה יכול להיות תוצאה של גורמים גנטיים - כלומר, אם יש לבני משפחה קוצר ראייה, הסיכוי שגם הילדים יסבלו מהתופעה גבוה יותר. בנוסף לכך, קיימים גורמים סביבתיים המשפיעים על התפתחות קוצר ראייה, ואחד המרכזיים שבהם הוא עבודה מקרוב של העיניים. פעילויות כמו קריאת ספרים, עבודה ממושכת מול מסכים, במיוחד כאשר הם נמצאים קרוב מאוד לעיניים, מגבירות את הסיכון.
אחד ההיבטים המפתיעים ביותר שקיבל תשומת לב רבה בשנים האחרונות הוא הקשר בין חשיפה לשמש לבין קוצר ראייה. ד"ר שולמן מציינת כי מחקרים הראו שילדים אשר מבלים זמן רב מול מסכים ולא יוצאים מספיק החוצה סובלים יותר מקוצר ראייה. הסיבה לכך טמונה, בין היתר, בכך שחשיפה לאור השמש עוזרת לעיניים להתפתח בצורה בריאה ומאוזנת. "זה גם מסביר את העלייה החדה במקרי קוצר ראייה בילדים בתקופת הקורונה", מסבירה ד"ר שולמן. "בתקופה זו ילדים לא נחשפו מספיק לאור השמש".
לפי ההמלצה כדאי שהילדים יהיו בחוץ לפחות שעתיים ביום. חשיפה לאור טבעי אינה רק מועילה לעיניים, אלא היא גם עוזרת לפעילות הגופנית הכללית ולשמירה על אורח חיים בריא.
העדשות שמונעות התפתחות קוצר ראייה
אמנם קוצר ראייה הוא תופעה מתפשטת, אך ישנן דרכים להאט את התקדמותו. בראש ובראשונה, ד"ר שולמן ממליצה לשים לב לתסמינים הראשוניים, כמו טשטוש בראייה, ולפנות לבדיקת עיניים מקיפה אצל רופא עיניים מומחה. גילוי מוקדם יכול לסייע במניעת התקדמות התופעה.
בנוסף, קיימות מספר אפשרויות טיפול להאטת קצב התקדמות קוצר הראייה. אחת מהן היא שימוש במשקפיים מיוחדים או בעדשות מגע שמתוכננים במיוחד לטיפול בקוצר ראייה. אחת מהן היא מיו-קר (MyoCare), פרי פיתוח של שנים רבות במעבדות של חברת צייס הגרמנית.
"העדשות האלו מאטות את התקדמות קוצר הראייה בקרב ילדים, שנקרא מיופיה", מסביר האופטומטריסט אלי סביון, מ'צייס ויז'ן סנטר'. "מדובר במצב שבו האור הנכנס לעין ממוקד לפני הרשתית במקום עליה, מה שגורם לראייה מטושטשת של אובייקטים רחוקים. מצב זה נפוץ במיוחד אצל ילדים ומתבגרים, ובשנים האחרונות הפך לאתגר בריאותי גלובלי, בעיקר בשל השימוש המוגבר במסכים וסביבות ראייה קרובה".
"קוצר ראייה בקרב ילדים גובה מחירים כבדים ומתגבר ככל שהם גדלים", מסביר סביון. "הוא גורם להם לבעיות עיניים בהמשך הדרך כמבוגרים. לכן, ההבנה היום היא שחשוב לטפל בבעיית קוצר הראייה עוד בתקופת הילדות. במהלך תקופת הגדילה המואצת אצל ילדים, גלגל העין מתארך, והדבר מוביל לעלייה במספר המשקפיים".
העדשות עליהן מדבר סביון נועדו לעכב את קצב העלייה במספר העדשות באמצעות מנגנון מיוחד בעל שתי פעולות שונות: הראשונה מתקנת את הראייה, על מנת להביא לחדות ראייה, בעוד השנייה אחראית על האטת התקדמות קוצר הראייה על ידי מבנה עדשה בעל מנגנון אופטי חכם אשר גורם לטשטוש מבוקר של התמונה בהיקף שדה הראייה. למעשה, היא מטפלת בקרני האור ההיקפיות, אשר במשקפיים רגילים עוברות דרך עדשת המשקפיים, ויוצרות גירוי הגורם להתארכות גלגל העין.
התאמת העדשות האלו לילד מבוצעת באמצעות AI. "פלטפורמות מבוססות AI, מאפשרות לבצע התאמה אישית מדויקת של עדשות מיו-קר לכל ילד", מסביר סביון. "המערכת מצלמת תמונות תלת-ממדיות של מבנה הפנים והעיניים, ומבצעת ניתוח מורכב של האופן שבו העדשות ישפיעו על הראייה של המשתמש. על ידי שימוש ב-AI, המערכת מבטיחה שהעדשות יותאמו בצורה מיטבית, כך שהטיפול יהיה אפקטיבי יותר".
ד"ר שירי שולמן מציינת שגם טיפות ייעודיות שניתנות על ידי רופא עיניים יכולות לעזור. "בנוסף, שילוב פעילויות יומיומיות המסייעות לבריאות העין, כמו חשיפה לאור שמש והפחתת הזמן המושקע בעבודה מול מסכים מקרוב, הן הכרחיות לשמירה על בריאות הראייה", היא מוסיפה.