מתברר שיש רק שתי דרכים לאושר ורק אחת מהן באמת יעילה

אושר הוא אולי השאיפה האנושית האוניברסלית ביותר. לא משנה כמה אנחנו שונים זה מזה מבחינה ביולוגית, פסיכולוגית, תרבותית וחברתית, כל אחד מאיתנו כמעט בוודאות יקדיש חלק ניכר מחייו לשיפור האושר האישי שלו ושל האנשים הקרובים לו ביותר.

אבל למרות שהשאיפה לאושר נראית מובנת מאליה, השיטה שבה אנחנו מחפשים אותו עושה את כל ההבדל ומגדירה עד כמה באמת נהיה מאושרים לאורך זמן. בפועל, כמו שתיכף נבין, הנוסחה שכל אחת ואחד מאיתנו עוקבים אחריה בחיפוש אחר האושר עשויה להשפיע על הבריאות ואיכות החיים שלנו יותר מכל דבר אחר שאנחנו עושים. אז בואו נבין איך זה עובד.

אם לא שמתם לב לזה עד עכשיו, אנחנו חיים בתקופה מאתגרת ביותר. מצד אחד, אנחנו נמצאים, ברמה הגלובלית, בעידן של שגשוג חסר תקדים, לפחות על פי מדדים מאקרו-כלכליים ובריאותיים אובייקטיביים. אם תסתכלו מלמעלה על ערך שוק המניות הגלובלי, מחירי הבתים, נתוני התעסוקה והגישה לסמארטפונים, למים נקיים ולאינטרנט, קשה שלא להסיק שהאנושות נהנית מתקופה של שגשוג חסר תקדים.

מצד שני, מדדי בריאות הנפש מראים תמונה הפוכה לחלוטין. בריאות הנפש - בין אם היא מוגדרת על ידי אבחנות פסיכיאטריות קונבנציונליות כמו דיכאון או על ידי תסמינים לא קליניים כמו בדידות - נמצאת במגמת הידרדרות משמעותית לפחות בשני העשורים האחרונים ולא רק מאז מגפת הקורונה. למרבה הצער, גם שיעורי ההתאבדות מראים את אותה המגמה המדאיגה וגם עלייה בהתמודדות עם התמכרות, הרס עצמי או פשוט חרדה כרונית.

ד"ר תומס רטלדג', פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, טען במאמר שכתב למגזין Psychology Today כי הנוסחה הקלאסית שלנו לאושר הוחלפה בהדרגה בנוסחת אושר חלופית שנועדה לקדם צרכנות וצמיחה כלכלית במקום שגשוג אישי או קבוצתי. את נוסחאות האושר הקלאסיות והמודרניות האלה ניתן לכנות "אושר הרואי" ו"אושר הדוני", בהתאמה.

אושר הרואי לאורך רוב ההיסטוריה נקרא פשוט אושר כי פשוט לא היה אז אושר מסוג אחר. כאשר הוגי דעות גדולים מהמזרח ומהמערב כתבו ודיברו על אושר בעבר, הם הבחינו בין אושר אנושי לבין תענוגות בסיסיים כמו אוכל, מין ושימוש בסמים. אריסטו, למשל, תיאר אושר ("אודמוניה") לא כתחושת עונג אלא כתהליך של טיפוח מעלות כמו בריאות, חברות, ידע והתפתחות מוסרית לאורך החיים.

לעומת זאת, נוסחת האושר ההדוני שהתפתחה בעידן המודרני מתמקדת בעונג מיידי וקצר טווח. היא מבוססת על צריכה, גירויים חושיים ופעילויות שמספקות סיפוק מהיר. זוהי הגישה שמקודמת בימים אלו על ידי תרבות הצריכה המודרנית, הרשתות החברתיות והטכנולוגיה. ד"ר רטלדג' מזהיר כי למרות שהאושר ההדוני קל יותר להשגה בטווח הקצר, הוא עלול להוביל לתוצאות שליליות בטווח הארוך, כולל ריקנות, חוסר סיפוק ובעיות בריאות נפשית.

ד"ר רטלדג' ממליץ שכולנו נתחיל לחשוב איך אנחנו מפסיקים לרדוף אחרי אושר הדוני ומתמקדים בהשגת אושר הירואי במקום. עם זאת, הדרך לאושר מהסוג הזה אינה פשוטה ודורשת שינוי תפיסתי עמוק ומאמץ מתמשך. קודם כל, חשוב להתמקד בפיתוח אישי ובצמיחה במקום בסיפוקים מיידיים. זה יכול לכלול למידה של מיומנויות חדשות, קריאת ספרים מאתגרים או התמודדות עם אתגרים אישיים ומקצועיים שדוחפים אותנו מחוץ לאזור הנוחות שלנו.

במקביל, חשוב לטפח יחסים משמעותיים ולא להסתפק בקשרים שטחיים ברשתות. זה כולל השקעת זמן ומאמץ ביחסים עם משפחה וחברים, פיתוח אמפתיה ומיומנויות תקשורת וכן בניית קהילה תומכת סביבנו. יחסים אלו מספקים תמיכה רגשית, תחושת שייכות ומקור לסיפוק ומשמעות ארוכי טווח.

חיפוש משמעות ומטרה בחיים מעבר להנאות רגעיות הוא מרכיב קריטי נוסף באושר ההרואי. זה יכול לכלול מציאת עבודה מספקת, התנדבות בקהילה או פיתוח פרויקטים אישיים שתורמים לעולם. המטרה היא ליצור תחושה של השפעה חיובית ותרומה לסביבה, מה שמעניק תחושת ערך עצמי ומשמעות.
גם השקעה בבריאות הפיזית והנפשית לטווח ארוך היא חיונית בהקשר הזה. זה כולל אימוץ הרגלי תזונה בריאים, שגרת פעילות גופנית וכלים לניהול מתח כמו מדיטציה או יוגה. בנוסף, חשוב שלא להזניח את הבריאות הנפשית. טיפול פסיכולוגי, פיתוח מודעות עצמית ועבודה על דפוסי חשיבה חיוביים - כל אלו מהווים חלק מהדרך לאושר ארוך טווח.

חשוב לזכור שהמעבר לאושר הרואי הוא תהליך ולא יעד סופי. זו דרך חיים שדורשת מאמץ מתמשך, אך מבטיחה בתמורה סיפוק עמוק ומשמעותי יותר בטווח הארוך. בעוד שהדרך לאושר הרואי עשויה להיות מאתגרת יותר, היא מציעה הזדמנות לחיים מלאים, עשירים ובעלי משמעות עמוקה הרבה יותר.