לא רק ממוגרפיה: זו הבדיקה שכל אישה חייבת לבצע

מחלות לב הן סיבת המוות השנייה בישראל והראשונה בעולם המערבי. כ- 25,000 בני אדם לוקים בהתקף לב בכל שנה בישראל, ויותר מ-7,000 איש נפטרים ממחלות לב. אולם בעוד נדמה שמחלות לב מאפיינות רק את האוכלוסייה הגברית, הרי שבפועל יותר מ-50 אחוז מהנשים יתמודדו עם מחלת לב כלשהי בחייהן.

"אומנם התקפי לב שכיחים יותר בקרב גברים, אך אחוזי התמותה מהם מאירועי לב גבוהים הרבה יותר בקרב נשים", מסבירה ד"ר דנה צפת מנהלת המרכז לבריאות לב האישה ומומחיות בקרדיולוגיה במרכז הרפואי הדסה עין כרם בירושלים. "למעשה, יותר מפי שניים נשים נפטרות לאחר התקף לב בהשוואה גברים. אחת הסיבות המשוערות לאחוז התמותה הגבוה הוא פנייה לעזרה באיחור, שנובע מחוסר היכרות עם המאפיינים הייחודיים של התקפי לב ומחלות לב בקרב נשים. למרבה הצער, למרות ההתקדמות בנושא, המודעות למחלות לב בקרב נשים עדיין נמוכה".

במחקר שפורסם לפני מספר שנים בכנס של איגוד הלב האמריקאי נמצא שנשים נמצאות בסיכון מוגבר של 20% לפתח אי ספיקת לב או למות תוך חמש שנים לאחר התקף הלב בהשוואה לגברים. מנגד, נשים שסבלו מאירוע לב היו מבוגרות יותר ובעלות היסטוריה רפואית מורכבת יותר בהשוואה לגברים.

"אחת הסיבות לחוסר המודעות למחלות לב בקרב נשים היא השכיחות הגבוהה של אירועים לבבים בקרב גברים, בדרך כלל בגילאים צעירים יותר", מסבירה ד"ר צפת. "בנוסף, התסמינים של גברים 'טיפוסיים' יותר - כאבים בחזה, הזעה מוגברת וקושי בנשימה. אומנם גם נשים מדווחות על לחץ באזור החזה (במרכז החזה, בין השדיים או מאחורי עצם החזה) אלא שהן מדווחות גם על תסמינים 'טיפוסיים' פחות, למשל חוסר נוחות וכאבים באזורים שונים בחלק הגוף העליון: זרוע אחת או שתיהן, כתפיים, צוואר, לסת, או גב", היא מוסיפה. "לעיתים מסיבה זו, ניתן לסבור בטעות שמדובר בבעיה רפואית אחרת ולא לשייך את הסימפטומים לאירוע לבבי אצל נשים".

חוסר המודעות בקרב הנשים עצמן מהווה אף הוא בעיה. "לא פעם אנחנו פוגשים מטופלות שמדווחת על קוצר נשימה במאמץ ותחושת אי נוחות בחזה שסבורות שהסיבה לתסמינים אלו הן כתוצאה מעודף משקל בהשמנה, חוסר פעילות גופנית או גיל מבלי להעלות על הדעת שייתכן ומדובר במחלת לב כמו אי ספיקה", מסבירה ד"ר צפת. "פעמים רבות נשים נוטות להקל ראש בתסמינים, וגם כשהן כבר תגענה לרופא הן 'לא יתלוננו' וינסו להמעיט בחומרת התסמינים. מסיבה זו גם הרופאים לא תמיד יפנו אותן לבדיקות המותאמות".

אי ספיקת לב הוא מצב שבו הלב מתקשה לספק כמות מספקת של דם לכל מערכות הגוף. מצב זה יכול לנבוע מהרס בשריר הלב שנגרם כתוצאה מאירוע לבבי, דלקות בשריר הלב או מחלות גנטיות שונות. חולים באי ספיקת לב מדווחים על קושי משמעותי בביצוע פעילויות יומיומיות - קוצר נשימה, שיעול יבש או צפצופים, קושי בזמן עלייה במדרגות, הפרעות שינה, עייפות, ואפילו עמידה ממושכת הופכת למשימה מורכבת. בנוסף, כיוון שהלב לא מצליח לפנות נוזלים ופסולת מהגוף, מופיעות לא פעם בצקות. "נשים הסובלות מיתר לחץ דם, סוכרת, השמנת יתר או מעשנות נוטות יותר לפתח אי ספיקת לב מאשר גברים עם אותם גורמי סיכון", מסבירה ד"ר צפת.

הטיפול המרכזי לאי ספיקת לב הוא טיפול תרופתי, שנועד לסייע ללב לתפקד ולהתמודד עם עודף הנוזלים. בנוסף יש צורך להקפיד על אורח חיים בריא, הכולל הפסקת עישון, תזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה - בין השאר באמצעות שיקום לב וטיפול במחלות רקע. לצד טיפולים תרופתיים, ישנם גם שמכשירים והתקנים, לדוגמת קוצבים שמסייעים לקצב את הלב באופן מסונכרן כדי לשפר את תפקוד הלב-ונשים מרוויחות יותר מהטיפול הזה מאשר גברים. חשוב לדעת שקיים הבדל משמעותי במינוני התרופות בין גברים ונשים. כיוון שמרבית המחקרים בוצעו בעיקר על אוכלוסיית הגברים, הפרוטוקול הרפואי וארסנל התרופות מותאם יותר לגברים.

"מומלץ לכל אישה שחצתה את גיל ארבעים לגשת לבדיקת אק"ג (רישום פעילות הלב) בהתאם להמלצת רופא המשפחה", מסבירה ד"ר צפת. "חשוב לשמור את תוצאות הבדיקה, כך שאם חלילה מגיעים בעתיד למיון, הרופאים יוכלו להשוות את תוצאות. בנוסף, חשוב לבצע בדיקות תקופתיות לגילוי של גורמי סיכון למחלות לב כמו לחץ דם, ערכי כולסטרול ורמות הסוכר בדם. במיוחד בגיל המעבר ישנה חשיבות להקפיד ולבצע את הבדיקות, עקב השינויים ההורמונליים שמתרחשים בגוף".

מקרה בוחן נוסף עבור נשים הוא במהלך תקופת ההיריון, שמהווה סוג של מבחן מאמץ טבעי עבור האישה. נשים שמפתחות לחץ דם גבוה או סוכרת במהלך ההיריון נמצאות בקבוצת סיכון. גם נשים שילדו פג משתייכות לקבוצה זו. נשים אלו צריכות ביתר שאת להקפיד על אורח חיים בריא ומאוזן. כמו כן חשוב במיוחד שהן תבצענה בדיקות סקר תקופתיות, על מנת לאתר את גורמי הסיכון שעלולים לגרום בעתיד לתחלואה לבבית שיכולה להיות מסוכנת.

ההבדלים בין גברים לנשים בתחום הקרדיולוגיה אינם מתבטאים רק בקרב החולים. ורופאות פחות בוחרות להתמחות בתחום המרתק הזה. "קרדיולוגיה הוא מסלול ממושך ואינטנסיבי הכולל תורנויות וכוננויות בלילות ובסופי שבוע. לא פשוט לשלב קריירה ומשפחה במסלול שכולל התמחות של תשע שנים (4 שנים בפנימית, שלוש שנים בקרדיולוגיה ועוד שנתיים של השתלמות עמיתים בחו"ל) ולמרבה הצער הרבה נשים נרתעות מכך", אומרת ד"ר צפת. "עם זאת בשנים האחרונות יותר ויותר רופאות בוחרות להתמחות בתחום הזה וניתן למצוא בישראל רופאות בכירות מנהלות מחלקות ויחידות בתחום".