זו תופעה שיש סביבה השקטה, אבל חשוב להזכיר כי בישראל מתאבדים בממוצע כ-500 אנשים מדי שנה והתאבדות מהווה את סיבת המוות בכ- 1% מכלל הפטירות בקרב בני 15 ומעלה בישראל. בשנת 2020 התאבדות הייתה סיבת המוות השנייה בשכיחותה בקרב צעירים בני 15-24, ולאורך העשור האחרון ישנה עליה בקרב גברים פי 3.8% מזה של נשים.
בשנת 2020 נרשמו 437 התאבדויות ו-428 בשנת 2019. בתקופה זו שיעור ההתאבדות המתוקנן עמד על כ-10.4 אנשים ל-100,000 נפש לגברים ו-2.7 לנשים. באותה שנה עלה השיעור לגברים בגיל 15-24 ב-13% ובגילאי 65 ומעלה ב-11%, ולנשים עלה ב-32% בגילאי 45-64 בהשוואה לממוצע 2017-2019. (דו"ח אובדנות בישראל" - משרד הבריאות 2023).
משרד הבריאות עוקב בחודשים האחרונים אחר מגמות של התנהגות אובדנית בעקבות אירועי ה-7.10.23. על אף אירועים בודדים שדווחו בתקשורת ובמדיה החברתית, הנתונים מצביעים על ירידה בשיעור מקרי ההתאבדות בישראל בין החודשים אוקטובר עד דצמבר 2023 בהשוואה לחודשים אלו בשנים האחרונות, כולל במהלך שנות ההתמודדות עם נגיף הקורונה.
18% מתוך כל האנשים שמתו מהתאבדות בין השנים 2018-2020 ביצעו ניסיון אובדני בחמש השנים שקדמו למותם. נתון זה מצביע על ניסיון אובדני קודם כגורם סיכון משמעותי למוות בהתאבדות.
אחוז מקרי המוות בהתאבדות מכלל מקרי האובדנות עולה עם הגיל לנשים ולגברים כאחד: 1% בקרב בני נוער בגילאים 15-17 בהשוואה ל-17% בקרב גיל 75 ומעלה/
איזה אוכלוסיות נמצאות בסיכון?
ערבים - שיעור ההתאבדות המתוקנן לגיל בקרב גברים מהאוכלוסייה הערבית נמוך פי 2.5% מזה של גברים בקבוצות אוכלוסייה אחרות. עם זאת, התאבדות בגיל צעיר הינה שכיחה יותר בקרב גברים באוכלוסייה זו, כאשר 63% ממקרי ההתאבדות באוכלוסייה זו התקיימו בקרב גברים עד גיל 45. נתון זה מצביע על מצוקה ייחודית המאפיינת צעירים באוכלוסייה הערבית.
עולי אתיופיה וברית המועצות לשעבר- שיעור ההתאבדות גבוה מזה של אוכלוסיות אחרות, כאשר בשנת 2020 כ-28% ממקרי ההתאבדות היו של עולים. עם זאת, הנתונים מעידים על מגמת ירידה בשיעור ההתאבדויות בקרב עולים במהלך השנים האחרונות.
מצב משפחתי - בין השנים 2018-2020 שיעור ההתאבדות בקרב גרושים היה גבוה בהשוואה לשיעור בקרב נשואים. השיעור בקרב רווקים היה גבוה גם הוא בהשוואה לשיעור בקרב נשואים (פי 4.8 ו- 4.5, בהתאמה לקבוצות הגיל לעיל).
איפיון גיאורפי - בין השנים 2018-2020 שיעור ההתאבדות המתוקנן לגיל היה גבוה באופן יחסי במחוזות חיפה, תל אביב והדרום, ונמוך במחוז ירושלים.
עונתיות - במהלך שני העשורים האחרונים, שכיחות ההתאבדות הייתה גבוהה יותר בחודשים מאי, יוני, ספטמבר ומרץ, ואילו באוקטובר ודצמבר נרשמה שכיחות נמוכה יותר. שכיחות נמוכה יותר נרשמה בימי שישי ושבת בהשוואה ליתר ימי השבוע, שכיחות גבוהה יותר של שיעור התאבדויות נרשמה בתקופת החגים.
עלייה בעקבות המלחמה ואירועי 7 באוקטובר
במאמר שפורסם באוגוסט 2024 צויין כי ישנה עליה במצוקה הנפשית בזמן המלחמה "חרבות ברזל", ועליה במספר הפניות לעמותות המטפלות במצוקה נפשית. הסיכון לאובדנות זינק במלחמה ב-93%. בנוסף, נוספו קבוצות חדשות בסיכון לאובדנות כגון: ניצולי הטבח בנובה, מפונים, חיילים שהיו בעזה ואנשים שאיבדו את יקיריהם, או חלקים מגופם. אנשים אלו איבדו את האמון והביטחון ויש לחזק אותם ולתת להם מערך נפשי מקצועי, לעזור להם באופן מידי, על מנת להציל אותם מפגיעה עצמית.
בצה"ל דיווחו כי, במלחמה הנוכחית, יש תופעה חריגה של אובדנות תוך כדי לחימה, ועל פי מחקר של המרכז האקדמי רופין נמצא כי, קיימת עלייה של 14% במספר האנשים המדווחים על מחשבות אובדניות.
לסיכום, אובדנות היא אחת המחלות הקשות והקטלניות ביותר. מוות אובדני הוא אירוע רב נפגעים הפוגע לא רק בקורבן עצמו, אלא בכל האנשים סביבו. מאובדנות מתים פי שניים יותר אנשים מאשר בתאונות דרכים. ישנה חשיבות עליונה להילחם בתופעה זו, הדבר הכי בסיסי שעל הרשויות לדאוג לו הוא מידע לציבור. על המדינה להקצות תקציבים משמעותיים ויציבים להסברה, מניעה והנגשת סיוע מידי לאנשים אובדניים. כמו כן, בעקבות המלחמה, משרד הבריאות הוציא מכרז לתפקיד רשם התאבדויות, על מנת שיהיה מאגר נתונים על אובדנות והמדינה תוכל להתמודד ולטפל בתופעה הזו באופן המקצועי ביותר.
הכותבת היא גילי בר דוד - סמנכ"לית מערך ליווי ותמיכה רגשית בארגון "למענכם", בראשותו של חתן אות הנשיא, הרב יוסי ערבליך. זקוקים לייעוץ? חייגו *6884