אכילה בררנית מתארת התנהגות שבה הילד מגביל את עצמו למגוון מצומצם של מזונות ולעיתים מסרב לנסות מאכלים חדשים. תופעה זו יכולה להוות אתגר תזונתי ולהשפיע על הבריאות וההתפתחות. אכילה בררנית נפוצה אצל ילדים, במיוחד בקרב ילדים בני שנתיים עד ארבע. כאשר הבררנות נמשכת מעבר לגילאי הגן יש לבחון על מה הבררנות יושבת ולעזור לילד להגמיש את התנהגותו ולהרחיב את המנעד התזונתי שלו.
התמודדות עם ילד בררן עשויה להיות מאתגרת, במיוחד כאשר ילד עובר לסביבה מובנית כמו כיתה א'. יחד עם זאת המעבר לכיתה א' עשוי להוות הזדמנות להגמשת עמדותיו, ולאפשר לו לערוך שינוי תזונתי. להלן מספר טיפים העשויים למתן את הבררנות ולעודד תזונה מגוונת ומאוזנת יותר.
1. תנו לילד לבחור
בנייה משותפת של מערכת השעות מאפשרת לילד ליצור בחירות בתוך מסגרת קבועה, ולאפשר לו שליטה. העדר שליטה מגביר את החרדה ומצמצם את היכולת להיפתח למזונות חדשים. כדאי לאפשר לילד הבררן לבחור בין שתיים או שלוש אפשרויות בריאות. הבחירה מקנה תחושת שליטה ומגדילה את הסיכוי לטעום מזון חדש.
2. טעימות משותפות
בחירת ממרחים לכריך או ירקות או פירות שיוספו לכריך בבית הספר. טוב אם הבחירה תעשה תוך כדי שיתוף של הילד. חשיפה למזון חדש עשויה לעורר התנגדות, ולכן על מנת להיפתח למזון חדש יש לטעום ממנו קודם בסביבה בטוחה ומזמינה. מומלץ להפוך את אירוע הטעימות לחוויה מהנה. ללכת לטעות ממרחים בשוק או בבית קפה או לפתוח שולחן בבית ולאפשר לכל המשפחה לטעות מהממרחים החדשים שנקנו ולדרג את טעמם. ככל שחווית הטעימות תהיה מהנה יותר כך הסיכוי להגמיש את המחשבה, והפחית את החרדה ובכך להגביר את הסיכוי להיענות של הילד להיחשף למזון חדש.
3. הפכו את ארוחת עשר למהנה ויצירתית
המלצה לארגן את ארוחת העשר באופן מעוצב ומזמין. אפשר ליצור ארוחות עשר על פי הנושא הנלמד באותו יום בבית הספר או באופן כזה שמזכיר סיפור או דמות שהילד אוהב. באופן שכזה הארוחה מתקשרת אצל הילד לחוויה חיובית ומרגיעה, מה שעשוי להפחית את החרדה ממזון חדש ולקשרה למקום בטוח, מהנה ומשמח.
4. יצירת ארוחות עשר מגרות
הכנת ארוחת עשר אטרקטיבית עשויה לגרום לילדים אחרים להגיב באופן חיובי כלפי הארוחה שהילד מביא לבית הספר. לקבוצת השווים יש כוח. תגובות חיוביות של ילדי הכיתה עשויים לגרום לילד הבררן לנסות ולהיחשף למזון שאותו הביא, ומגרה את הסובבים אותו.
5. חשיפה הדרגתית ועקבית
חשוב להתחיל בחשיפת מזונות חדשים בכמויות קטנות לצד מזונות אהובים ומוכרים. חשיפה שכזו עוזרת להפחית את הלחץ סביב המזון החדש ומגדיל את סיכויי קבלת המזון החדש. בנוסף, העקביות חשובה מאד. מומלץ להציע מזונות חדשים מספר פעמים, גם אם הם נדחו בתחילה. יכול לקחת מספר חשיפות עד שילד יסכים לטעות מזון חדש ויקבלו.
6. חיזוקים חיוביים
חוגגים ניצחונות קטנים, כל חשיפה למזון חד הוא ניצחון קטן. מעודדים את התהליך ואת ההסכמה לנסות מזון חדש ולא רק את התוצאות. חשוב במקביל להימנע משימוש באוכל כפרס או עונש.
7. סבלנות
חשוב לאורך כל התהליך להישאר רגועים וסבלניים. להימנע מהפעלת לחץ על הילד או להביע אכזבה אם וכאשר ארוחת העשר חוזרת בשלמותה הביתה. חשוב מאד להימנע מהפעלת לחץ על הילד לאכול, מכיוון שהדבר עלול ליצור אסוציאציות שליליות לאוכל.
8. התייעצות עם אנשי מקצוע במידת הצורך
אכילה בררנית כאשר היא חמורה או מובילה לחסרים תזונתיים יש להתייעץ עם דיאטנית או רופא ילדים לקבלת ייעוץ ותמיכה בהתאמה אישית.
9. שימוש באפליקציות מותאמות
קיימות לא מעט אפליקציות תזונתיות שנועדו ללמד ילדים על תזונה בצורה מהנה ומרתקת. אלה יכולים לכלול משחקים, סיפורים אינטראקטיביים וחידונים. שימוש בהן עשוי בהדרגה להפחית את החרדה ממזון חדש, לגרות את הילד קוגניטיבית לנסות לטעום מזון מקבוצת מזונות שמהם אינו ניזון ובכך להפחית את חומרת הבררנות.
10. רוגע, חיוך ואהבה
לאורך החשיפה למזונות חדשים חשוב לזכור את אהבתנו לילד, לראות את כל כישוריו ויכולותיו מעבר לבררנות. ליהנות ולהיות עמו באתגר החשיפה למזון חדש מתוך אהבה, רוגע, בטחון והכלה, וכמובן להחזיק את האופטימיות לאורך כל התהליך.
על ידי שימוש בעצות אלו, תוכלו לעזור לילדכם לפתח דפוס אכילה מגוון ובריא יותר, להגמיש את הבררנות ולאפשר לילד להיחשף לעוד מזונות, ובכך להפוך את המעבר לכיתה א' למהנה ובריא יותר. בהצלחה!
הכותבת הינה דיאטנית קלינית ופסיכותרפיסטית לאומית שירותי בריאות