המצב במדינה גרם לבעיה בריאותית מטרידה אצל רבים. איך עוצרים אותה?

כשאנחנו חיים מיום ליום, קשה יותר לחשוב על תוכניות ארוכות טווח ועל ההשלכות העמוקות של המעשים שלנו. מצב של כזה של "הישרדות מתמדת" גורם לשינויים משמעותיים בקבלת ההחלטות שלנו, אבל הבעיה היא שרוב האנשים, במיוחד בתקופה הנוכחית, בכלל לא מודעים לכך שהם נמצאים במצב הזה ואיך הוא משפיע עליהם.

בהקשר של התזונה, רובנו יודעים פחות או יותר מה אנחנו צריכים לעשות כדי לאכול בריא יותר ולמה זה כל כך חשוב. אולם מחקרים מראים כי כשאנחנו במצב של הישרדות ומתמודדים לאורך זמן עם לחץ וחרדה, זה על הבחירות התזונתיות שלנו בצורה שאנחנו לא תמיד מודעים אליה.

אלקסי טרניניק, מרפאה בעיסוק שעובדת עם נפגעי טראומה, הסבירה בראיון למגזין Daily Mavrick כי הקשר בין תזונה ורווחה נפשית הוא מעגל שמזין את עצמו. "אם אני מנסה לשרוד מיום ליום בגלל לחץ, אני אשקיע פחות אנרגיה בדברים אחרים, וזה כולל כמובן גם את התזונה. אז במקום להכין אוכל בריא, אני אבחר בחטיפים, נשנושים או במזון מעובד מאוד כי זה זול, קל ונוח יותר".

והנטייה הזאת משפיעה בסופו של דבר על מצב הרוח, הריכוז ובעיקר על האופן שבו אנחנו מתמודדים עם כל שאר האתגרים בחיים שלנו. הסיבה לכך היא שעל פי מחקרים בתחום, תזונה לא בריאה מגבירה את רמות הלחץ, משפיעה לרעה על היבטים שונים בבריאות ופוגעת ביציבות המנטלית. וככל שכל אחד מהמדדים האלו נפגע, זה כנראה יגרום לנו רק לקבל החלטות מזיקות יותר בהמשך וכך מעגל הקסמים הזה רק יתעצם שוב ושוב.

מחקרים מראים שצריכת כמויות גדולות של מזון אולטרה-מעובד גורמת לנו להכניס לגוף יותר חומרים מזיקים כמו ממתיקים מלאכותיים, חומרים משמרים וצבעי מאכל. כל אלו, על פי הספרות הרפואית, פוגעים במאזן חיידקי המעי, מה שכיום ידוע כגורם שקשור לבריאות נפשית ירודה ובייחוד למצבים כמו חרדה כרונית ודיכאון.

טרניניק מתארת דיכאון וחרדה כ"דפוסים של חוסר תקווה, חשיבה מעוותת, פסימיות ואובדן עניין". וכל אלו, כאמור, יכולים לגרום גם לשינויים במשקל, בשינה ובריכוז. בין אם זה דיכאון, לחץ כרוני או שחיקה, טרניניק אומרת שהגוף תמיד ינסה למצוא דרכי התמודדות שיגרמו לו "להרגיש טוב יותר".

אחד ממנגנוני ההתמודדות האלו הוא בחירה במזונות פחות בריאים, שנוטים לשחרר יותר דופמין, מוליך עצבי שגורם לנו להרגיש טוב יותר באופן זמני. אז נכון, המזונות האלו מצליחים לנחם אותנו לזמן מוגבל, אבל בדיוק כמו פלסטר על פצע מזוהם, הם לא באמת מטפלים בבעיה מהשורש.

בעולם אידאלי, כולנו היינו פונים לטיפול שיעזור לנו להבין את המנגנונים שמניעים אותנו לקבל החלטות כאלו ואחרות. בעולם כזה גם לכולנו היה את הזמן והכסף לקנות חומרי גלם איכותיים ולבשל לעצמנו ארוחות בריאות ומזינות בכל יום. אז ברור שאי אפשר ללחוץ על כפתור ולשנות בבת אחת את כל ההרגלים המזיקים שלנו, אבל עצם זה שאנחנו מגבירים ולו במעט את המודעות לתופעות האלו - זה כבר מאפשר למצוא דרכים פשוטות לשיפור המצב.

הכלי הכי חשוב שאפשר לסגל במשימה הזאת הזאת הוא אמפתיה. לדברי טרניניק, "אמפתיה היא חיונית כי היא מאפשרת לנו להסתכל גם על התנהגויות אימפולסיביות פשוטות וגם על תופעות מסוכנות יותר כמו התמכרויות והרס עצמי, בצורה מפוקחת. כי אלה פשוט 'כלים' שאנשים משתמשים בהם כדי לנסות להתמודד עם החיים. רוב האנשים לא מנסים להרוס לעצמם את החיים. הם פשוט מנסים להתמודד עם האתגרים שלהם עם הכלים המוגבלים שעומדים לרשותם".

ולצד האמפתיה ההכרחית למצבנו - אפשר לחשוב בכל פעם איך לבצע שינויים קטנים, זולים ופשוטים - שביחד יוכלו לייצר עם הזמן השפעה רחבה ומתמשכת על הבריאות בכל המדדים. מתחשק לכם משקה מוגז? קחו מים מוגזים במקום. רוצים להתפנק על צ'יפס? תאכלו ירקות חתוכים עם טחינה גולמית במקום.

בכל פעם שתבחרו להתאמץ קצת יותר כדי לקבל החלטות קטנות וטובות, תוכלו לצבור בכל פעם ניצחונות קטנים שיעזור לכם להתמודד עם חרדה, דיכאון, פוסט טראומה ואפילו ADHD. אז נכון שההשפעה המיידית תהיה קטנה וכמעט לא מורגשת - אבל כל החלטה כזאת תהיה דחיפה בכיוון הנכון שכל כך הכרחית בימים האלו ובכלל.