סימני אזהרה שלילד שלכם יש הפרעת אכילה

משפיעני כושר ובריאות זוכים לפופולריות גוברת ברשתות החברתיות, בעיקר מאז תקופת הקורונה, כשחלקם צוברים מאות אלפי עוקבים שמתעניינים באתגרי כושר קיצוניים או בדיאטות מוזרות כמו טרנד הבשר הנא.

במעגלים האלו, טרנדים כמו "אכילה נקייה" ואימוני כושר אינטנסיביים הפכו לנושאים מרכזיים בשיח, אבל מתברר שהעלייה בפופולריות שלהם עלולה גם להיות קשורה לעלייה בהפרעת אכילה ייחודית שלא מדברים עליה מספיק - אורתורקסיה.

בדומה לאנורקסיה, אורתורקסיה גורמת לאנשים לפתח כפייתיות ודפוסים אובססיביים לגבי הארוחות שלהם וצריכת הקלוריות היומית. אולם בעוד שאנורקסיה מתמקדת כידוע בשמירה על צריכת קלוריות נמוכה ככל שניתן, אורתורקסיה מתמקדת ב"טוהר המזון" ומובילה לעיסוק מוגבר בחיפוש אחר תזונה נקייה, דיאטות נוקשות ושגרות אימונים קפדניות.

אדם שמתמודד עם ההפרעה הזאת יכול להיראות מהצד פשוט כמו מישהו משמעת עצמית גבוהה, שמנסה לשמור על הבריאות שלו בצורה הטובה ביותר, אבל חשוב להבין שאורתורקסיה אינה בהכרח אומרת שאותו אדם מבין איך לנהל את התזונה והפעילות הגופנית שלו כמו שצריך - אלא שהוא פשוט מייחס יותר מדי חשיבות ל"מצוינות" חסרת פשרות בתהליך הזה. וזה, מזהירים המומחים, בדיוק כמו הפרעות אכילה אחרות, עלול לגרום לאנשים לפתח מערכת יחסים לא בריאה עם מזון, ממש כמו אנורקסיה, בולימיה או אכילת יתר.

ד"ר שרלוט מארקי, פרופסור לפסיכולוגיה ומחברת הספר "Adultish", סיפרה בראיון ל-BirminghamLive: "לרוב משפיעני הכושר יש מעט מאוד הסמכה, אם בכלל, להציע ייעוץ בנושאי בריאות. הם בדרך כלל 'מוכרים' את מה שעובד בשבילם, בלי להבין שלכל אדם יש גוף שונה, עם צרכים ייחודיים".

היא גם הדגישה כי המונח "אכילה נקייה" אינו מונח מדעי, שעלול להיות מסוכן: "רוב אספקת המזון שלנו (אפילו פירות וירקות) עברה התערבות אנושית כלשהי ואינה 'טהורה' באופן שחלק מהמשפיענים עשויים להציע. מזונות מעובדים, קפואים וארוזים עוברים תהליכים כאלו כדי שתהיה לנו גישה למגוון מזונות שאנחנו אוהבים בכל זמן נתון". המומחית הוסיפה כי האנרגיה המנטלית והמאמץ שדורשת הדיאטות המגבילות האלו, יכולים להיות מנוצלים בצורה יעילה הרבה יותר, אם נבין איך לעשות זאת כמו שצריך.

גם פרופסור ברנדון סטובס מקינגס קולג' בלונדון הסכים עם דבריה וציין כי תרבות הכושר והבריאות שמופצת ברשת יכולה להשפיע באופן הרסני על הגולשים. לדבריו: "מסרים ברשתות החברתיות על פתרונות מהירים, במיוחד לגבי ירידה מהירה במשקל, הם ההפך מפעילות גופנית בת-קיימא ויכולים להוביל ליחס בעייתי ובלתי מועיל עם פעילות גופנית, כולל עלייה בהפרעות אכילה כמו אורתורקסיה".

פרופ' סטובס הציג בדבריו כמה "סימני אזהרה" לאורתורקסיה שחשוב לשים אליהם לב. הסימנים האלו כוללים אימוני כושר בתדירות גבוהה, גם אם אתם מרגישים שאתם לא נהנים. הסימנים כוללים גם תחושת אשמה מוגברת על החמצת אימון או אכילת מזונות "לא טהורים" וגם אמונה שאתם חייבים להתאמן או להימנע ממזונות מסוימים, גם במחיר של פגיעה בגוף או בנפש.

מארק גילברט, דיאטן מוסמך מאוניברסיטת קיימבריג' הוסיף בהקשר הזה כי לאנשים עם אורתוקסיה יש נטייה לאישיות "מאוד מסודרת" לדבריו. הוא הסביר כי באופן כללי, אלו אנשים שמאופיינים גם עם "התנהגויות קיצוניות אחרות" וחוקים נוקשים שהם מטילים על עצמם בהיבטים אחרים בחיים - ולא רק בהקשר של התזונה והבריאות.

בעוד שגילברט מדגיש כי אורתורקסיה אינה מסוכנת כמו אנורקסיה או השמנת יתר, הוא מציין כי דיאטה מגבילה יכולה להוביל לצריכה לא מספקת של קלוריות ולחוסרים תזונתיים משמעותיים. לדבריו, "הסכנה האמיתית של אורתורקסיה תלויה באופן שבו האדם מגדיר בעיניו את מה שנחשב ל'בריא' או 'טהור'".

גם מחקרים שפורסמו בנושא מצביעים על עלייה באובססיה של אנשים לירידה במשקל, בייחוד בחיפוש אחר פתרונות מהירים בטיקטוק ובאינסטגרם. בהקשר הזה, פרופ' סטובס קורא קודם כל להיות מודעים לתופעה ולאמץ גישה בריאה והוליסטית יותר בכל מה שקשור לכושר ולתזונה.

הוא מביע תקווה שגישה כזאת תאפשר לאנשים לייצר "מערכת יחסים בריאה ובת קיימא עם פעילות גופנית ותזונה", לא רק למטרות אסתטיות אלא כדי להעניק "חוויה של גוף בריא ונפש בריאה".

כדי לעזור לקוראים להימנע מפיתוח מערכת יחסים רעילה עם תזונה ופעילות גופנית, הוא ממליץ גם "לצרוך תוכן ברשת בצורה מושכלת". זה אומר בין היתר להימנע מליפול להמלצות של מומחים מטעם עצמם ללא ניסיון מוכח ובעיקר לאפשר לעצמכם גם מנוחה מספקת ותזונה עשירה, שלא בהכרח נתפסת כ"נקייה".