מחקר מצא: כמה אנשים ניצלו ממוות כתוצאה ישירה מחיסוני הקורונה?

אומדנים חדשים שפורסמו השבוע ב-The Lancet Respiratory Medicine מראים כי לפחות 1.6 מיליון איש, רק באירופה, ניצלו ישירות בזכות חיסוני הקורונה, כאשר 60% מהם ניצלו כשאומיקרון הפך לזן הדומיננטי של הנגיף

נכון למרץ 2023, דווח על 2.2 מיליון מקרי מוות הקשורים לקורונה ברחבי אירופה. הנתונים מגיעים מרשת הפיקוח הנשימתית האירופית של ארגון הבריאות העולמי, שניתחה את מאמצי החיסון מדצמבר 2020 ועד מרץ 2023, תקופה הכוללת הן את גלי החיסון הראשוניים באירופה והן את מנות הדחף (הבוסטרים). המחקר כלל 34 מתוך 54 מדינות אירופה.

ב-34 המדינות, סך הכיסוי החיסוני בכלל המבוגרים בני 25 ומעלה היה 87% עבור סדרת החיסון הראשונית, 82% עבור המנה השנייה, 71% עבור מנת הדחף הראשונה, 24% עבור מנת הדחף השנייה, ו-5% עבור מנת הדחף השלישית עד מרץ 2023.

המחקר בחן מקרי מוות מחולקים לקבוצות גיל (25 עד 49 שנים, 50 עד 59, 60 ומעלה, 60 עד 69, 70 עד 79, ו-80 ומעלה). נכללו מדינות שדיווחו על נתונים שבועיים עבור חיסוני קורונה ותמותה לפי קבוצת גיל ב-90% או יותר משבועות המחקר.

כל שבוע גם קושר לזן מדאיג (VOC), שהיווה 50% או יותר מהרצפים בשבוע. ב-29 מדינות היו 1,064,165 מקרי מוות הקשורים לקורונה באנשים בני 25 ומעלה; מתוכם, 454,131 (43%) היו באנשים בני 80 ומעלה, אמרו החוקרים. לעומת זאת, 40,788 (4%) ו-19,831 (2%) ממקרי המוות הקשורים לקורונה היו באנשים בגילאי 50 עד 59 ו-25 עד 49, בהתאמה.

"כאשר מתייחסים לתמותה ספציפית מכל זן, ללא קשר לגיל, מרבית מקרי המוות המדווחים באירופה היו בתקופת האומיקרון (390,358 מקרי מוות); עם זאת, לתקופת הדלתא היה המספר הגבוה ביותר של מקרי מוות מדווחים (33,234 מקרי מוות)", אמרו החוקרים. בסך הכל, בני 60 ומעלה היוו 96% מסך החיים שניצלו בזכות החיסונים; בעוד שאנשים בני 80 ומעלה היוו 52% מסך החיים שניצלו בדרך זו.

בניתוח זמנים, מנת הדחף הראשונה תרמה להצלתם של הכי הרבה אנשים (51% מכל אלו שחייהם ניצלו מהחיסונים) תואם ל-60% מהחיים שניצלו בתקופת האומיקרון. מתן מנות הדחף הראשונות החל בסביבות השבוע ה-30 של 2021 באירופה.

אלא שיכול מאוד להיות שמדובר במספרים הרבה יותר גבוהים של אנשים שחייהם ניצלו בגלל החיסון. במאמר מערכת על המחקר, אוליבר ווטסון, PhD, ואלכסנדרה הוגן, PhD, מהאימפריאל קולג' לבונדון, טוענים שהמספרים גבוהים בהרבה: "מחקר זה אינו מתחשב באפקטים הנוספים של חיסון הקורונה על חסינות העדר, שבה הירידה ברמת האוכלוסייה בהעברה מפחיתה באופן עקיף חשיפות, ולכן גם מקרי מוות, בקרב האוכלוסייה הלא מחוסנת". עוד טענו כי, "האומדן של מקרי המוות שנמנעו מבוסס על התמותה המדווחת מקורונה על ידי כל מדינה, כשהיום ידוע שמספרים אלו הוערכו בחסר".

מחקר נוסף שהתפרסם השבוע זיהה את גורמי הסיכון ללונג קוביד (מחלת קורונה ארוכה שתסמיניה נמשכים חודשים רבים ואף שנים). נתוני סקר חדש של יוזמת בריאות הנשים (WHI) חושף כי ל-34% מהנשים לאחר גיל המעבר שנדבקו בקורונה היו תסמינים שנמשכו לפחות 8 שבועות, בעוד שמחקר נפרד בן שנתיים מראה כי עד 84% מכלל הנדבקים עדיין היו תסמינים גם שנה ושנתיים לאחר המחלה.
לצורך מחקר ה- WHI סקר 37,280 נשים בגילאי 50 עד 79 שנים ב-40 מרכזים קליניים בארה"ב לגבי תסמינים ארוכים של קורונה ומשך הזמן שלהם מאוגוסט עד דצמבר 2021.

מתוך 37,280 המשיבים בסקר, 3.3% דיווחו על תוצאות חיוביות לקורונה (גיל ממוצע, 84 שנים), ו-34% אמרו שעדיין יש להם תסמינים נוירולוגיים, לב-ריאה, שרירים ושלד, כמו גם עייפות וחולשה.
התסמינים השכיחים שנמשכו יותר מ-8 שבועות היו עייפות (51.8%), חולשה כללית (34.6%), בעיות זיכרון (34.4%) וערפל מוחי (31.8%). למעלה מ-20% מחולי הלונג קוביד דיווחו על בעיות זיכרון ועייפות במשך יותר מ-6 חודשים.

במחקר זה התגלו גם מהם גורמי הסיכון להתפתחות של לונג קוביד בקרב חולי קורונה: כאלו שירדו במשקל 5 ק"ג או יותר בשנתיים הקודמות למחלה, סובלים מבעיות בשינה, אנשים עם מוגבלות בגוף ובניידות, כאלו שעברו הליכים קודמים של מסתמי לב ודלקת מפרקים שגרונית. דווקא חולי קורונה בגיל מבוגר היו בעלי סיכון נמוך יותר ללונג קוביד, כמו גם אנשים הנוטלים בקביעות תוספי סידן.