בניגוד למה שאולי שמעתם, הסיכון להתקפי לב ואירועים קרדיווסקולריים ירד משמעותית לאחר החיסון לקורונה. מחקר ענק בבריטניה מצא שאנשים שהתחסנו לקורונה סבלו פחות מהתקפי לב ושבץ, לאחר התאמה לגורמי סיכון כמו גיל, תורשה או אורח חיים. יתר על כן, היתרונות גדלו עם החיסונים השניים ומנות הבוסטר. למרות שהמחקר אינו יכול להפריך לחלוטין את הטענה שחיסון קשור לעלייה בשני האירועים הללו, הוא הופך אותה לכמעט בלתי סבירה
כאשר תיאוריית הקונספירציה על שבבים בחיסונים הוכחה שמופרכת, המתנגדים לחיסונים פנו להתקפי לב ושבץ כצורת ההפחדה העיקרית שלהם. אלא שכמו כל השקרים הטובים ביותר, גם לזה היה גרעין קטן של אמת: מספר קטן מאוד של מקרים כמו טרומבוציטופניה (מצב בו קיימת ירידה במספר הטסיות בדם) שהתרחשו זמן קצר לאחר שקיבלו את החיסון של אסטרהזניקה. כתוצאה מכך, בבריטניה למשל הורו לחסן את רוב האנשים מתחת לגיל 40 בחיסון של פייזר.
למעשה, כבר מההתחלה, הראיות היו חזקות שכל סיכון שנגרם על ידי החיסונים היה נמוך בהרבה מהסיכון של הנגיף עצמו. זה היה נכון אפילו כשהסתכלו רק על התקפי לב ושבץ בלבד, תוך התעלמות מכל ההשלכות ההרסניות האחרות של ההדבקה במחלה, שהייתה אז קשה. למרות זאת, הטענה שהחיסונים הם קטלניים סירבה לדעוך, וצצה שוב לאחרונה כאשר אסטרהזניקה הודיעה שתפסיק לייצר את החיסון שלה מסיבות אחרות לחלוטין.
שום כמות של ראיות לא תספיק לחלק מהאנשים, אבל מחקר חדש שכלל שלוש מהאוניברסיטאות המובילות בבריטניה בחן את הרשומות הרפואיות המזוהות של 45.7 מיליון מבוגרים באנגליה כדי לבדוק את המיתוס הזה. הנתונים שנעשה בהם שימוש כיסו את התקופה מה-8 בדצמבר 2020, כאשר רק מספר קטן מאוד של אנשים בניסויים קליניים חוסנו נגד קורונה, ועד ה-23 בינואר 2022.
שכיחות של פקקת עורקים, הכוללת גם התקפי לב וגם שבץ, הייתה נמוכה ב-10 אחוזים ב-13-24 שבועות לאחר המנה הראשונה של אחד משני החיסונים שהיו בשימוש בבריטניה. לאחר המנה השנייה ומנות עוקבות, פקקת עורקים ירדה אפילו יותר בהשוואה ללא מחוסנים - ב-20 אחוז עבור החיסון של פייזר, וב-27 אחוז עבור חיסון אסטרהזניקה. תוצאות דומות נצפו גם באירועים אחרים כמו פקקת ורידים עמוקה. האם זה אומר שההחלטה שלא להשתמש בחיסון של אסטרהזניקה בקרב צעירים הייתה מוטעית מיסודה? ככל הנראה, אבל דרושות עוד בדיקות בנושא.
"זה כמו לוותר על חגורת בטיחות ברכב"
עם כמעט 97,000 אירועי פקקת בממוצע בתקופה של שישה חודשים בין תחילת תקופת המחקר לחיסון הראשון, הפחתות כאלה משמעותן הצלת חיים רבים.
מחקרים כאלה יכולים תמיד להיות מושפעים מגורמים מבלבלים. המחברים מודים שאספקת החיסון לפגיעים ביותר תחילה עלולה הייתה לעוות את התוצאות שלהם בדרך כלשהי. עם זאת, הסיכויים נגד הסבר חלופי כזה חייבים להיות אסטרונומיים.
"חקרנו חיסוני קורונה ומחלות לב וכלי דם בכמעט 46 מיליון מבוגרים באנגליה ומצאנו שכיחות דומה או נמוכה יותר של מחלות לב וכלי דם נפוצות, כמו התקפי לב ושבץ, לאחר כל חיסון מאשר לפני או ללא חיסון," אמרה ד"ר סמנתה איפ מאוניברסיטת קיימברידג', אחת מהחוקרות הראשיות במחקר. "מחקר זה תומך עוד יותר בגוף הראיות הגדול על היעילות והבטיחות של תוכנית החיסונים נגד קורונה, שהוכחה כמספקת הגנה נגד הנגיף והצילה מיליוני חיים ברחבי העולם".
עליות שדווחו בעבר במקרים של דלקת שריר הלב ודלקת קרום הלב זמן קצר לאחר קבלת החיסון של פייזר, והמקרים של טרומבוציטופניה טרומבוטית מאסטרהזניקה, היו אמיתיים, המחקר ציין - אך נדירים מאוד. הם גם בדרך כלל הוגבלו לארבעת השבועות הראשונים או פחות לאחר קבלת החיסון. לעומת זאת, מחלות לב וכלי דם חמורות עלו לאחר הדבקה בקורונה. מחברי המחקר היה זהירים לגבי הסקת מסקנות שמניעת מחלת הקורונה היא הסיבה לירידה באירועי לב וכלי דם, אבל זו בהחלט המסקנה המובנת ביותר מתוצאות המחקר.
"הימנעות מחיסון מתוך חשש מדלקת שריר הלב או מצבים דומים, שקולה לאי חגירת חגורת בטיחות בגלל מספר קטן של מקרים בהם אנשים נלכדו במכונית בגלל חגורת הבטיחות, תוך התעלמות מהיתרונות המוכחים", אומר פרופסור ויליאם וויטלי מאוניברסיטת אדינבורו, אחד מהחוקרים שהשתתף במחקר. "הבשורה של מחקר רחב היקף זה היא בעיקר הרגעה לגבי הבטיחות הלבבית של מנות החיסון הראשונות, השניות ומנות הדחף של חיסוני הקורונה. המחקר מוכיח שהיתרונות של מנות החיסון השניות ומנות הדחף, עם פחות אירועים קרדיווסקולריים נפוצים כולל התקפי לב ושבץ לאחר החיסון, עולים על הסיבוכים הקרדיווסקולריים הנדירים מאוד לאחר קבלת החיסון ,עליהם דווח".