המחסור החמור ברופאים בישראל ביחס למדינות המפותחות הוא עובדה עגומה שידועה לכל אחד מאיתנו. די לבקר בשעות הערב בחדר מיון, בכל בית חולים בישראל, על מנת לפגוש את הרופאים טרוטי העיניים ומחוסרי שעות השינה, העושים כמיטב יכולתם, תוך משמרות של 24 שעות ויותר, על מנת להעניק שירות אנושי ותומך. שלא נדבר על אשפוז במהלך הלילה במחלקה פנימית או כל מחלקה אחרת, שיפגיש אתכם בצורה בלתי אמצעית עם צוות רפואי עייף, מותש, לא תמיד סבלני ומכיל כפי שהוא אמור להיות, הנושא בנטל הכבד של טיפול באוכלוסיית המדינה.
בתקופת החורף ניתן בקלות להכפיל ולשלש את מספר הפונים והמאושפזים ומכאן את העומס העצום המוטל על כתפי המתמחים הצעירים, שלא מכבר סיימו לימודי רפואה, וכעת עומדים בחזית המאבק הבלתי פוסק על משך ואיכות החיים של אזרחי מדינת ישראל.
בשורה התחתונה, וממש לא באשמת הצוות הרפואי בו תתקלו, אתם צפויים לקבל טיפול שרחוק מלהיות אופטימלי, ופעמים רבות - זה בלשון המעטה.
הרוסים שהצילו את מערכת הבריאות - פורשים לגמלאות
למה בעצם מערכת הבריאות בישראל עובדת בחוסר קבוע בכוח אדם, ובעיקר מחסור רופאים ואחיות? כדי להבין את המציאות היום יש להכיר את ההיסטוריה והשגיאות שנעשו במהלך הדרך, שמעולם לא תוקנו.
ראשית, במדינת ישראל יש בעיה קשה של תכנון. הפוליטיקאים, שאמונים על התכנון, מסתכלים על ההווה ובמקרה הטוב על העתיד הקרוב מאוד. הם מעולם לא הצטיינו בראייה ארוכת טווח ובתכנון לשנים קדימה.
בתחילת שנות התשעים המדינה קיבלה פרס עצום וחסר תקדים בדמות עשרות אלפי רופאים ואחיות שעלו מברית המועצות המתפרקת, נכנסו מתחת לאלונקה הסובלת וייצבו את המצב למשך עשרות השנים שלאחר מכן.
אבל העלייה המבורכת התבגרה יחד עם מדינת ישראל, ובימים אלה ממש רבים מהם הגיעו לגיל פנסיה, והפלא ופלא - אין מי שיחליף אותם, מכיוון שהמדינה לא השכילה לנצל את המצב ולבצע תיכנון לשניים שלושה עשורים קדימה. התוצאה היא מחסור מחמיר והולך ברופאים בכלל ובמומחים במקצועות מסוימים, בפרט.
דרוש: קברניט אחראי למערכת הבריאות
במדינת ישראל ישנם מקצועות בהם הגיל הממוצע הוא 60. המשמעות היא שבתוך זמן קצר המחסור יגרום לזמני המתנה בלתי נסבלים לרופאים מומחים בתחום כזה או אחר בבתי החולים ובמרפאות.
כחלק מחוסר התכנון, לא נעשתה הערכה ראויה ושיפור של מצב התקינה בישראל. האוכלוסייה מתבגרת וגדלה בקצב מרשים וחסר תקדים בין המדינות המפותחות, אך התקינה - מספר מקומות ההתמחות ובפועל מקומות העבודה לרופאים, אלו לא מתקדמים בקו ישר ומקביל לגידול באוכלוסייה.
הסיבה השנייה למחסור ברופאים היא שלמערכת הבריאות בישראל אין קברניט אחד. מי מוביל את המערכת? האם משרד הבריאות, ההסתדרות הרפואית, או קופות החולים? דמיינו סירה המושטת למספר כיוונים במקביל. כל אחד מושך לכיוון שמוצא לנכון בכל זמן נתון. מובן שהסירה לא יכולה להתקדם, לזהות נכסי כוח אדם, לתכנן ולהגיע ליעד.
הדוגמה הפשוטה ביותר היא שעד לרגע כתיבת שורות אלה, משרד הבריאות אינו יודע מהו מספר הרופאים הצפוי לחזור מחו"ל ולהשתלב במערכת בכל שנה.
הסיבה לכך היא שלמשרד הבריאות יש תיעוד של בחינות הרישוי הממשלתיות, אבל אין לו תיעוד של הבחינה האמריקאית, המזכה את הרופאים בפטור מהבחינה הממשלתית. והנה לכם מדינה, הנשענת על בוגרי חו"ל, ואינה יודעת מהו מספר הבוגרים שישתלבו במערכת במהלך השנה הקרובה.
הסיפור שלי: כך המדינה מכשילה יוזמות שעשויות להציל את המצב
הסיבה השלישית היא הקיבעון. שנים רבות מספר הסטודנטים לרפואה המוכשרים בישראל נותר כמעט קבוע. רק בשנתיים האחרונות נעשו מהלכים להרחיב את מספר הסטודנטים הלומדים רפואה בכל אוניברסיטה. על זה נאמר - מעט מדי, מאוחר מדי.
בנוסף, ואני אומר זאת בצער רב, המדינה מכשילה רעיונות ומיזמים שעשויים להביא מזור לאוכלוסיות מוחלשות ולאזורים הסובלים משירותי בריאות נחותים. איך אני יודע? כי מדובר בי ובמיזם שאני מוביל בשנים האחרונות לפתיחת פקולטה בינלאומית לרפואה, דוברת אנגלית, בעיר אילת. ולמרות שהמיזם עומד בכל דרישה אפשרית, ואף הרבה מעבר, המועצה להשכלה גבוהה עדיין לא מצליחה להתעלות לגודל השעה, לשנות דיסקט, ולראות את היוזמה, שתעשה טוב לכל כך הרבה אנשים, באור חיובי.
העיר אילת סובלת כבר שנים רבות משירותי בריאות נחותים ביחס למרכז הארץ. התוצאה הישירה היא תוחלת חיים נמוכה בכ-5-6 שנים ביחס למרכז הארץ. האם זה ייתכן? האם סביר שאזרחי מדינת ישראל המתגוררים בעיר אילת והסביבה, ישלמו מיסים, ביטוחי בריאות וביטוח לאומי הזהים לאזרחים בגוש דן, אך בפועל יקבלו שירותי בריאות כפי שניתנו לפני 40 שנים במרכז הארץ?
כך נולד המיזם שאמור לספק הפתרון למצב בעיר אילת וסביבותיה. במסגרת ההצעה, שהונחה על שולחן המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), תוקם פקולטה לרפואה בינלאומית דוברת אנגלית בעיר אילת. המיזם יעשה בשיתוף עם קופת חולים כללית המחויבת, כחלק מהפרויקט, להביא את בית החולים יוספטל לרמה אקדמית.
שותפות נוספות לפרוייקט הן פקולטות אירופאיות, שנחשבות לטובות בעולם. כבר תוכננה הקמתו של בניין אייקוני במרכז העיר אילת, עם מרכז הייטק בתחום הביו רפואה, בהובלת חברה טכנולוגית מהשורה הראשונה. כמו קופת חולים כללית, גם העיר אילת כבר התגייסה למטרה הנעלה.
אך גלגלי הבירוקרטיה מעכבים, ומנסים לטחון את הרעיון לפירורים שיפחיתו מהפוטנציאל ויביאו את היזמים לכדי ייאוש.
מה דרוש למדינת ישראל היום כדי להתחיל ולשפר את המצב? ראשית, לא לראות את היום. לראות את 2050; ליישם צעדים מיידים שיאזנו את המחסור ואפילו יביאו את המערכת לעודף שיפחית בצורה משמעותית מהנטל העצום שעל כתפיי הצוותים הרפואיים.
שנית, להתעלות מחבלי הבירוקרטיה ולחבק רעיונות עם חזון מרחיק לכת, תוך הקפדה על רמת השכלה נאותה שנוכל להתגאות בה. לבסוף, ליצור היררכיה ברורה בין ראשי מערכת הבריאות כי לכל משימה יש ראש אחד. היתר יכולים לשמש כזרועות ביצוע.
רק כך נגיע ל"ארץ המובטחת", בה הפונים לחדר מיון ולמחלקות האשפוז יתקבלו במבט ערני ובחיוך רחב, והצוות הרפואי יבצע את עבודתו כעבודה ולא כעבדות. כראוי למדינה שלנו.
תגובת המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) לנאמר בכתבה:
מדינת ישראל במשבר עקב חוסר בהכשרת רופאים. המל"ג רתום למשימה זו ופועל להגדלת המכסות בפקולטות הקיימות ובפתיחת פקולטות חדשות בכפוף לעמידה בדרישות הסף ללימודי הרפואה.
בקשת חברת מדיקל דוקטור לפתיחת פקולטה לרפואה, נבחנה והועברה תגובה עניינית ומנומקת לפונה, המתבססת על החלטת מל"ג שהתקבלה בעבר בנושא פתיחת לימודי רפואה מטעמו של מוסד בחו"ל.
תשובת המל"ג ונימוקיה מדברים בעד עצמם, ועיקרה היא כי תכנית לימודים לרפואה אינה יכולה להתקיים ע"י שלוחה מחו"ל, שכן היא אינה מבטיחה פיקוח אקדמי מספק וסביבה מחקרית כמתחייב בלימודי רפואה.
לאור פנייה חוזרת זו ולאור העובדה שמדובר בהחלטת מל"ג משנת 2003 , מצא לנכון יו"ר המל"ג לדון בנושא ולבחון מחדש את ההחלטה - בישיבתה ביום ה- 16/7/24 קיימה המועצה להשכלה גבוהה דיון נוסף בקיום לימודי רפואה בעיר אילת.
לאחר ששמעה את ראש עיריית אילת, מר אלי לנקרי ואת ד"ר אבינועם פירוגובסקי, ראש אגף הרפואה של שירותי בריאות כללית, החליטה המועצה לבקש מיו"ר ות"ת, פרופסור יוסי מקורי לקדם בחינת היתכנות שאוניברסיטאות בישראל המוסמכות לקיים לימודי רפואה יקיימו לימודי רפואה באילת, לרבות החלק של הכשרה קלינית.
הכותב, ד"ר משה כהן, שמוביל את המהלך להקמת הפקולטה הרפואית באילת הינו רופא קרדיולוג ומנכ"ל "מדיקל דוקטור", שכבר 20 שנה מכשירה סטודנטים ללימודי רפואה באירופה