משרד הבריאות עדכן הבוקר (רביעי) על ילד בן 10 שאושפז במצב קשה במרכז הרפואי זיו בצפת לאחר שלקה ב"אמבה אוכלת מוח". זאת, לאחר שבילה בפארק המים חוף הגיא בכנרת, ולאחר מכן החליט המשרד לסגור את המקום בשלב זה. בתחילת החודש, נקבע מותו של בן 26 במרכז הרפואי בילינסון שבפתח תקווה לאחר שאובחן גם הוא בזיהום.
לאור זאת, משרד הבריאות הנחה את בתי החולים בארץ ואת הצוותים העובדים במיונים להיות ערוכים ולברר במקרה של חשד למנינגיטיס (אמבה) וחשיפה לפארק המים חוף גיא בכנרת. הוא גם קרא למי ששהה במקום וחש לא בטוב להגיע למיון לאבחון - ואכן עשרות אנשים הגיעו לבתי החולים ומרביתם שוחררו לביתם.
"בינתיים אין שום הנחיה נוספת מלבד חוף גיא. מדובר באמבה שגדלה במים מתוקים, כנראה שבילוי בחוף ים הפתוח אינה מהווה סיכון כלל", אומרת לנו ד"ר ביביאנה חזן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית חולים העמק. "ההמלצה של משרד הבריאות לפנות למיון רק למי שהיה בחוף גיא בשבועיים האחרונים וסובל מתסמינים של דלקת קרום המוח כמו: כאבי ראש יחד עם חום, הקאות, קשיון עורף, ירדה במצב ההכרה או בילבול".
לדבריה, אל בית החולים שלה הגיעו כמה אנשים מבוהלים ששוחררו מכיוון שלא היו בסיכון והיו בריאים. "מי שהיה בפארקי מים אחרים או בחופי הכנרת, לא צריך להגיע למיון. חחשוב להבין כי כדי לאבחן את המחלה יש צורך בניקור מותני שזו פעולה מסוכנת וכואבת. זה לא כמו קורונה שעושים בדיקה קלה וזהו".
מהי אמבה אוכלת מוח?
האמבה אוכלת המוח במקרה הנוכחי נקראית Naegleria fowleri - חיה חד-תאית שחיה במקורות מים מתוקים כמו מעיינות חמים, אגמים ונהרות, כמו גם בריכות שחייה לא מטופלות. למרות השם שלה, התזונה הרגילה שלה אינה כוללת בדרך כלל מוח אנושי, אלא אורגניזמים אחרים כמו חיידקים המצויים במשקעי נהרות ואגמים.
חשוב להדגיש כי המחלה נחשבת נדירה ושיעור התמותה שלה גבוה. עד כה דווח ברחבי העולם על 400 מקרי הידבקות בלבד. ובכל זאת היא ניתנת למניעה: פשוט נסו להימנע מכניסה לאגמים ומקורות מים לא ידועים, וגם אם נכנסתם נסו להימנע מהשתוללויות במים שעלולות לדחוף מים במעלה האף.
התקופה המסוכנת ביותר להידבקויות בחיידקים ואמבות טורפות היא במהלך גלי החום בקיץ, כשטמפרטורת המים עולה וכמות המים יורדת. ואם זה לא מספיק, קיים חשש ששינויי האקלים ישנו את השכיחות של הטפיל הזה וככל שכדור הארץ מתחמם, והמים מתחממים, יהיו יותר מקומות הדבקה פוטנציאליים באמבות הללו.
איך האמבה אוכלת המוח מדביקה?
כדי להידבק באמבה זו, המים צריכים לעלות במעלה האף, ולעתים קרובות זה נעשה באמצעות שחייה, משחקים במים או צלילה לתוך מקורות המים הנגועים. חשוב להדגיש כי אי אפשר להידבק בה משתיית מים מזוהמים, והאמבה לא מתפשטת גם ממגע בין אדם לאדם.
האמבה למעשה חודרת לרקמת האף, עוברת לחלל האף וממשיכה למוח דרך עצבי הריח. במוח האמבה יכולה לאכול, לגדול ולהתפשט בכל האיבר. האכילה, היא זו שגורמת לבעיות, שכן האמבה בולעת תאים, וזה גורם לדימום ולמוות של רקמות ובנוסף מייצר תגובה דלקתית חריפה. אירועים אלו גורמים להתנפחות המוח ולעלייה בלחץ הגולגולת, דבר זה מוביל לדלקת קרום המוח האמבית ולאחריה האדם יכול להיכנס לתרדמת ולמות.
מהם התסמינים?
גורמים רשמיים הסבירו כי יכולים לעבור מספר ימים עד שמרגישים את השפעת הזיהום והתסמינים יכולים להופיע בין יום ל-12 ימים לאחר ההדבקה. בשלב הראשון, האדם יקבל כאב ראש חמור, כאב גרון, חום, בחילה והקאות, פרכוסים ובסוף אפילו תרדמת ומוות. בשלב השני, האדם יפתח לעיתים קרובות צוואר נוקשה, אשר יכול להיות מאובחן בטעות כדלקת קרום המוח קלאסית, ועלול לחוות התקפי פרכוס והזיות.
מה ההוראות לאבחון לטיפול בתי החולים?
- במקרה של חשד למנינגיטיס, יש לבצע אנמנזה מלאה ובדיקות דם.
- יש לבצע בדיקת LP (נקז מוח).
- לשלוח דגימת CSF (נוזל מוחי-שדרתי) למעבדה המרכזית בירושלים.
- יש לעדכן את המעבדה המרכזית בירושלים על לקיחת הדגימה.
- יש לערב את היועץ למחלות זיהומיות בבית החולים, לדווח ללשכת הבריאות המקומית. במקרה של חשד גבוה, יש לשקול התחלת טיפול אמפירי בהתאם להנחיות ה-CDC.
- חשוב לדעת כי מרגע שאדם מתחיל לחוש בתסמינים קליניים הם הולכים ומחמירים.
האם יש טיפול?
בשל האופי המהיר מאוד של מחלה זו, חשוב מאוד לאבחן אותה במהירות האפשרית. מכיוון שלפעמים עיכוב של אפילו כמה שעות יכול להיות קטלני. הזיהום הוא נדיר מאוד, וככזה, לא היו הרבה מחקרים קליניים שנערכו עליו. עם זאת, תועדו חמישה מקרי הישרדות, ארבעה מארה"ב ואחד ממקסיקו. אנשים אלו שרדו לאחר אבחון מוקדם ופרוטוקול אינטנסיבי מאוד של טיפולים. במקרים מסוימים, מקררים את החולה עד מתחת לטמפרטורת הגוף הרגילה כדי לנסות לעזור להפחית את הנפיחות של המוח.