הצעיר שנדבק ב"אמבה אוכלת מוח" בכנרת נפטר - איך נמנעים מהדבקה?

לאחר מאבק מתמשך של הצוות הרפואי על חייו, בן ה-26 שנדבק באמבה "נגלריה פאולרי" (אמבה אוכלת מוח), מת היום (ראשון) בבית החולים בילינסון שבפתח תקווה. מבית החולים נמסר כי מרגע האשפוז השתמשו הצוותים הרפואיים בכל העומד לרשותם, במטרה להציל את חייו של המטופל, אך מצבו הוסיף להתדרדר.

לפי משרד הבריאות, הוא ככל הנראה נדבק בכנרת, אך עד כה לא יצאה המלצה להמנע מרחצה בשל נדירות המקרה.

האורגניזם במקרה הנוכחי נקרא Naegleria fowleri - חיה חד-תאית שחיה במקורות מים מתוקים כמו מעיינות חמים, אגמים ונהרות, כמו גם בריכות שחייה לא מטופלות. למרות השם שלה, התזונה הרגילה שלה אינה כוללת בדרך כלל מוח אנושי, אלא אורגניזמים אחרים כמו חיידקים המצויים במשקעי נהרות ואגמים.

חשוב להדגיש כי המחלה נחשבת נדירה ושיעור התמותה שלה גבוה. עד כה דווח ברחבי העולם על 400 מקרי הידבקות בלבד. ובכל זאת היא ניתנת למניעה: פשוט נסו להימנע מכניסה לאגמים ומקורות מים לא ידועים, וגם אם נכנסתם נסו להימנע מהשתוללויות במים שעלולות לדחוף מים במעלה האף.

התקופה המסוכנת ביותר להידבקויות בחיידקים ואמבות טורפות היא במהלך גלי החום בקיץ, כשטמפרטורת המים עולה וכמות המים יורדת. ואם זה לא מספיק, קיים חשש ששינויי האקלים ישנו את השכיחות של הטפיל הזה וככל שכדור הארץ מתחמם, והמים מתחממים, יהיו יותר מקומות הדבקה פוטנציאליים באמבות הללו.

כדי להידבק באמבה זו, המים צריכים לעלות במעלה האף, ולעתים קרובות זה נעשה באמצעות שחייה, משחקים במים או צלילה לתוך מקורות המים הנגועים. חשוב להדגיש כי אי אפשר להידבק בה משתיית מים מזוהמים, והאמבה לא מתפשטת גם ממגע בין אדם לאדם.

האמבה למעשה חודרת לרקמת האף, עוברת לחלל האף וממשיכה למוח דרך עצבי הריח. במוח האמבה יכולה לאכול, לגדול ולהתפשט בכל האיבר. האכילה, היא זו שגורמת לבעיות, שכן האמבה בולעת תאים, וזה גורם לדימום ולמוות של רקמות ובנוסף מייצר תגובה דלקתית חריפה. אירועים אלו גורמים להתנפחות המוח ולעלייה בלחץ הגולגולת, דבר זה מוביל לדלקת קרום המוח האמבית ולאחריה האדם יכול להיכנס לתרדמת ולמות.

גורמים רשמיים הסבירו כי יכולים לעבור מספר ימים עד שמרגישים את השפעת הזיהום והתסמינים יכולים להופיע בין יום ל-12 ימים לאחר ההדבקה. בשלב הראשון, האדם יקבל כאב ראש חמור, כאב גרון, חום, בחילה והקאות, פרכוסים ובסוף אפילו תרדמת ומוות. בשלב השני, האדם יפתח לעיתים קרובות צוואר נוקשה, אשר יכול להיות מאובחן בטעות כדלקת קרום המוח קלאסית, ועלול לחוות התקפי פרכוס והזיות.

בשל האופי המהיר מאוד של מחלה זו, חשוב מאוד לאבחן אותה במהירות האפשרית. מכיוון שלפעמים עיכוב של אפילו כמה שעות יכול להיות קטלני. הזיהום הוא נדיר מאוד, וככזה, לא היו הרבה מחקרים קליניים שנערכו עליו. עם זאת, תועדו חמישה מקרי הישרדות, ארבעה מארה"ב ואחד ממקסיקו. אנשים אלו שרדו לאחר אבחון מוקדם ופרוטוקול אינטנסיבי מאוד של טיפולים. במקרים מסוימים, מקררים את החולה עד מתחת לטמפרטורת הגוף הרגילה כדי לנסות לעזור להפחית את הנפיחות של המוח.