שבץ מוחי הוא הסיבה השנייה בהיקפה לתמותה בעולם. הוא עלול לפגוע באזורים שונים של המוח ולגרום למגוון הפרעות מוטוריות, קוגניטיביות, שפתיות, רגשיות והתנהגותיות, ואף להוביל לנכות או למוות. העלויות הישירות והעקיפות של השלכות השבץ המוחי בישראל מוערכות ב-2.3 מיליארד שקל בשנה (נכון ל-2018).
גורם הזמן קריטי במתן טיפול לנפגע שבץ מוחי. טיפול מהיר מוביל להקטנה משמעותית של שיעורי הנכות והתמותה. אולם, המבקר מצא כי 46.5% מנפגעי השבץ בישראל ב-2021 (כ-8,300) לא הגיעו לבתי החולים באמבולנס אלא בדרך עצמאית - דבר העלול לעכב את ההגעה ולפגוע בסיכויי ההחלמה. אולם זה רק ליקוי אחד שעלה בדוח. אלו הליקויים הנוספים:
1. כ-50% מנפגעי השבץ בישראל בשנת 2020 (כ-9,000) לא אושפזו במחלקות ייעודיות לטיפול בשבץ מוחי. זאת בניגוד ליעד האיגוד האירופי לשנת 2030, הקובע ש-90% מהנפגעים יאושפזו ביחידות לשבץ מוחי.
2. למשרד הבריאות אין מנגנון לניהול יעיל ומרכזי של מערך הצנתורים, מה שעלול לגרום לעיכובים בטיפול.
3. נפגעי השבץ אינם מקבלים את מלוא שירותי השיקום הנדרשים להם במהלך האשפוז הכללי, והשירותים שהם מקבלים במסגרות השיקום אינם בזמינות ובנגישות הראויה.
התחזית המבהילה: 1 מכל 4 אנשים יחווה שבץ מוחי
מספר מקרי השבץ צפוי לגדול באופן משמעותי בעשורים הקרובים בשל שינויים דמוגרפיים. הצפי הוא לעלייה מכ-18,400 מקרים בשנת 2020 ל-30,000 בשנת 2030, גידול פי 1.7. ההערכה היא שאחד מכל ארבעה אנשים בעולם יחווה שבץ מוחי בדרגת חומרה כלשהי במהלך חייו.
המבקר אנגלמן ממליץ למשרד הבריאות לפעול להגברת המודעות לזיהוי אירוע שבץ ולהגעה מהירה לבית החולים. כמו כן, נדרש פיזור יעיל יותר של מצנתרים והגדלת זמינותם בכל חלקי הארץ. בנוסף, יש לשפר את מערך השיקום כדי לסייע לנפגעי השבץ לחזור לתפקוד עצמאי ולשפר את איכות חייהם ושל בני משפחותיהם.
לסיכום, הדוח מצביע על פערים משמעותיים בטיפול בנפגעי שבץ מוחי בישראל, הן מבחינת האבחון והדיווח, הן מבחינת הטיפול המיידי, והן מבחינת השיקום. נדרשת פעולה מקיפה של משרד הבריאות לשיפור המצב ולהתמודדות עם הגידול הצפוי במספר המקרים בעתיד.
פרופ' רונן לקר, יו"ר החברה לשבץ מוחי, מסר מטעם החברה הישראלית לשבץ מוחי (חי"ש) באיגוד הנוירולוגי בישראל: דו"ח המבקר מצביע על מספר בעיות מרכזיות בטיפול בשבץ מוחי בישראל
1. מחסור ברופאים נוירולוגים מומחים בשבץ מוחי. נדרשת הכרה במקצוע כ"במצוקה אקוטית" ותקצוב 10 תקנים חדשים להשתלמויות.
2. חוסר במיטות ביחידות שבץ מוחי וטיפול נמרץ שבץ. דרושה תוספת מיטות בכל בית חולים, במיוחד במרכזי צנתורי מוח.
3. בעיות בהעברות בין בתי חולים. מוצע להקים חמ"ל שבץ לניהול זמינות מצנתרים וחדרי צנתור.
4. מחסור במרפאות שבץ בקהילה למניעת הישנות התקפים.
נדרשת פעולה מיידית של משרד הבריאות, כולל הוצאת חוזר מנכ"ל להקמת מערך כונני שבץ בכל בית חולים. יישום המלצות אלו עשוי למנוע נכות ומוות מיותרים.
פנינה רוזנצוייג, מנכ"לית עמותת נאמן ופרופ' נתן בורנשטיין יו"ר העמותה מוסרים מטעם עמותת נאמן: למרות תכנית לאומית שהושקה לפני עשור, יישומה נעצר. דו"ח מבקר המדינה מצביע על בעיות בטיפול ושיקום. העמותה קוראת ליישום המלצות הדו"ח ומדגישה את חשיבות השיקום ארוך הטווח.
קיים מחסור במיטות שיקום ומטפלים, מצב שהחמיר בזמן המלחמה. יש צורך דחוף להגדיל את מספר מצנתרי המוח ולשפר את מערך ההעברה בין בתי החולים. נדרשת מערכת תיאום ארצית ופתרון טכנולוגי להעברת מידע רפואי.
העמותה קוראת לתוכנית מקיפה למניעה ראשונית ושניונית של שבץ מוחי, תוך התמקדות באוכלוסיות בסיכון ואימוץ טכנולוגיות חדשות. המטרה היא להפחית את שיעור השבץ המוחי ולשפר את איכות חיי הנפגעים.