גם בחודשים הראשונים של מגפת הקורונה, כשמספר המתים מהמחלה הרקיע שחקים, נתון אחד היה יציב ובלט מכולם - ילדים שנדבקו במחלה, לרוב לא חוו אותה בצורה קשה וכתוצאה מכך - שיעורי האשפוז והמוות של ילדים היו נמוכים ביותר.
עד כה, למומחים לא הייתה תשובה ברורה לתופעה זו, שסקרנה רבים מהם. עכשיו מגיע ההסבר במחקר חדש שמפורסם בגיליון האחרון של כתב העת לרפואה ניסיונית.
התשובה קשורה בחשיפה מוגברת של ילדים לזיהומים אחרים. נראה שהמפגשים התכופים עם וירוסים וחיידקים שונים ממלאים תפקיד מכריע בהגנה על ילדים מההשפעות הקשות של נגיף הקורונה, תוך חיזוק התגובות החיסוניות שלהם בתהליך.
חקרו את ההגנה המולדת
מערכת החיסון המולדת היא ההגנה הראשונית של הגוף מפני וירוסים וחיידקים. מחקרים מראים שלילדים מערכת חיסונית מולדת פעילה יותר במעברי האף שלהם בהשוואה למבוגרים, מה שעשוי לשפר את יכולתם לסכל את מחלת הקורונה בשלבים במוקדמים של זיהום.
מנקודת הנחה זו, בדקו החוקרים אם זיהומים תכופים בדרכי הנשימה אחראים לחסינות המולדת המוגברת אצל ילדים.
"עבודה מחקרית קודמת מצאה שחסינות מולדת מוגברת בילדים נובעת ממנגנונים ביולוגיים מהותיים הטבועים בגילם. אבל חשבנו שזה יכול לנבוע גם מהעומס הגבוה של וירוסים בדרכי הנשימה וזיהומים חיידקיים בילדים", אומר ד"ר אלן פוקסמן, חוקר ראשי במחקר הנוכחי.
צוות המחקר בחן למעלה מ-600 משטחי אף שנאספו מחולים ילדים במהלך המגיפה. בתחילה, הם נבדקו רק עבור נגיף הקורונה לפני שהחולים עברו ניתוח אלקטיבי או הערכה בחדר מיון. אחר כך, משטחים אלו נבדקו מחדש עבור 19 וירוסים וחיידקים בדרכי הנשימה אחרים. בנוסף, הצוות ניתח את רמות החלבונים האנטי-ויראליים והדלקתיים המיוצרים על ידי מערכת החיסון המולדת.
ההגנה האנטי-ויראלית של האף מופעלת בתגובה להדבקה מנגיף נשימתי
מספר לא מבוטל של ילדים, כולל אלה ללא תסמינים כלשהם, נמצאו חיוביים לפתוגנים (מחוללי מחלה, ד.ק) נשימתיים שאינם קורונה. תופעה זו נצפתה במיוחד בקרב ילדים צעירים יותר, שבהם נמצאו וירוסים או זיהומים הגורמים לחיידקים בכ-50% מהחולים הא-סימפטומטיים מתחת לגיל חמש.
"ילדים עם רמות גבוהות יותר של פתוגנים נשימתיים הראו רמות גבוהות יותר של פעילות חיסונית מולדת באף, ללא קשר לכך אם הם פעוטות או בני נוער", דיווחו הרופאים.
כדי להמשיך ולחקור כיצד זיהומים בדרכי הנשימה משפיעים על החסינות המולדת של האף, צוות המחקר בדק משטחי אף של ילדים בריאים בני שנה בביקורים שגרתיים ומעקבים במרפאות ילדים. יותר ממחצית מהילדים נמצאו חיוביים לנגיף נשימתי במהלך אחד הביקורים, מה שמצביע על כך שהם נדבקו או הפיצו בעצמם זיהום נגיפי. החוקרים הבחינו אז שבמהלך זיהומים, הילדים הציגו בדרך כלל פעילות חיסוניות מולדת גבוהה יותר, שירדה ככל שהבריאו.
"ממצא זה מגלה שההגנה האנטי-ויראלית של האף אינה בכוננות גבוהה תמידית בילדים צעירים אלא מופעלת בתגובה להדבקה מנגיף נשימתי, גם כאשר הנגיף הזה אינו גורם לתסמינים", אמר ד"ר פוקסמן.
"זיהינו וירוסים וחיידקים בדרכי הנשימה כמניעים מרכזיים לחסינות מולדת מוגברת של האף בילדים. התוצאות שלנו מחייבות מחקר נוסף על האופן שבו וירוסים בדרכי הנשימה וחיידקי האף משפיעים על חומרת מחלת הקורונה ותגובות חיסוניות לילדים בכלל", הוסיף ד"ר פוקסמן.