בימים הלא פשוטים האלו, אנחנו באופן טבעי מרגישים צורך להיאחז בכל דבר קטן שיעזור לנו להישאר עם הראש מעל המים. כדי לשמור על בריאות הגוף והנפש בתקופות מורכבות כאלו, לא מספיק רק לעבוד כמו שצריך, לאכול בריא ולהקפיד על פעילות גופנית. הנפש שלנו צריכה יותר מזה בשביל להישאר במסלול - ואחד מהדברים החשובים ביותר שעוזרים בכך הוא הקשרים החברתיים שאנחנו מייצרים ומטפחים.
המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה, שנקרא Harvard Study of Adult Development וזכה גם לכינוי "מחקר האושר", נערך באוניברסיטת הרווארד מאז 1938 ועקב אחרי מי שהיו אז סטודנטים צעירים, בניסיון לבחון מה באמת גורם לאנשים להיות יציבים, בריאים, מאושרים ובעלי תוחלת חיים גבוהה יותר. ממצאים רבים מהמחקר פורסמו לאורך השנים ובין היתר הוא מצביע על כך שהגורם המשמעותי ביותר שמבטיח בריאות ואריכות ימים אינו רמת הכולסטרול או לחץ הדם, אלא דווקא עוצמת הקשרים החברתיים.
ד"ר רוברט וולדינגר (Robert Waldinger), שמוביל את המחקר בהווה, הסביר בראיון ל-Harvard Gazette כי "אנחנו חושבים על כושר גופני כעל תרגול, כמשהו שאנחנו עושים כדי לתחזק את הגוף שלנו. בפועל, גם חיי החברה שלנו הם מערכת חיה, והיא זקוקה לתחזוקה בדיוק כמו שרירי הגוף".
אז איך בדיוק מתחזקים את ה"כושר החברתי" שלנו? קייסלי קילאם (Kasley Killam), מדענית חברתית בוגרת הרווארד שחיברה כמה ספרים בנושא, מציעה מסגרת פשוטה שעוזרת לעשות בדיוק את זה - חוק ה-5-3-1. בראיון למגזין Inc היא מציגה תובנות פשוטות ליישום שפיתחה במסגרת החוק הזה ויכולות לעזור לכולנו להיות מחוברים יותר לאנשים סביבנו.
לדבריה, כל מי שרוצים לתחזק חיי חברה בריאים ויציבים, צריכים לשריין מועדים מוגדרים לפעילויות חברתיות:
מפגש עם חמישה אנשים שונים בשבוע - זה יכול להיות כל אחד - חבר בחדר הכושר, קולגה בעבודה או אנשים מהילדות שלא ראיתם כבר שנים. מספיק לקבוע לקפה או אפילו לשבת לשיחה בהפסקה.
טיפוח שלושה קשרים קרובים - כאן קילאם מתכוונת לשמירה על קשר עמוק ומתמשך עם האנשים המשמעותיים בחיינו, שאלו בדרך כלל בני משפחה וחברים קרובים.
שעה אחת של אינטראקציה חברתית ביום - זהו אולי הסעיף המאתגר ביותר ברשימה והוא מחייב אותנו לאינטראקציה של שעה ביום עם כל אדם, אבל זה לא חייב להיות ברצף. "זה יכול להיות 10 דקות פה, 10 דקות שם," היא מבהירה.
בסופו של דבר, הנוסחה של קילאם בנויה כאמור כמו תוכנית אימונים לשרירים. היא מדגישה שזה דבר שצריך לאמן באופן קבוע וגם להכניס אותו לתבנית מסודרת כדי לשמור על יכולות חברתיות חזקות ובריאות, וגם להתמיד בזה לאורך זמן.
פחות דיכאון וחרדה, יותר שביעות רצון מהחיים
קילאם טוענת שהמספרים בחוק ה-5-3-1 אינם שרירותיים, אלא מבוססים על מחקרים שבוחנים את הרוחב, העומק והכמות של האינטראקציה החברתית שבני אדם זקוקים לה כדי לשגשג.
לדוגמה, מחקר שפורסם בכתב העתJournal of Social and Personal Relationships מצא כי אנשים עם מעגל חברתי מגוון של לפחות חמישה אנשים, דיווחו על רמות גבוהות יותר של שביעות רצון מהחיים ורמות נמוכות יותר של דיכאון וחרדה.
בנוסף, מחקר שנערך באוניברסיטת מישיגן הראה כי אנשים עם שלושה קשרים קרובים לפחות היו בעלי סיכון נמוך ב-50% לסבול מדיכאון בהשוואה לשאר האוכלוסייה.
איך מיישמים את זה בחיי היומיום?
אז נכון, הרבה פעמים אנחנו אומרים לעצמנו שאנחנו רוצים להתאמן אבל לא מוצאים את הזמן וכך גם בנושא הזה, ברור שהעצות האלו לא בדיוק יהיו פשוטות ליישום בחיים עצמם. בהקשר הזה, קילאם מציעה כמה טיפים שיעזרו להתמיד במשימה.
לדוגמה, תוכלו לקבוע פגישות בלו"ז כמו ארוחות ערב חודשיות עם אנשים שאתם מכירים, אבל מרגישים שאתם לא מספיק קרובים אליהם. תוכלו גם לייצר תזכורות להתקשר לאנשים שאתם אוהבים, או שלא ראיתם כבר הרבה זמן.
ואם אתם עובדים מהבית או בסביבה שלא מאפשרת יותר מדי אינטראקציה חברתית, זה לא אומר שאתם לא יכולים להכניס עוד תוכן חדש לחיים. גם התנדבות בקהילה היא דרך מצוינת להרחיב את המעגל החברתי ולתרום לקהילה - וגם לפעולה הזאת יש יתרונות בריאותיים ברורים ומוכחים. ואם אין לכם זמן, שיחת טלפון קצרה יכולה להספיק. מחקר אמריקאי מצא כי שיחת טלפון של 10 דקות, שנמשכת בין 2 ל-5 דקות, פעמיים בשבוע, יכולה להפחית משמעותית בדידות, דיכאון וחרדה.