מסריחים מזיעה? זה המרכיב בדיאודורנט שאתם צריכים לחפש

הקיץ הגיע ואיתו גם הריחות הפחות נעימים של הזיעה. בדיוק בשביל זה נועד הדיאודורנט. ריח הזיעה נובע בנוסף מאוכלוסיות חיידקים הגדלה בסביבה הלחה של הזיעה, והחום שקיים מתחת לבית השחי ותורם לה עוד יותר.

מניעת הריח מושגת בכמה דרכים, שהעיקרית שבהן היא צמצום ההפרשה של זיעה מבלוטות הזיעה את זה עושים באמצעות תת-קבוצה של דאודורנטים שנקראים "נוגדי זיעה", המכילים לרוב מלחי אלומיניום, שמגיבים עם הזיעה ויוצרים חומר דמוי ג'ל שסותם את הצינורות של בלוטות הזיעה, כך נמנעת הפרשת הזיעה מהן. כמו כן, הם מייבשים את נקבוביות העור, גורמים להן להתכווץ וכך מונעים מהזיעה להגיע אל פני העור.

בנוסף, ניתן להפחית את הריח החריף של הזיעה על ידי שימוש בדיאודורנטים בעלי מנגנון חיטוי ומניעת שגשוג של חיידקים אלו בבית השחי שאינם משתייכים לקבוצת "נוגדי הזיעה".

בחירת הדיאודורנט היא על פי העדפה אישית של סוג הדיאודורנט מבחינת מנגנון הפעולה, אופן השימוש (סטיק, רול און, תרסיס או קרם) וכמובן על פי מצב העור.

• עבור אנשים בעלי הזעה מוגברת, טרם פעילות גופנית או בימי הקיץ החמים, ניתן להשתמש בדיאודורנט בעל פעולה חזקה כגון אלו המשויכים לקטגוריית "נוגדי הזיעה".

• עבור אנשים בעלי ריח זיעה לא חריף, עונת החורף או פעילות יום יומית מתונה, ניתן להשתמש בדיאודורנטים בעלי מנגנון פעולה של חיטוי וצמצום אוכלוסיית החיידקים המעודדת הגברת ריח זיעה חריף לא ממשפחת "נוגדי הזיעה".

• כל תגובת גירוי לכל אחד מהתכשירים המצויים בשוק תחייב הפסקת השימוש במוצר וניסיון במוצר חלופי שלא יגרום לגירוי.

הזמן המומלץ לשימוש בדיאודורנט הינו בערב לאחר מקלחת על עור נקי ויבש על מנת לעודד את משך החשיפה והגברת היעילות, אך במידת הצורך ניתן להשתמש מספר פעמים ביום. בעת הופעת סימני גירוי יש להפסיק את השימוש.

גיל הנערות מתחיל בטווח שבין 9-14, החל מהרגע שהילד/נער/ילדה/נערה חשים בריח גופם ומרגישים צורך למנוע ואו להפחית אז ניתן להתחיל את השימוש.

גירוי או אלרגיה יכולים להתרחש כתוצאה מחשיפה לחומרים הנמצאים בדיאודורנט ונגרמים כתוצאה ממגע של העור עם הגורם המגרה/אלרגני. מצב זה יתבטא לרוב באדמומיות באזור החשיפה, גרד, אי נוחות, מעט נפיחות ואף אזורי עור מתקלפים.

הגישה הטיפולית היעילה ביותר היא הפסקת החשיפה לגורם המגרה כלומר הפסקת השימוש בדיאודורנט ניתן לחליף לדיאודורנט מסוג אחר שלא יכיל את החומר המגרה רק לאחר החלמה של העור. בנוסף ניתן לפנות לרופא לקבלת מרשם למשחות להקלה בסימפטומים הקיימים. ישנם מספר חומרים שכיחים שיכולים לגרום לגירוי/אלרגיה כגון: חומרי ריח ובישום, חומרים משמרים, אלומיניום ועוד.

מה הקשר לאלומיניום? אלומיניום הוא החומר הפעיל בדיאודורנט הנפוץ ביותר. פעילותו היא חסימה חלקית של בלוטות הזיעה לצורך הפחתת הפרשת זיעה בעלת ריח חזק. במקרים מסוימים האלומיניום יכול לחסום באופן מוחלט את בלוטות הזיעה ובכך לגרום לגירוי בעל מאפיינים מקומיים בבית השחי המלווים בעור אדום - חום ובלוטות מעל פני העור. הטיפול המומלץ הוא הפסקת השימוש בדיאודורנט המכיל אלומיניום, במקרי אלרגיה חמורים יותר יש לפנות לרופא לצורך קבלת טיפול רפואי המרשם.


* המידע בטקסט מובא להעשרת ידיעתם של הקוראים בלבד ואינו בא להחליף בשום אופן יעוץ עם הרופא המטפל. בכל מקרה של סימני גירוי ורגישות יש להתייעץ עם הרופא המטפל.