בשני העשורים האחרונים נרשמת עליה בשיעור התחלואה במחלות המועברות במגע מיני (STIs) בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים ונשים טרנסג'נדריות.
עלייה זו מגיעה בעקבות מהפכת ה-PrEP: המדובר בטיפול מניעתי טרום חשיפה, טיפול תרופתי המקטין את הסיכון להידבק ב-HIV בשיעורים גבוהים הנעין בין 96-98 אחוזים, כאשר התרופה ניטלת על פי ההוראות. הטיפול הזה מיועד למי שנמצאים בסיכון גבוה להיחשף לנגיף, אך אינם נשאים שלו. הטיפול מתבסס על נטילה יומיומית של התרופה אמטריביר של טבע (שנקראת גם טרובדה).
וכך, כשאחוזים ניכרים בקהילה הגאה נוטלים את התרופה ומקיימים יחסי מין לא מוגנים - שיעור התחלואה במחלות המין ממשיך לעלות. נראה שבעוד ששיעור הגברים שנדבקים בעגבת ובכלמידיה מתחיל להתייצב, שיעור הגברים שנדבקים בזיבה (גונוריאה) עולה. לכן, ישנה חשיבות רבה למציאת דרכים חדשות למניעת הדבקות אלה.
בשנה שעברה נכנס מושג חדש לחיינו: דוקסיפפ (doxypep), אנטיביוטיקה מסוג חדש ששמה המסחרי הוא דוקסיציקלין. במחקרים שפורסמו לאחרונה על התרופה, נמצא כי נטילתה במינון של 200 מיליגרם, כשעתיים עד 72 שעות לאחר מגע מיני לא מוגן - עשויה להפחית את הסיכון למחלת מין המועברת במגע מיני.
שיעור ההשפעה של דוקסיציקלין שונה ממחלה למחלה וממקום למקום. לפחות על פי מה שאנו יודעים כיום, חיידקי הכלמידיה והעגבת עוד לא פיתחו עמידות לאנטיביוטיקה זאת, ועליהם ישנה ההשפעה הגדולה ביותר בכל מקום בעולם. בארצות הברית, שם העמידות לזיבה עוד לא מאוד מפושטת, נמצא שהדוקסיציקלין יעיל בהפחתת ההדבקה בחיידק זה, בעוד שבאירופה, שם שיעור העמידות לדוקסיציקלין גבוה, לא הפחית השימוש בה את שיעור ההדבקה בזיבה.
למרבה הצער, בישראל שיעור העמידות של חיידקי הזיבה לדוקסיציקלין אינו ידוע, אולם מנתונים חלקיים נראה שהיא דומה לזאת שיש באירופה, כך שלא ברור עד כמה תהיה יעילה אסטרטגיה זאת במניעת ההדבקה בחיידק זה.
למומחים למחלות זיהומיות יש חששות מגישת ה"דוקסיפפ" מכמה סיבות:
1. התפתחות עמידות לדוקסיציקלין (כפי שקרה למשל עם חיידק המיקופלסמה גניטליום) בחיידקים רבים בהם הדוקסיציקלין הוא טיפול חשוב.
2. אנו יודעים שלעתים שימוש באנטיביוטיקה מסוימת עלול להגביר את הסיכון להתפתחות עמידות לסוגי אנטיביוטיקה נוספים. למרבה הצער, חיידק הזיבה עמיד כמעט לכל סוגי האנטיביוטיקה הקיימים ורגיש בעיקר לצפטריאקסון. אם השימוש בדוקסיציקלין יהפוך את חיידקי הזיבה לעמידים לצפטריאקסון - זה כבר עלול לגרור בעיות משמעותיות בעתיד.
3. ההשפעה על המיקרוביום - המיקרוביום הם החיידקים הטובים שנמצאים אצל כולנו במערכת העיכול, באברי המין ועל העור. בשנים האחרונות מתבררת חשיבותם הרבה. ברור שהשימוש בדוקסיציקלין ישנה את המיקרוביום, אולם לא ברורה עדיין המשמעות של שינוי זה.
הבעיה: תופעות לוואי ופגיעה בחיידקים הטובים בגוף
לאחר דיונים ביתרונות ובחסרונות, ממליצים מומחים בארצות-הברית ובאירופה, כמו גם במקומות אחרים, על השימוש ב"דוקסיפפ", בעיקר בקרב אנשים שנמצאים בסיכון גבוה, כמו למשל נשאי HIV, נוטלי PrEP ואחרים שכבר נדבקו פעם אחת או יותר במחלה המועברת במגע מיני.
בעוד המומחים בישראל דנים לגבי היעילות, הבטיחות והאם להמליץ על השימוש או לא, הסוסים, כמו שאומרים, כבר ברחו מהאורווה, וחלק לא קטן מחברי הקהילה כבר החלו להשתמש ב"דוקסיפפ".
הבעיה העיקרית היא, שהדבר נעשה בצורה לא מושכלת או מבוקרת. חלק גדול לא יודעים כיצד ומתי ליטול את התרופה והדבר עלול להביא להופעת תופעות לוואי. כמו כן, נטילת התרופה אינה מדווחת, כך שלא ניתן לעקוב אחר התפתחות עמידות החיידקים והקשר לשימוש ב"דוקסיפפ".
היתרון המרכזי באישור השימוש ב"דוקסיפפ" על פי קריטריונים מוגדרים, הוא אפשרות המעקב אחר התפתחות העמידות בקרב חיידקי הזיבה. על מנת שאפשר יהיה לעקוב אחר עמידות חיידקים אלה, אין להסתפק בבדיקת PCR (מה שמכונה בדיקת STDs) אלא לשלוח גם תרבית כאשר מופיעה מוגלה. זאת הדרך היחידה לדעת על רגישות החיידק לאנטיביוטיקה.
מי שכבר בחר לבצע את הטיפול ולקחת "דוקסיפפ", חשוב מאוד ליטול את התרופה בצורה נכונה - לבלוע את התרופה בעמידה ועם כוס מים מלאה, וליטול 200 מ"ג, באופן חד פעמי, כשעתיים ועד 72 שעות לאחר המגע המיני.
בנוסף, חשוב לשוב ולהזכיר את הבסיס: שימוש בקונדום מפחית את הסיכון להידבק בכל מחלות המין, ואם כבר נדבקים, חשוב מאוד להקפיד על דיווח לאלה שהייתם איתם במגע בחודשיים האחרונים.
ד"ר איציק לוי משמש כיועץ מחלות זיהומיות במרפאת הבימה של מכבי שירותי בריאות, ומנהל יחידת האיידס ומחלות המועברות במגע מיני בשיבא