וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המחלה השקופה: מהם הגורמים לטרשת נפוצה ומהם התסמינים?

פרופ' רונית גלעד

עודכן לאחרונה: 31.5.2024 / 9:24

היום חל היום הבינ"ל לטרשת נפוצה - מחלה שהתסמינים שלה הם שונים ומגוונים ויכולה להופיע אצל כל אחד. מומחית מסבירה את כל מה שצריך לדעת על המחלה

רופאים מביטים בסריקות מוח. ShutterStock
רופאים מביטים בסריקות מוח/ShutterStock

טרשת נפוצה (MS) היא מחלה דלקתית אוטואימונית, שפוגעת במערכת החיסון של מערכת העצבים המרכזית, כולל מוח, חוט השדרה ועצבי העיניים. המחלה נגרמת כיוון שמערכת החיסון של מערכת העצבים המרכזית לא מזהה מרכיבים של הגוף כחלק ממנו (חלבון בשם מיאלין), ולכן תוקפת אותו בעצמה. כתוצאה מכך, נגרמת פגיעה בו, בתאי העצב ,ובעצבים שמקשרים בין תאי המוח ומעבירים מסרים מתא לתא. מדובר במחלה שלא בהכרח מורידה את תוחלת החיים אבל כן פוגעת באיכות חיים.

מרבית החולים סובלים ממחלה התקפית - (RRMS) מדובר במצב בו ההתקפים באים והולכים והתדירות שלהם משתנה. ניתן להבריא מחלק גדול מההתקפים אך מחלקם גם עשויה להישאר שארית נוירולוגית/חסרים נוירולוגים אצל החולים.

מהם התסמינים של טרשת נפוצה?

תסמיני המחלה משתנים מאדם לאדם ותלויים במיקום הפגיעה ובחומרת ואורך ההתקף, אך יכולים לכלול: פגיעה בראייה, חולשה בגפיים או בגפה, הפרעות תחושתיות כמו נימולים, שריפה, הפרעות בשיווי משקל, סחרחורות, עייפות, הפרעה בשליטה בסוגרים, הפרעות בהליכה ועוד - כל פגיעה גופנית שמקורה במוח, בחוט שדרה או בעיניים. לרוב, התקפי טרשת נפוצה נמשכים בין שבוע לחודש ובדרך כלל מטופלים בסטרואידים דרך הווריד בזמן ההתקף.

יש לציין כי קיים סוג נוסף של המחלה שהיא מחלה כרונית מתקדמת (SPMS) מהלך כרוני משני שמופיע במרבית החולים לאחר שנים רבות מתחילת המחלה ההתקפית שבה המחלה ממשיכה להחמיר ללא קשר להתקפים ואחוז קטן של החולים שמהשלב הראשון המחלה אצלם מתקדמת בהדרגה ללא התקפים (PPMS) במקרים האחרונים הפרוגנוזה פחות טובה.

מהי שכיחות המחלה?

בארץ, ישנם אלפי מקרים של חולים במחלה, כאשר המחלה שכיחה יותר בקרב נשים צעירות בגילאי 20 עד 40. בשנים האחרונות, מחקרים הראו כי טרשת נפוצה קיימת גם אצל ילדים. כיום, לא ניתן לדעת בדיוק מה הגורם להתפרצות המחלה, אם כי יש גם מספר עבודות מחקר שמעלות קשר לוירוס של מחלת הנשיקה, יתכן וקשור לגורמים סביבתיים שונים כמו חשיפה לשמש וכן רמות נמוכות של ויטמין D. אפשרויות נוספות כוללות גורם גנטי, וכן הפרעה במערכת החיסון. בשונה ממגוון מחלות אחרות, בטרשת נפוצה אין הגדרה של קבוצת אנשים בסיכון, היא יכולה להופיע אצל כל אחד.

בשנים האחרונות, כיוון שישנה עליה גדולה בביצוע בדיקות MRI, יש רושם ששכיחות המחלה עלתה לעומת העבר. האבחנה נעשית על ידי שילוב של הסיפור הקליני, הבדיקה הנוירולוגית והדמיה (MRI) של המוח, עמוד השדרה הצווארי והגבי. יחד עם זאת, נעשה גם דיקור מותני להוצאת נוזל השדרה שמאפשר לבדוק האם יש שם במערכת העצבים המרכזית תהליך יצירה של נוגדנים עצמיים.

מדובר בתהליך אבחנה שנעשה אצל נוירולוג, ויכול לקחת בין מספר שבועות למספר חודשים, תלוי בעוצמת ההתקף. בסוגי התקפים שדורשים אשפוז, כמו נפילות, איבוד ראייה או שיתוק ברגליים, ככל הנראה שהאבחנה תהיה יותר מהירה לעומת התקפים קלים שמתחילים לדוגמה בנימול, חוסר תחושה, סחרחורות קלות ועוד.

sheen-shitof

שדרגו את הביצועים

הארכת משך האקט ושיפור ההנאה במיטה - במבצע מיוחד

בשיתוף "גברא"
טרשת נפוצה. ShutterStock
פגיעה גופנית שמקורה במוח, בחוט שדרה או בעיניים/ShutterStock

טיפול מוקדם יכול להציל חיים

למהירות הזיהוי ולתחילת הטיפול יש חשיבות גדולה מבחינת איכות חיי החולים, כיוון שאם נותנים טיפול מוקדם בסטרואידים, הוא מסייע בהורדת זמן ההתקף והעוצמה שלו, אם כי לא מונע התקף חוזר. מעבר לטיפול בסטרואידים שמתקבלים בזמן התקף פעיל, ישנם גם מגוון רחב של טיפולים מונעים. כיום, חל שינוי גדול מאוד בתפיסה של המחלה על ידי ועדת סל הבריאות, כיוון שהתרופות המעכבות את התקדמות המחלה מאושרות לטיפול כבר בקו הראשון. רוב הטיפולים מורידים את כמות ההתקפים ומורידים את מספר הנגעים בבדיקות ההדמיה, ובכך משפרים את איכות החיים של החולה. יחד עם זאת, חשוב להבין כי הנגעים שכבר יש במוח אינם נעלמים. כמות הנגעים במוח לא בהכרח מעידים על כמות ההתקפים, או במילים אחרות - יכולים להיות הרבה נגעים ועדיין יהיה התקף אחד בלבד, כיוון שיש מספיק "רזרבה" במוח. עם זאת, כמות הנגעים כן יכולה לספק לרופאים המטפלים תחזית על המחלה, אם היא הולכת להיות קשה בעתיד או לא, מה הסיכוי של המטופל להגיע לכיסא גלגלים וכו.
דרכי הטיפול

מבחינת בחירת הטיפול, ישנן שתי תיאוריות - הראשונה דוגלת בגישה של מתן טיפול בעל יעילות נמוכה, ואחר כך במידה ויש החמרה אז להתחיל עם טיפול בעל יעילות גבוהה יותר. על פי התיאוריה השניה, יש להתחיל עם טיפול בעל יעילות גבוהה יותר כדי למנוע הדרדרות ורק אם רואים שהחולה יציב עוברים לטיפול בעל יעילות נמוכה. טיפול בעל יעילות גבוהה במונחים רפואיים הינו טיפול שמדכא מאוד את המערכת החיסונית. לטיפול מסוג זה יש יתרונות וחסרונות, כיוון שדיכוי של מערכת החיסון עלול לחשוף את החולה ליותר זיהומים, כמו בקורונה למשל. אחד מסוגי הטיפול בעלי היעילות הגבוהה יותר, שהובילו לשינוי גדול במחלה הוא טיפול שמונע יצירה של נוגדנים בתאי B. כיום חלה התקדמות משמעותית וקיימות בשוק תרופות שמאפשרות לקבל את הטיפול בבית, באמצעות זריקה תת עורית. יתרון נוסף של תרופות מסוג זה מעבר ליתרון הביתי הוא שיש להן פחות השפעה על כל המערכת החיסונית כיוון שברגע שמקבלים זריקה בווריד, היא יכולה להתפשט לאיברים שאחראיים על יצירה של נוגדנים. בזריקות תת עוריות מדובר בטיפול שהוא מקומי יותר ולא מתפשט. התרופות יכולות להוריד את כמות ההתקפים ב-60%-70% ביחס לאחרות, מה שמונע את ההידרדרות של המחלה.

לסיכום, כיום טרשת נפוצה אינה גזרת גורל. אם נסתכל על ציר הזמן עד שנות התשעים לא היו תרופות כלל לטיפול בטרשת נפוצה ובחלוף 30 שנים מאושרות במדינת ישראל מעל ל15 תרופות שונות הפועלות במגוון מנגנונים ושיטות פעולה. ההיצע הרב מאפשר לנו להתאים באופן מדויק טיפול לכל חולה ולאפשר לו חיים מלאים לצד המחלה, בהתאם לרצונותיו/ה ולחומרת מחלתו/ה ובכך לחסוך נכויות ופגיעות קוגניציה אשרהשפעתם על איכות החיים משמעותית ביותר.


פרופ' רונית גלעד, אחראית מרפאת טרשת נפוצה מרכז רפואי קפלן-רחובות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully