חשבתם שהקורונה מאחוריכם? תחשבו שוב. מחקר שפורסם בשבוע האחרון "New England Journal of Medicine" מצא קשר ישיר בין סוג וחומרת הקורונה בהם לקו הנבדקים, לתפקוד הקוגניטיבי שלהם שנים לאחר מכן.
המחקר שנערך ב"אימפריאל קולג' לונדון", כלל למעלה מ-800,000 נבדקים ומצא שההשפעות הקוגניטיביות משתנות בהתאם לקריטריונים: עיתוי ההידבקות, סוג הקורונה, ומשך המחלה. המחקר הצביע על כך שמקרים שהובילו לאשפוז או שנמשכים מעבר ל-12 שבועות, קושרו עם פגיעה קוגניטיבית משמעותית יותר. בנוסף, החוקרים מצאו כי מי שחוסנו לקורונה בשתי מנות חוו פגיעה נמוכה יותר במקצת, בהשוואה ללא מחוסנים.
במסגרת המחקר נערך ניסיון בו השתתפו למעלה מ-140,000 נבחנים שחלו בקורונה, ובמסגרתו בוצעו מבחנים קוגניטיביים בתחומי: זיכרון, תפקודים ניהוליים, אימפולסיביות, ערנות ותשומת לב. בניסוי נמצא שלנבדקים היה קושי בזכירת תמונות חזותיות של אובייקטים שבהם צפו זמן קצר קודם לכן, כמו גם קשיים בניסוח זיכרון חדש (כלומר לזכור מידע שנקלט לפני זמן קצר) ובעיות שכחה. קשיים אלו עדיין נפוצים ומשמעותיים כיום בקרב חולים שחלו בקורונה לתקופת זמן ממושכת.
עוד עלה מהניסוי, כי במקרים שבהם משך השהייה של חולים בקורונה בבית חולים היה קצר, לא נתגלו ממצאים מובהקים על לקויות בתפקודי הזיכרון. במחקר הודגש, כי בעיות של ערפול מוחי וסימפטומים של קוביד ארוך, עדיין שבו והופיעו גם 12 שבועות לאחר ההידבקות בקורונה, כאשר לפחות חמישה אחוזים מהנבדקים רשמו תסמינים כאלה.
כיצד ניתן לחזק יכולות קוגניטיביות לאחר שאנו חווים בהם ירידה בתפקוד, ובכלל האם אפשר לאמן את המוח שלנו ממש כמו שריר שמאמנים בחדר הכושר?
7 דרכים לשיפור הזיכרון
איתי עניאל, חוקר מוח וזיכרון, המתמקד בפיתוח אסטרטגיות זיכרון ובכלים לאימון המוח מציין כי ישנן דרכים שונות היכולות לסייע בחיזוק ושיפור תפקוד הזיכרון, המבוססות על תכונת הגמישות של על המוח וכן על מנגנונים מוחיים הקשורים לתפקוד הזיכרון:
1. הקפידו על 7 שעות שינה בלילה: שנת לילה מסייעת לשפר את התפקודים הקוגניטיביים הניהוליים כגון שליפה מהזיכרון, ריכוז, קשב סלקטיבי, יכולת פתרון בעיות, התגבשות מידע חדש שנרכש במהלך היום והעברתו לזיכרון לטווח הארוך. במהלך השינה, המוח מעבד ומארגן חלק מהזיכרונות שנקלטו במהלך היום, בד"כ את המשמעותיים יותר ומעביר אותם מאחסון קצר טווח לאחסון ארוך טווח בקליפת המוח. בנוסף, שינה מועילה ללמידה ולרכישת מיומנויות. מחקרים הראו שאנשים שישנים מספיק לאחר שלמדו מידע או מיומנויות חדשות מתפקדים טוב יותר כאשר הם מתבקשים להדגים את מה שהם למדו.
2. למדו ויישמו אסטרטגיות למידה וזיכרון: ההתייחסות לזיכרון בהיבט התפקודי כאל מיומנות, מסייעת לנו לגבש תפיסה שניתן לפתח ולשפר אותו דרך אימון ותרגול כבכל מיומנות אחרת. ככלל, אסטרטגיות המבוססות על יצירת אסוציאציות וחיזוק המידע בזיכרון דרך קישורו למידע חזק ויציב שלא נשכח (כגון שמות איברי גוף באסטרטגיית גוף האדם או מיקומים מוכרים באסטרטגיית ארמון הזיכרון), עשויות לסייע לנו לשמור ולשלוף את המידע באופן יעיל ומהיר יותר. ישנן למעלה מ 100 אסטרטגיות למידה וזיכרון שכל אחד יכול ללמוד ולתרגל. אסטרטגיות אלה כוללות בנוסף שימוש בראשי תיבות, חרוזים, דימויים חזותיים, שילוב רגשות או יצירת סיפור מעניין וחווייתי, הכולל את פריטי המידע שאנו רוצים לזכור.
3. קבצו את המידע (Chunking): שיטה זו מתמקדת בפירוק המידע אותו אנו רוצים לזכור לפיסות מידע קטנות יותר וניתנות לניהול. על ידי קיבוץ של פריטים קשורים יחד, אנו מסייעים למוח לעבד ולזכור אותם באופן יעיל יותר. לדוגמה, זכירת רצף ארוך של מספרים על ידי קיבוץ אותם לקבוצות קטנות יותר וזכירת המשמעות של כל אחד מהם. לדוגמא: את המספר 3651979163 ניתן לפרק כך: 365 (ימים בשנה), 1979 (הסכם השלום עם מצרים) 163 (קומות במגדל הגבוה בעולם-בורג' חליפה)
4. בצעו פעילות גופנית קבועה: פעילות גופנית סדירה הוכחה כמגבירה את התפקודים הקוגניטיביים, כולל את תפקוד הזיכרון. פעילות גופנית מגבירה את זרימת הדם למוח, מקדמת את צמיחתם של נוירונים חדשים ומגבירה את שחרור הנוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים) שמשחקים תפקיד חשוב בתהליכי זיכרון ולמידה.
5. אל תשכחו ששכחתם: כאשר אתם חווים מקרה שכחה מכל סוג שהוא, תעדו זאת במטרה ללמוד ולהבין את הבעיה והכי חשוב למנוע הישנות. אם תנהלו מעקב יומי בכתב אחר מקרי השכחה שלכם, הדבר יסייע לכם להעלות את המודעות, להבין את סוג המקרים, מספר המקרים ביום ואפילו אם הם חוזרים על עצמם בשעות מסוימות. מעקב כזה יאפשר לכם ללמוד את המקור לבעיות השכחה, למצוא פתרונות מתאימים וכך להפחית אותם עד לאפס. לדוגמא, אם אתם שמים לב שאתם נוטים לשכוח דברים בבוקר, תוכלו לתכנן זמנים ולארגן בצורה יעילה יותר את נוהל הבוקר שלכם טרם היציאה מהבית. בהקשר לכך, אם לדוגמא אחד ממקרי השכחה הטיפוסיים שלכם הוא נעילת דלת, ניתן להפוך בעיה זו לתרגיל יומי באופן כזה שמדי בוקר אנו מתרגלים באופן מודע את נעילת הדלת, מקצים לפעולה זו כמה שניות של קשב סלקטיבי, מדברים אותה בלב או בקול או נועלים את הדלת עם היד הלא דומיננטית באופן המגרה יותר את המוח. העניין שאנו עושים, במובן החיובי, מכל מקרה שכחה במטרה ללמוד ממנו, להשתפר ולאמן את המוח, מסייע לנו להיות יותר ממוקדים בעת ביצוע הפעולה וכך למנוע את הבעיה מלכתחילה.
6. כתבו את המידע שחשוב לכם לזכור: מומלץ לנהל מחברת או דף מטלות לצורך כתיבה של המידע שחשוב לנו לזכור במהלך היום. בעידן הטלפונים החכמים, ניתן גם לכתוב את מה שחשוב לנו בפנקס האלקטרוני. הכתיבה (כתב יד עדיף על הקלדה) מסייעת לנו לקודד את המידע טוב יותר בזיכרון, זאת על ידי כך שהיא מפעילה ומעוררת לנו אזורים מוחיים שונים הקשורים לפעולת הכתיבה בעת קליטת המידע. לכן, כאימון מוח מומלץ לשלב כתיבה כחלק מהפעילות היומית שלנו. לדוגמא, מומלץ בכל בוקר לכתוב את המטלות החשובות לכם לאותו יום על דף ובמהלך היום לעדכן אותו וכמובן לכתוב ולסכם את המידע החשוב באופן מאורגן ומסודר בתהליכי למידה שונים במהלך היום.
7. אל תפסיקו ללמוד: הלמידה היא אחת המתנות הגדולות ביותר שאנו יכולים להעניק למוח שלנו בכלל ולזיכרון בפרט. בחרו לפחות תחום או נושא אחד שמעניין אתכם והעמיקו בו את הלמידה. כך תרוויחו פעמיים, גם תעשירו את עצמכם בידע שמעניין אתכם וגם תחזקו את הזיכרון. במהלך תהליכי למידה אנו יוצרים קשרים עצביים חדשים במוח ובמקביל לכך, אנו גם מחזקים קשרים עצביים קיימים. ניתן לומר בהקשר לכך, שהמוח שלנו כל הזמן משתנה והביטוי המובהק ביותר לשינוי שהוא עובר לאורך החיים, הוא בתהליכי למידה שונים בהם אנו מצויים. למידה בלתי פוסקת היא גם אחת הדרכים לשמור על המוח בריא וחזק לאורך זמן.