המצב הרפואי הנדיר שגורם לגירוי מיני תמידי: "נהרסו לי החיים"

סטודנטית לאמנות מברינגטון, רוד איילנד, סיפרה על החיים עם מצב רפואי מייסר שמותיר אותה מגורה מינית לצמיתות והורס את חייה. סקארלט קייטלין וולן בת ה-21 סובלת מהפרעה מתמשכת של עוררות איבר המין (PGAD), מצב הגורם לגירוי מיני בלתי נשלט. התסמינים שלה החלו בגיל 6 - כשהחלה להרגיש כאבים חמורים וקבועים אותם תיארה כדקירות של "סיכות ומחטים" באיבר המין שלה.

ב-15 השנים שחלפו מאז היו לה רק כמה ימים נטולי כאבים - והיא לא מסוגלת לעבוד או ללמוד במשרה מלאה בגלל המצב. אולם עם טיפולים וניתוחים שמתפתחים כל הזמן, וולן נשארת מלאת תקווה שהיא תוכל לזכות ב"חיים ללא PGAD" יום אחד. היא אפילו הסירה חלק מעצבי איבר המין שלה במטרה להקהות את הכאב.

וולן, שעובדת בשליחויות במשרה חלקית, סיפרה ל-NYpost: "אני חווה כאב מאז שאני זוכרת את עצמי. איבר המין שלי בער כל הזמן - זה היה כאילו הייתי מגורה באופן טבעי אבל לא רציתי את זה. יש כאב עצבי. זה לא רצוי - ואין עונג. אני מקווה שאוכל לנהל מערכת יחסים מינית ללא כאב במהלך חיי".

סקארלט קייטלין וולן סיפרה שה-PGAD שלה התחיל כשהייתה בת 6 - וזה מנע ממנה לשחק עם חבריה. היא תיארה את הכאב כ"חרקים שורפים מתחת לעור" שלה והוסיפה שזה מרגיש כאילו איבר המין שלה עולה באש.

כשהגיעה לגיל 13 היא התחילה לחוות ימים אקראיים ללא כאב, אולם העוררות המינית הבלתי רצויה הכתה בה כמו בומרנג. וולן הייתה משתמשת בכוונה במשחת ויקס ואפור ראב (להקלה על כאבים בחזה וצינון בדרך כלל) עבור איבר המין שלה כדי להסיח את הדעת מהעוררות הלא רצויה. הכימיקלים שבמשחה גרמו לה לזיהום פטרייתי אבל היא מצאה את הצריבה הזאת עדיפה מהכאבים שהיא חווה מה-PGAD. היא אמרה, "ה-PGAD בפני עצמו היה בלתי נסבל. התחלתי לנסות להקל על זה עם ואפור ראב וגיליתי שלפחות אם זה לא פותר את הבעיה, הכאב שאקבל מזה היה מסיח את הדעת. העדפתי שאיבר המין שלי ישרף מזה ולא מה-PGAD".

ה-PGAD של וולן, לצד מצבים אחרים כמו OCD ממנו היא סובלת, הפכו אותה לנערה מתבודדת. היא התקשתה ליצור לעצמה חברים עקב החרדה שלה - ולא יכלה להישאר ליד אנשים לפרקי זמן ארוכים למקרה שתסבול מהתלקחות PGAD.

עוד בנושא:
הגינקולוג חשף: זה הדבר הכי מחריד שמצאתי בנרתיק של האישה

מה גורם לנשים להגיע לאורגזמה כמעט מאה פעמים ביום?

רגע לפני שסיימה את לימודיה בתיכון, בשנת 2020, וולן פנתה לרופא מומחה בפעם הראשונה כדי שתוכל לפתור את הבעיה וללכת ללמוד בקולג'. "בגיל 18, הייתי די בטוחה שהגוף שלי תוקף אותי", היא הוסיפה, "אז כתבתי מכתב להורים שלי. לא רציתי לספר להם פנים אל פנים - אבל זה נהיה כל כך גרוע, שלא יכולתי להסתיר את זה מהם יותר. כתבתי שאני סובלת מכאב עצבי בלתי פוסק, שאפילו לא היה אפשר לתאר אותו ככאב. זה היה יותר גרוע. אמרתי להם שזה משהו שאין לי שליטה עליו".

בעזרת אביה בן ה-54, בנקאי השקעות, הופנתה וולן למרפאה לרפואה מינית בסן דייגו בקליפורניה. הרופא שלה היה בטוח שוולן חווה PGAD לצד הפרעות בתפקוד המיני האחרות שלה, כמו הפרעות בתפקוד המיני שלאחר SSRI - חוסר תחושה באיבר המין הנגרם עקב שימוש בתרופות נוגדות דיכאון. הוא גם גילה שהיא סובלת ממצב אחר - וסטיבולודיניה נוירופרוליפרטיבית מולדת - שמשמעותה שעצבי האגן רגישים יתר על המידה למגע, ושוולן סובלת מזה מאז שנולדה. הוא האמין שזה מה שגרם ל-PGAD.

במטרה לברר את הסיבות ולהעניק לה טיפול נכון, הוא ביצע בדיקות מקיפות לוולן וגילה שהיא סובלת ממספר סיבוכים - כולל נרתיק כפול שאינו קשור ל-PGAD שלה. היא אמרה: "הקלינאי שלי, ד"ר ארווין, אמר לי שהוא רוצה לעשות וסטיבולקטומיה (ניתוח כריתת מבוא העריה) - ניתוח להסרת רקמה כואבת מהנרתיק. אולם במהלך הבדיקה גילו שיש לי שניים. אז קודם כל, אצטרך להסיר את הרקמה החסומה של הנרתיק - הדבר שגרם לו להתחלק לשניים, ורק אז אוכל לעבור וסטיבולקטומיה".

בפברואר 2023 הסירו לוולן את מחיצת דופן הנרתיק שלה - ולקח לה שבוע להתאושש. היא עברה וסטיבולקטומיה ב-8 בספטמבר 2023 - אבל היא הורידה רק חלקים מהרקמה הכואבת, מה שהעניק לה סיכוי גדול יותר לחוש גירוי מיני "נורמלי" בעתיד. היא הוסיפה: "אמרו לי שיש אפשרות משמעותית שלא אוכל להרגיש שוב שום סוג של עוררות מינית טבעית אם יסירו את כל זה - בגלל הפרעה בתפקוד המיני שלי לאחר SSRI (תרופות נוגדות דיכאון). אני עדיין רוצה לקיים מערכת יחסים מינית - אבל הבחירה שלי היא כרגע בין לחיות עם PGAD או להיות קהה לחלוטין".