עבור רבים, טיפול שיניים הוא אחד הטיפולים המפחידים ביותר. דנטופוביה, פוביה מרופאי שיניים, מתוארת בספרות המקצועית ומהווה סיבה עיקרית להימנעות ולדחיינות של מטופלים. את עבודת הדוקטורט שלי ברפואת שיניים עשיתי במרפאת החרדה באוניברסיטת תל אביב, שם חקרנו את הקשר בין פחד, חרדה וכאב. מצאנו בין היתר, שככל שתחושת הפחד והחרדה עולים, כך גם תחושת הכאב גוברת. כאב הוא תחושה סובייקטיבית, ומסיבה זו, לדוגמה, חייל פצוע בשדה הקרב עשוי שלא לחוש בפציעה קשה.
פחד וחרדה קשורים למצב של כאב חריף. חרדה מוגדרת כתגובה לאיום דמיוני, בעוד שפחד מוגדר כתגובה לאיום מוגדר. פחד מפני טיפול שיניים נמצא אצל כ-30% מהאוכלוסייה, כאשר 5%-14% מהאנשים נמנעים לחלוטין מטיפול שיניים בשל רמת חרדה גבוהה.
מצב של חוסר שליטה
במהלך טיפול שיניים המטופל שוכב ללא תנועה, כשפיו פתוח. אין לו כמעט תקשורת עם הצוות המטפל, והמידע שהוא מקבל, במקרים רבים, לוקה בחסר. לרוב אין לו שליטה על המשך הטיפול ומהלכו, וקשה מאוד להסיח את הדעת ולהתרכז במשהו אחר. התוצאה היא תחושת חוסר אונים. חרדה דנטלית יכולה להתבטא בהימנעות, אבל גם בהתנגדויות לכל מהלך הטיפול ולמטפל. אצל מטופלים כאלה אנחנו מוצאים סף כאב נמוך מאוד, רפלקס הקאה מוגבר, תחושת חנק ועילפון בזמן טיפול.
אז מה הם הפתרונות?
כרופאי שיניים, תפקידנו לתת מזור לכאבים תוך מזעור החרדה. אמפתיה והכלה עוזרים מאוד, וכן שיקוף העובדה ש"כולם חרדים מרופאי שיניים". אווירה רגועה, מוזיקה נעימה, רופא המקרין ביטחון עצמי, הסברים ומתן תחושת שליטה, מפחיתים משמעותית את החרדה. גם מתן מידע משפר את תחושת השליטה, אבל המטופלים שונים אלו מאלו ברצון שלהם לגבי פירוט המידע. מתן אפשרות למטופל להרים את ידו, כשהוא מבקש להפסיק את הטיפול, מקנה תחושת שליטה ומקטין חרדה. חשיפה הדרגתית ולפרקי זמן קצרים יכולה לסייע אף היא.
אני נוהגת להנחות את המטופלים לבצע נשימות עמוקות במהלך זריקת אלחוש. ניתן להפחית חרדה גם על ידי שימוש בטכניקות של הסחת דעת, כמו קירור סרט צילום לפני הכנסה לפה של מטופל בעל רפלקס הקאה מוגבר, או מתן כוס ביד, או הנחיה לכיפוף הראש והרגליים בזמן מטבע. במקרים מסוימים אפשר להשתמש בניטרוס אוקסיד (גז צחוק), שמשרה הרגשה נעימה ומרגיע. כמו כן, ניתן להשתמש בהיפנוזה. יחד עם זאת, לעיתים אין מנוס מטיפול בהרדמה כללית.
כשיש חרדה "אקסטרה"
החיים במדינת ישראל מספקים שפע סיבות לחרדה. כשמטופל שלי פותח את הפה, אני יודעת האם הוא נתון או היה נתון ללחצים נפשיים. ניתן להתרשם משיניים שחוקות או שבורות, סימני נשיכה על הלחיים ועל הלשון, ובנוסף, שרירי לעיסה מפותחים. בתקופת הקורונה זיהיתי עלייה במספר המטופלים ששחקו או הידקו שיניים. לעיתים, אני זו שראיתי את הסימנים בפה, ולעיתים היו הם אלה שדיווחו על כאבי ראש, על תחושה של נעילת לסתות או על תלונת בן הזוג על רעשים שהם משמיעים בלילה.
וכמובן, בשעה זו כשישראל במלחמה, עם כל הלחץ והחשש הכרוכים בכך, הנפש נותנת את אותותיה. מעבר לחרדה שמובנית בטיפול השיניים, המטופלים מגיעים גם עם חרדה "אקסטרה" מהבית. כל אחד מתמודד אחרת עם החרדה: אכילה רגשית, קשיי שינה והידוק או שחיקת שיניים הם התמודדויות שונות. מטופלים שמהדקים או שוחקים שיניים גורמים לשברים בשיניים, בשחזורים ובכתרים. הידוק שיניים גורם גם לכאבים בפנים ובמפרקי הלסת. דוגמאות לא חסרות: במהלך השנים טיפלתי במטופלת שהתלוננה על חריקת שיניים וכאבים בפנים, ובשיחה עימה הסתבר שעברה גירושים קשים. מטופל שלי ששלושת בניו במילואים, מתלונן שהוא מתעורר בבוקר כשלסתותיו נעולות.
סד לילה והזרקת בוטוקס
הפתרון שאנחנו מציעים הוא סד לילה - מתקן שמורכב על אחת הלסתות בלילה ומונע הידוק או שחיקת שיניים במהלך השינה. אולם, 20% מהאוכלוסייה שוחקת שיניים בערות, ועבורם סד לילה לא יעיל. בנוסף, לא כל המטופלים מסתגלים לסד לילה ויש המסרבים למתקן כזה. לאלו אנו ממליצים על הזרקות בוטוקס לשרירי הלעיסה. הבוטוקס מחליש את כיווץ שרירי הלעיסה ובכך מסייע במניעת שחיקת שיניים ומקל על הכאבים.
ד"ר שלי מודעי היא מנהלת רפואית כללית סמייל מרחב צפון