לראשונה בישראל: בדיקה ביתית לניטור מחלת הפרקינסון

מחלת הפרקינסון היא מחלה כרונית פרוגרסיבית חשוכת מרפא, הפוגעת בתאי עצב במוח המייצרים דופמין, המשמש להעברת אותות מהמוח למערכת העצבים המרכזית. בישראל חיים על פי ההערכה כ-30 אלף חולי פרקינסון ומדי שנה מתגלים כ-2,500 חולים חדשים.

המתמודדים עם המחלה מקבלים טיפול תרופתי ייעודי לתסמיני המחלה המוטוריים, כמו רעד, נוקשות, איטיות בתנועה וחוסר שיווי-משקל, והלא-מוטוריים, כמו עצירות, הפרעות שינה, היפוטנסיה אורטוסטטית (ירידת לחץ דם בזמן שינוי בתנוחה) ועוד.

שיגרת נטילת התרופות לפרקינסון מותאמת-אישית. הטיפול נועד להתמודדות טובה יותר עם תסמיני המחלה. הטיפול לרוב הוא בשילוב של תרופות עם מנגנוני פעולה שונים. לא פעם, האיזון בין ניהול תסמיני המחלה ובין נטילת תרופות מרובה במשך היום הוא עדין ונבנה מתוך היכרות עם תפקוד החולה, משך המחלה, התסמינים הדומיננטיים ועוד.

בישראל הושק בשבועות האחרונים STAT-ON, מכשיר מעקב ביתי מבוסס טכנולוגיית AI, המאפשר אבחון מדויק של המחלה וניטור המצב המוטורי ותסמיני המחלה של מי שכבר אובחן עם פרקינסון.

מכשיר ההולטר הזעיר, ששוקל 80 גרם, מוצמד לחגורת המותניים של המטופל למשך שבוע ימים ומנטר בצורה רציפה תסמינים מוטוריים. בסיום התהליך מופק דוח המאפשר לחולה ובעיקר לרופא המטפל לקבל תמונת מצב מדויקת על מצב המחלה. במקרה שהנבדק משתמש בתרופות, יכול הדוח המסכם לנתח אם הוא מקפיד על שגרת הטיפול על פי הנחיות הרופא, לזהות נפילות פוטנציאליות ולהעניק את האפשרות לטיוב ודיוק הטיפול תרופתי בהתאם למצב החולה.

בדיקת ההולטר החדשה מאפשרת לרופא המטפל הבנה טובה ומעמיקה של מצב המטופל לכל אורך שעות היממה (ולא רק בזמן הבדיקה במרפאה), ומאפשרת התאמה נכונה ומדויקת יותר של מינון וסוג התרופות ובכך תורמת לשיפור איכות חיי החולים.

"תוצאות בדיקת ההולטר הביתית חשובות לנו כרופאים מטפלים", אומרת לוואלה בריאות פרופסור שרון חסין, מנהלת המכון להפרעות תנועה בבית החולים שיבא. "כשמטופל מגיע למרפאה, אני רוצה לדעת מה מצבו לאורך היום, מהבוקר עד הלילה, והרבה פעמים הדיווח של המטופל לא תמיד משקף את המצב כפי שהוא. ההולטר נותן מדד אובייקטיבי על התנועתיות וגם על הפעילות של החולה בסביבה הטבעית שלו ובעיקר, האם הוא לקח את התרופות בשעות הנכונות והאם מבחינה תנועתית הוא מאוזן לאורך שעות היום.

"מהניסיון שלי, כמעט תמיד כרופאה מטפלת אני מרוויחה מתוצאות הבדיקה תובנות לגבי הנחיות יותר מדויקות ומבוססות וגם החולה מבין טוב יותר מה הוא צריך לעשות. ככל שהמטופל יבין יותר טוב את מצבו ומה הוא צריך לעשות , מצבו ישתפר ותהיה לו אחיזה יותר טובה בחיים.

"לעיתים אני מבינה שהחולה הזה נמצא במינונים נמוכים מדי של תרופות ואז אני צריכה להגדיל לו את המינון או לפזר יותר טוב את התרופות לאורך היום. כל הדברים האלה יכולים לספק לחולה יותר שעות של פעילות ביום".

"המכשיר מאפשר ניטור מתמשך ואובייקטיבי שלא מסתמך על הזיכרון של המטופל שלפעמים מציג תמונת מצב טובה רעה יותר מהמצב האמיתי", אומרת ד"ר נירית לב, מנהלת המחלקה הנוירולוגית בבית החולים מאיר. "הניטור אינו טיפול אבל הוא חלק מהתהליך הטיפולי, ואז אנחנו יכולים להתאים את הטיפול טוב יותר. מהניסיון עם המטופלים שלי, אחרי הבדיקה הם הבינו טוב יותר איך המחלה משפיעה עליהם.

"זהו בסיס לקבלת החלטות, שינוי טיפולי או הבנה שבעצם הטיפול שניתן להם לא רע, ורק החשש של המטופל להיכנס למצב OFF גורם לו לקחת מינון יתר, דבר שאינו נחוץ".

"יש מטופלים איתם אנחנו נמצאים בצומת החלטות", מוסיפה ד"ר צבייה פיי כרמון, סגנית מנהלת המכון להפרעות תנועה, בשיבא, "האם לפנות לטיפול מתקדם, האם רק לבצע שינוי תרופתי קטן, בעקבות שחיקת ההשפעה. למטופלים כאלה הכלי הזה בהחלט יכול לעזור, והוא יכול להביא להחלטות חדשות ולשינויים שנדרשים".

תוצאות הבדיקה גם מסייעות לבנייה נכונה של תוכנית ריפוי בעיסוק לחולי פרקינסון. "אנחנו המרפאות בעיסוק יכולות, באמצעות דוח ההולטר לפרקינסון, להבין מתי המטופלים נמצאים בזמן ON ומתי בזמן OFF ובכך, להתאים להם מערכת תרגילים שבועית שהיא בהתאם ליכולות שלהם. למשל: מתי כדאי ללכת לסופר, לראות את הנכדים, וכדומה, את כל הדברים החשובים כדאי לעשות כשהם במצב של ON ולא ב OFF", אומרת אילנית באום כהן, מרפאה בעיסוק, בבית החולים שיבא.

המכשיר נמצא בשימוש בשנים האחרונות במספר מדינות אירופאיות. הוא מאושר רגולטורית לשימוש ב-16 מדינות, כולל כאן בישראל, ואף זכה להמלצה מהמכון הלאומי הבריטי למצוינות בבריאות ובטיפול (NICE).

הבדיקה היא פרטית ואינה מסובסדת על-ידי קופות החולים. עלותה נעה בין 1,500-2,000 שקל, כולל הגעה עד לבית המטופל. מטופלים בעלי ביטוח בריאות פרטי, שמכיל מרכיב אבחוני יכולים לבקש החזר בגין אבחון סטטוס המחלה (בניכוי השתתפות עצמית).