במוצאי שבת, ה-13 באפריל, פתחה איראן במתקפה גלויה ראשונה על ישראל, תוך שימוש במאות כלי טיס בלתי מאוישים וטילים מסוגים שונים.
המתקפה נפתחה בהודעה רשמית של משמרות המהפכה בשעות הערב המוקדמות והמשיכה עד לאור ראשון של למחרת. האירוע לווה בתחושות של חרדה גבוהות בציבור הישראלי וכן בצריכת חדשות גבוהה במיוחד.
אירוע מסוג זה מסווג בתור 'אירוע מדיה' (Media Event), בשל המוכנות והמידע שקדם למתקפה וכן השימוש בתקשורת לצורכי יידוע, הכנה ופרשנות בשידור ישיר לצופים בערוצי התקשורת השונים.
השילוב הזה של מתקפה היסטורית של מדינה שמעולם לא היינו איתה במלחמה, שמסוקרת בשידור חי בשלל אמצעי התקשורת, יוצרת תפאורה של סרט אימה ואווירת סוף העולם. המצב הזה הכניס רבים ללחץ מוצדק, שנמשך שעות ארוכות לאחר תום השיגורים מאיראן. ד"ר גל יעבץ מהמחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר-אילן בשיתוף עם חברת iPanel ערכו סקר מיוחד כדי לגלות מה היו התחושות בציבור ביממה הכל-כך לא שגרתית הזו. אלו הנתונים שעלו מהסקר:
חרדה, קשיי נשימה ובלבול: למעלה מ-77% אחוזים ממשתתפי הסקר בחברה היהודית בישראל דיווח על חרדה ברמות שונות במהלך אותו ערב. 20% בלבד דיווחו שלא חשו תחושות או תסמינים של חרדה במהלך המתקפה עצמה וכ-3.6% מכלל הציבור העידו על חרדה קיצונית, שלוותה בקשיי נשימה, בלבול ותחושות אימה.
צמודים לטלוויזיה: הערב עצמו לווה בכל עת בצריכת חדשות גבוהה במיוחד. כ-40% ממשתתפי הסקר ציינו כי צרכו למעלה משלוש שעות של חדשות באותו ערב. כ-60% מהנסקרים ציינו כי המידע שצרכו מהתקשורת סייע להם במהלך שעות המתקפה.
אמון (כמעט) מלא בצבא: כ-75% ציינו כי סמכו על המידע הרשמי שהגיע באותה עת (מדובר צה"ל ומפיקוד העורף, כנציגי הממשלה והצבא).
אירוע חירום יוצא דופן והיסטורי מסוג זה מעיד על תפקיד אמצעי התקשורת המסורתיים בזמן כה קיצוני של פחד וחרדה. במחקר קודם שנערך לתוך השבוע הרביעי והחמישי למלחמת 'חרבות הברזל' נמצא כי כמחצית מהציבור העידו על צריכה מוגברת של טלוויזיה עם למעלה משלוש שעות ביום. מספר דומה של שעות צפייה וצריכת חדשות נרשם רק בשעות הערב של מוצאי שבת לבדן.
בנוסף, הממצאים מראים כי בדומה למחקרים קודמים שנערכו במהלך המלחמה הנוכחית, גם כאן, דובר צה"ל מספק תמונת מצב אמינה שניתן לסמוך עליה בעיני הציבור, וזאת גם כאשר מדובר באירועים בעלי משמעות היסטורית כמו זה שהתרחש במוצאי שבת.