מחקר חדש מגלה: נשים ישנות פחות טוב מגברים. למה זה קורה? מדענים מעריכים שהסיבה נעוצה בכך ששעון הגוף של נשים פועל כ-6 דקות מהר יותר מזה של הגברים. זה אומר שנשים פחות מסונכרנות עם הסביבה שלהן מאשר גברים. בפועל, המנגנון המוחי של הנשים לא אומר להן בזמן מתי הן צריכות להרגיש ישנוניות.
המחקר הנוכחי סקר עשרות מחקרים חשובים שנעשו בנושא השינה בשנים האחרונות. ברוב המחקרים, הנחקרים השתמשו באקטיגרף, מכשיר דיגיטלי שמוצמד לפרק כף היד, בדומה לשעוני הכושר שמנטרים את קצב הלב ואת דפוסי השינה, אך מדויק ומפורט הרבה יותר.
תוצאות המחקר הראו שלנשים יש כמעט 60 אחוז יותר סיכוי לחוות נדודי שינה מאשר לגברים. עם זאת, השינה של גברים היא פחות משקמת מזו של הנשים, ולרוב הם יפרשו לישון מאוחר הרבה יותר מנשים. בנוסף, לגברים יש סיכוי גבוה יותר לסבול מדום נשימה בשינה.
אחד הממצאים המעניינים בסקירת המחקרים הנוכחית: מחקרים רבים וטובים מבין אלו שנסקרו הצביעו על ההבדלים בין המינים מבחינת מהירות השעון המובנה של גופם, או הקצב הצירקדי, שקובע את קצב חיינו.
ביונקים, "שעון העל" הביולוגי המכתיב את המקצבים המחזוריים בתפקודים הפיזיולוגיים נמצא בגרעין העל-תצלובתי (SCN) שבהיפותלמוס. שעון זה מכתיב לרקמות הגוף מקצב מחזורי של קרוב ל-24 שעות, אבל לא בדיוק.
כדי להתאים את מקצבי הגוף ליממה, קיימים מנגנונים המשתמשים באותות חיצוניים שיש להם מחזוריות ביממה כדי לווסת את זמן המחזור. שעונים צירקדיים מסונכרנים פנימיים מאפשרים לרוב היצורים החיים להיות מוכנים לשינויים סביבתיים יום יומיים, הקשורים למחזור היום והלילה, ולשנות את הביולוגיה וההתנהגות שלהם בהתאם.
המונח צירקדי מקורו במילה הלטינית circa (בעברית: בערך) ו-dies (בעברית: יום), שכן בהיעדר רמזים חיצוניים (כגון אור סביבתי) המחזור אינו נמשך 24 שעות בדיוק. בבני אדם, למשל, בתנאי ניסוי של תאורה נמוכה וקבועה, אורך המחזור הביולוגי יהיה בממוצע כ-24.2 שעות ולא 24 שעות בדיוק.
כשזה מגיע לשינה, הגוף מגיב לרמזים סביבתיים כדי להוריד את טמפרטורת הליבה של הגוף בשעות שלפני עצימת העיניים כדי להכין עצמו לקראת השינה. בנוסף, בשעות אלו הגוף מפריש יותר מלטונין, הורמון שמסייע לנו להרגיש עייפים ולהירדם טוב יותר.
הנשים מקדימות את זמנן (ב-6 דקות, וזה משמעותי)
בניתוח המחקרים הנוכחי מתברר שהמלטונין מופרש מוקדם יותר אצל נשים מאשר אצל גברים. זה גורם לכך שטמפרטורת הליבה של הגוף אצל נשים יורדת בממוצע 6 דקות לפני שהיא אמורה לרדת, על פי אותו שעון צירקדי, הלוא הוא שעון החיים.
במילים אחרות, הנשים מקדימות את זמנן, אולם הפעם זה עולה להם במחיר בריאותי. עורכי המחקר, שפורסם בכתב העת Sleep Medicine Reviews, טוענים שהתוצאות ממחישות את התפקיד המכריע של המגדר בכל מה שקשור לשינה ובריאות.
"בעוד שההבדל הזה (שש דקות) עשוי להיות קטן, הוא למעשה מאוד משמעותי", אמרה הפסיכיאטרית ד"ר רנסקה לוק, מאוניברסיטת סטנפורד שעמדה בראש המחקר. "חוסר ההתאמה בין שעון הגוף המרכזי למחזור השינה/ערות גדול פי חמישה בנשים מאשר בגברים. תארו לעצמכם אם השעון של מישהו רץ באופן עקבי שש דקות מהר יותר או לאט יותר. במהלך ימים, שבועות וחודשים, הבדל זה יכול להוביל לחוסר התאמה בולט בין השעון הפנימי לסימנים החיצוניים, כמו אור וחושך".
ד"ר לוק הוסיפה: "הפרעות במקצבים הצירקדיים קשורים לבעיות בריאות שונות, כולל הפרעות שינה, הפרעות במצב הרוח ותפקוד קוגניטיבי לקוי".
מדענית המוח ד"ר שרה צ'לפה, מסאות'המפטון מוסיפה: "איכות שינה נמוכה יותר קשורה בין היתר להפרעות חרדה ודיכאון. בשטח אנחנו אכן רואים שהשכיחות לתסמינים אלו בקרב נשים היא פי שניים מאשר בגברים. סביר להניח שהמחקר הנוכחי מסביר לנו למה זה קורה".
אחד המחקרים שנכלל בסקירת המחקרים הנוכחית הראה שלנשים יש סיכוי גבוה פי ארבעה לפתח הפרעת אכילה הקשורה לשינה, שבה אנשים אוכלים שוב ושוב במהלך הלילה מבלי שהוא מודעים לכך.
מחקר אחר גילה שלנשים יש סיכוי גבוה ב-25 עד 50 אחוז ללקות ב"תסמונת הרגליים חסרות המנוחה", מצב שקשור למחסור בברזל. אנשים הסובלים מהתסמונת חשים צמרמורות ברגליים ודחף בלתי רצוי להזיז אותן, וכשזה קורה בלילה, איכות השינה נפגעת.
על פי המחקרים, נשים נטו לישון כשמונה דקות יותר מגברים, אולם דקות השינה הנוספות האלו לא היו איכותיות ולא תרמו לבריאותן.
חוסר שינה עלול להוביל להשמנה, אובדן זיכרון, סוכרת, מחלות לב, רגשנות יתר וחוסר יציבות נפשית, פגיעה ביכולת הלמידה ותגובות חיסוניות מופחתות, מה שהופך את הנשים לפגיעות יותר למחלות.