כל ההורים מנסים להגן על הילדים שלהם בחודשים האחרונים אבל האמת היא שזה אירוע מאוד קשה לניהול. על פי מחקרים, כ-40% מהילדים בישראל נחשפו לפגיעות או לתכנים בלתי הולמים ברשת, ובפרט לאלימות או לבריונות וכן לתכנים בעלי אופי מיני. מדוח של חברת בזק עולה כי בשבוע הראשון שלאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל חל גידול כללי של 35% בזמן השימוש ברשת האינטרנט; נוסף לכך, על פי הדוח, חלה עלייה ניכרת של 44% בשימוש ברשתות החברתיות, ועלייה של 21% בצריכה של שירותי הזרמת מדיה בשידור חי. ב-2023 חלה גם עלייה בקרב אלו המעידים שהרשתות החברתיות פוגעות להן באיכות ושעות השינה - 63% ב-2023 מול 58% ב-2019.
החל מהשבעה באוקטובר , ילדי ישראל נחשפים לזוועות המלחמה ברשתות, דבר שמביא לפגיעה משמעותית בבריאות הנפש. בעידן הרשתות החברתיות, בו כל ילד כבר מגיל ינקות נחשף לתכנים רבים ברחבי הרשת לנו אין שליטה במרחב הגלישה ובתכנים המוצגים.
גיל השימוש בדיגיטל הולך ויורד. אם ב-2014 הגיל הממוצע לקבלת טלפון נייד היה 11, ב-2023 הוא ירד ל-6.7 כלומר אם בעבר הורים היו מאפשרים טלפונים החל מכיתה ה' כיום הגיל ירד לילדי כיתה א'. אם ב-2015 רק כשליש מהילדים בגילאי ה-6 עד 9 החזיקו טלפון נייד, ב-2023 מדובר על כמעט 60%. כ-40% מההורים לילדים בגילים 14-8 דיווחו שילדיהם נחשפו לפגיעות או לתכנים בעלי אופי מיני או אלים ברשת.
ד"ר ירון סלע, פסיכולוג קליני, מרצה באוניברסיטת רייכמן מספר כי העדויות, התמונות וקטעי הווידאו של הזוועות שתועדו ב-7 באוקטובר הופצו בפלטפורמות דיגיטליות וברשתות חברתיות שונות. הסכנה המרכזית בחשיפה אליהן היא התפתחות מצוקה פסיכולוגית המכונה "טראומה משנית" (secondary traumatic stress). מדובר בעצם בתסמינים גופניים, רגשיים וקוגניטיביים הדומים לתסמונת פוסט טראומטית (PTSD), אבל כאלו שמתעוררים לא בעקבות אירוע טראומטי ישיר (כמו שחוו התושבים בעוטף עזה), אלא מתוך צפייה בחוויות בעדויות הטראומטיות.
מטופלים שנחשפו לעדויות אלו מתלוננים על מחשבות חודרניות ("התמונות לא יוצאות לי מהראש"), קשיי שינה ("יש לי סיוטים בלילה"), אנרגיה ומוטיבציה מועטות ("אין לי כוח לכלום") ובמקרים קיצוניים אף דריכות מוגברת לסכנה ("אני חייב.ת לבדוק את הדלת, את הילדים ואת הרחוב הרבה מאוד פעמים, לראות שהכל בסדר"). במובן מסויים, אפשר לדמות את הטראומה המשנית למעין מגיפה כמו הקורונה, רק במובן הנפשי.
כמו שבקורונה נזהרנו שלא להידבק ושלא להדביק אחרים בנגיף, גם כאן, אנחנו צריכים לעשות ככל שביכולתנו לא להידבק ולא להדביק אחרים. הכוונה היא להימנע לחלוטין בצפייה בתמונות ובסרטוני הוידאו מהזוועות. ואם ראינו, להיזהר מלהמשיך לשתף אחרים, אלא להתייעץ עם גורמי מקצוע במידת הצורך".
המרכז הישראלי למוגנות ברשת בשיתוף מועצת התלמידים הארצית יצאו בקמפיין רחב בנושא. לדבריו של אוהד עזרן, סמנכ"ל המרכז הישראלי למוגנות ברשת, מוגנות ילדים ברשת היא שדה שמתחוללת בו רעידת אדמה, ילדים מפתחים תסמיני הלם קרב בגילאים נמוכים, ישנן יוזמות פרטיות ומבורכות של הורים אשר לוקחים את המציאות לידיים ומטפלים בבעיה באופן אקטיבי כדוגמת הוצאת הניידים מבתי הספר אך לצערנו זה לא מספיק. אנחנו קוראים למקבלי ההחלטות לקחת אחריות ולהגן על ילדינו בכל דרך".