ארגון הבריאות העולמי מזהיר כי למעלה ממחצית ממדינות העולם נמצאות בסיכון גבוה להתפרצות חצבת עד סוף השנה הנוכחית, ומדגיש את הצורך בצעדי מניעה דחופים.
מחלת החצבת מתבטאת בזיהום ויראלי מדבק ביותר, אשר עלול להיות בעל השלכות חמורות, במיוחד בילדים צעירים, נשים בהריון ואנשים עם מערכת חיסונית פגומה. הערכות ארגון הבריאות העולמי מצביעות על כך שחיסונים מנעו יותר מ-56 מיליון מקרי מוות הקשורים לחצבת מאז שנת 2000.
היעלמות החצבת מצריכה חסינות אוכלוסייה גבוהה כדי שניתן יהיה להפסיק את העברתה. בשנת 2000 הצליחו בארצות-הברית למגר את החצבת באמצעות תוכנית חיסונים יעילה. אלא שהיום המצב שונה. על פי דוח המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC). המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC)., למעלה מ-61 מיליון מנות חיסון של המחלה נדחו או הוחמצו במהלך מגיפת הקורונה.
בשנה שעברה דווחו מעל 306,000 מקרים של חצבת ברחבי העולם, מה שמצביע על עלייה של 79% מהמספרים של השנה הקודמת. גם בישראל נרשמו מספר מקרים מדאיגים: בחודש שעבר דיווח משרד הבריאות על שני מקרי חצבת בצפון הארץ - ילד שלא היה מחוסן נגד הנגיף ומבוגר שחלו. בשני המקרים לא זוהה מקור להדבקה ואף אחד מהם לא שהה בחו"ל טרם המחלה, עובדה מדאיגה שמלמדת שהחולים נדבקו בישראל. בחודש שלפני עדכן משרד הבריאות על חולה חצבת שהיה בטיסה מדובאי לישראל.
"הדבר העיקרי שמדאיג אותנו הוא שהשנה, 2024, יש לנו את הפערים הגדולים האלה בתוכניות החיסונים ואם לא נמלא אותם ממש מהר עם החיסון, החצבת פשוט תקפוץ לתוך הפער הזה. אנחנו יכולים לראות, מתוך נתונים שהופקו עם נתוני ארגון הבריאות העולמי על ידי ה-CDC (המרכזים האמריקאים לבקרת מחלות ומניעתן), שלפיהם יותר ממחצית מכלל המדינות בעולם עומדות להיות בסיכון גבוה או גבוה מאוד להתפרצויות עד סוף השנה הנוכחית", אמרה נטשה קרוקרופט, יועצת טכנית בכירה לחצבת ואדמת של ארגון הבריאות העולמי.
"היו לנו התפרצויות חצבת רבות ברחבי העולם ומדינות בעלות הכנסה בינונית ממש סבלו. אנחנו מודאגים ש-2024 הולכת להיראות כמו 2019", הזהירה. קראוקרופט קראה גם לפעולה דחופה להגנה על ילדים, ואף הזהירה שבשל משברים כלכליים בלא מעט אזורים בעולם, מדינות רבות לא עושות מספיק צעדים כדי למגר את המחלה בתחומן.
מה זה חצבת?
"חצבת היא בין המחלות הזיהומיות המדבקות ביותר. היא נגרמת על-ידי נגיף החצבת (Measles virus) השייך למשפחת Paramyxovirus. ישנם סיבוכים חמורים ומסכני חיים הקשורים למחלה זו כמו למשל: דלקת ריאות, דלקת קרום המוח ודלקות אוזניים. תסמיני המחלה כוללים: חום, שיעול, נזלת, עיניים אדומות ופריחה אופיינית. סימני המחלה יופיעו בדרך כלל בין שבעה ל-21 ימים לאחר החשיפה לנגיף", מסביר פרופ' יוסף פרס, נשיא ארגון "למענכם" בראשות חתן אות הנשיא הרב יוסי ערבליך, ומנהל בית החולים שניידר לשעבר.
"ביום הרביעי או החמישי להופעת סימני המחלה מופיעה פריחה בצבע אדום כהה על העור. בדרך כלל, הפריחה מתחילה בצוואר ומתפשטת בהדרגה לעבר הפנים, הגוף והגפיים. בהתחלה, הנגעים בעור נקודתיים ומרובים ונוטים להתלכד לפריחה המכסה שטחי גוף נרחבים. הפריחה מתחילה להחוויר ביום השלישי להופעתה ולכך מתלווה בדרך כלל שיפור בתחושת החולה. הפריחה דומה לפרחיו הקטנים והצפופים של החצב, ומכאן שמה של המחלה".
איך נדבקים?
"קל מאוד להידבק בחצבת. היא מועברת מאדם לאדם על ידי פיזור הנגיף לסביבה בזמן שיעול, התעטשות או מגע עם הפרשות מהאף וליחה. אפשר גם להידבק בזמן שהייה בחדר החולה, עד שעתיים לאחר שהחולה עזב את החדר".
איך מונעים חצבת?
"חיסונים ל"מחלות ילדות" בכלל ולחצבת בפרט, חיוניים במניעת התפשטות החצבת ומחלות זיהומיות אחרות. החיסון נגד חצבת ניתן בדרך כלל כחלק מחיסון MMR (חצבת, חזרת ואדמת). החיסון הוא בטוח, יעיל והוכח כמפחית במידה רבה את שכיחות המחלה. החיסון מגן ב-97 אחוזים מהמחלה".
החיסון נגד החצבת מורכב מנגיף חי מוחלש שניתן בזריקה מתחת לעור.