וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רגעי היסטוריה מצולמים: מטפלים בלוחמים מכל מלחמות ישראל

דורון קופרשטין

עודכן לאחרונה: 16.2.2024 / 10:55

במשך 85 שנות קיומו, מהווה בית החולים רמב"ם זרוע טיפולית ושיקומית מרכזית לאזור הצפון. בפרויקט מיוחד עם וואלה בריאות, חושף ארכיון בית החולים צילומים של רגעים היסטוריים, שבעזרת בינה מלאכותית הפכו לצבעוניים

רגעי היסטוריה מצולמים בשחור לבן - הפכו לצבעוניים בעזרת בינה מלאכותית/הקריה הרפואית רמב"ם

מיום הקמתו, המרכז הרפואי רמב"ם עמד במוקד מלחמות, מצבים בטחונים, מבצעים צבאיים ואירועי טראומה. בית החולים, שנוסד על ידי הבריטים לפני 85 שנים, בצל מלחמת העולם השנייה, היה חלק בלתי נפרד ממערכות ישראל ותולדות המדינה שפרקים רבים בה נכתבו בדם.

אז, וגם היום, טופלו בבית החולים החיילים והאזרחים במציאות מורכבת שקיבלה את הביטוי שלה בדרכים רבות, גם במסדרונות בית החולים.

בפרויקט מיוחד, חושף ארכיון הקריה הרפואית רמב"ם תמונות היסטוריות, בשחור-לבן, שמייצגות את מלחמות ישראל, אירועים שעיצבו את ההיסטוריה שלנו ואת הרפואה הציבורית, וצובע אותן, בעזרת בינה מלאכותית, בצבע ובתקווה לעתיד טוב יותר.

בית החולים רמב"ם בראי ההיסטוריה. הקריה הרפואית רמב"ם,
המפונים מקיבוץ גשר התגוררו בבית החולים במשך שנתיים עד שיכלו לחזור לבתיהם במלחמת העצמאות, 1948/הקריה הרפואית רמב"ם

בית החולים שהוקם כדי לטפל בפצועי בריטניה במלחמת העולם ה-2

סוף שנות ה-30 של המאה הקודמת, הבריטים ששולטים בארץ, מתחילים להתכונן לזליגת המלחמה באירופה אל חופי הים התיכון. חיפה, שהייתה אז נקודה אסטרטגית חשובה לצבא הבריטי, מאכלסת נמל, בסיסי צבא וקהילה צבאית גדולה. כך נולדה ההחלטה להקים בית חולים גדול ומודרני על חופי חיפה, כזה שיוכל לתת מענה לתושבים המקומיים, אבל גם לקלוט את חיילי צבא הוד מלכותו ואת אנשי מערכת השלטון הבריטי שנמצאים במזרח הים-התיכון. בדצמבר 1938 נחנך אותו מבנה, שכונה על ידי הנציב העליון "בית החולים היפה במזרח התיכון", והפך לימים לקריה הרפואית רמב"ם.

בימיו הראשונים מאכלס בית החולים צוותים רפואיים, ומטופלים שמורכבים מפסיפס אנושי של אנשי השלטון ואוכלוסייה ערבית, דרוזית ויהודית מקומית, רבים מהם כאלו שנמלטו מאירופה הנאצית. בסיפורי הארכיון של אותן השנים, בולטים תיאורי הטיפול בנפגעי פיצוץ שאירע באוניה הבריטית "פאטריה" על ידי לוחמי ה"הגנה", במטרה לנסות למנוע ממנה לגרש שלוש אוניות של מעפילים מחופי ישראל. התוצאה הייתה מאות טובעים ופצועים - אירוע האר"ן הראשון של בית החולים הבריטי הממשלתי. גם השימוש במתקני בית החולים לטובת הסתרת לוחמי "הגנה" ומעפילים מהחוק הבריטי, במסווה של מטופלים וחולים מתואר בתיעוד היסטורי, חלקם ניצלו ממוות, אחרים נתפסו וגורשו.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

התהליך המסקרן של מיחזור אריזות מתכת

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר
בית החולים רמב"ם בראי ההיסטוריה. הקריה הרפואית רמב"ם,
חיילי צה"ל שנפצעו מאושפזים במחלקה האורתופדית. מלחמת ששת הימים, 1967/הקריה הרפואית רמב"ם

כשבית החולים הופך בית לשנתיים למפוני הצפון

עם סיום המנדט הבריטי ופרוץ מלחמת השחרור, רמב"ם מוצא עצמו במרכז האירועים. המלחמה מעלה את הצורך בניצול המבנה החדיש והמתקדם שנחנך רק תשע שנים קודם לכן, וביוני 1948 פונים בכירי הרופאים של אותם ימים במכתב אל שר העלייה והבריאות ואל מנהל מחלקת הבריאות של הוועד הלאומי, ומציעים כי רמב"ם יהפוך לבית החולים המרכזי לאזור הצפון - במטרה לייעל את השימוש במשאבים הרפואיים הקיימים.

בגזרת ההון האנושי, בשנים הללו מגיעים לרמב"ם רופאים רבים מאירופה, חלקם הגדול צבר ניסיון ברפואה צבאית. המחזורים הראשונים של לימודי הסיעוד בבית הספר לאחיות, משלבים, מכורח המציאות, הכשרה מעשית בטיפול בפצועי המלחמה שמגיעים אל בית החולים.

ברמב"ם של אותם השנים מתקיימת מציאות סוריאליסטית, כאשר לצד תפקודו של בית החולים כמוסד רפואי, הוא משמש גם מקלט לילדים ואימהותיהם מקיבוץ גשר שפונו, או למעשה נמלטו מסכנות האויב שתקף בצפון (נשמע מוכר?). הקהילה חיה ברמב"ם כשנתיים עד ששבו לבתיהם.

באותה התקופה נולדו ברמב"ם תינוקות חדשים, "בייבי בום" של ממש, כשבאוגוסט 1949 מציינים ברמב"ם את לידת התינוק האלף במספר בתוך שמונה חודשים מפתיחת מחלקת יולדות. חלק מהילודים שייכים לקהילת קיבוץ גשר, רובם הגדול, למשפחות שנמלטו מהצורר הנאצי וסימלו את התקומה שבאה אחרי השואה.

בית החולים רמב"ם בראי ההיסטוריה. הקריה הרפואית רמב"ם,
פינוי מוטס מהפיגוע באוטובוס הילדים באביבים, 1970/הקריה הרפואית רמב"ם

החידושים הרפואיים שהולידו הקרבות

השנים חולפות ורמב"ם הולך וגדל, הולך ומתפתח. עם התנופה, מצליחים רופאי בית החולים לרשום גם הישגים רפואיים, מחקריים וטיפוליים, חלקם נחשבים לפריצות דרך. כך בוצעה ב-1965 השתלת הכליה הראשונה בישראל מן המת, על ידי פרופ' דוד ארליק, מראשוני הרופאים הכירורגים בישראל שניהל את המחלקה הכירורגית בביה"ח, ולאחריה בוצעו בתוך שנתיים עוד 22 השתלות. גם השתלות הכבד הראשונות בישראל בוצעו ברמב"ם.

במלחמת ששת הימים קלט בית החולים לראשונה כמות גדולה של חיילים שנפגעו בקרבות ומאז הפך בעתות חירום לבית חולים צבאי.

במלחמת יום הכיפורים קלט אלפי פצועים מהחזית הסורית. ד"ר ברנרד הירשוביץ, מבכירי הרופאים ברמב"ם, פיתח במהלך המלחמה שיטת שיקום לנפגעי כוויות, באמצעות תזונה שכללה, בין היתר, 35 ביצים ביום.

מתוך עדויות שנשמרו בארכיון רמב"ם, מתאר פרופ' ארליק, את ריבוי הפצועים שהגיעו לרמב"ם עם פגיעות גפיים רבות ופגיעות בכלי דם של הגפיים, כלומר בסכנה לאבד יד או רגל. למנתחים ברמב"ם היה ניסיון גדול באיחוי עורקים, תנאי הכרחי להצלת האיברים הללו, אך כאשר ניתחו את הוורידים, נתקלו בבעיה של קרישת דם בעיקר בווריד המרכזי, לאחר הניתוח - מה שגרם לעיתים לנמק ולצורך בקטיעת הגפה למרות המאמץ הגדול שהושקע בהצלתה. ד"ר אלפרד שרמק, מאבות הכירורגיה בישראל, שניתח באותה התקופה ברמב"ם, הגה רעיון וחיבר עורק קטן שהזרים דם עורקי לאזור המנותח, והסירו לאחר שהיה ברור שהרגל בטוחה מפני נמק וקטיעה. כך, התושייה שנולדה מתוך המצוקה, הפכה לפתרון רפואי שסייע למטופלים בארץ וברחבי העולם.

בית החולים רמב"ם בראי ההיסטוריה. הקריה הרפואית רמב"ם,
מפקד צד"ל, אנטואן לאחד, מבקר פצועי מלחמה ברמב"ם. מלחמת לבנון הראשונה/הקריה הרפואית רמב"ם

בית החולים התת-קרקעי הגדול בעולם

צרכי האוכלוסייה הצפונית בעתות שלום ומלחמה, הכתיבו באופנים רבים את התרחבות התשתיות והבינוי ברמב"ם. המרכז הרפואי שהחל את דרכו כחלק ממנזר כרמליטי, הפך 85 שנה לאחר מכן לקמפוס רפואי רחב היקף המשלב טיפול רפואי, מחקר ופיתוח.

היותו רמב"ם מרכז על לטראומה של אזור הצפון, כבר מהשנים הראשונות לפעילותו התווה גם את גישת הטיפול, גם את תפיסת העולם של הצוותים הפועלים וגם את ההתפתחות הפיסית של המרכז הרפואי. כך הוכשר המנחת של רמב"ם לקליטת פצועים באופן מוסק, כך נוצר קשר הדוק עם הצי השישי האמריקאי, שעוגן בנמל הסמוך בתקופות שונות וכך נולדה ההחלטה להקים את בית החולים התת-קרקעי הממוגן הגדול מסוגו בעולם, מבנה שנולד כלקח מלחמת לבנון ה-2, ומיועד לשרת את כלל אוכלוסיית הצפון בשעת חירום.

בבית החולים התת קרקעי נמצאת תשתית ל־2,000 מיטות ועמדות טיפול הממוינות למחלקות המקובלות בכל בית חולים, חדרי ניתוח, יחידת דיאליזה עם יותר מ־90 מיטות טיפול, חדרי לידה, מחלקות לטיפול אמבולטורי ויחידות דימות.


עיבוד הצילומים ב-AI: נתנאל אייזיק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully