מחקר חדש שפורסם לאחרונה שופך אור על ההתאמות הגנטיות יוצאות הדופן של זאבים שחיים באזור ההדרה של צ'רנוביל (CEZ). המומחים גילו שאצל זאבי צ'רנוביל קיימים שינויים גנטיים במערכת החיסון ורמה מסוימת של עמידות לסרטן. תגלית זו מציעה תובנות שלא יסולו בפז על מנגנוני ההישרדות באחת מהסביבות העוינות בעולם.
מאז האסון הגרעיני הידוע לשמצה שהתרחש ב-1986, האזור ננטש ולפי הדיווחים, אוכלוסיית הזאבים במקום גדלה פי 7 מאשר בחלקים אחרים של אוקראינה. חיות הבר שהשתלטו על האזור, כולל צאצאים של כלבי מחמד שנותרו מאחור במהלך הפינוי, נחקרו על ידי מדענים במשך שנים רבות.
החוקרים מצאו שהחשיפה לקרינה הגבירה את סיכויי החיות לנצח את מחלת הסרטן, 35 שנים לאחר האסון. קארה לאב, ביולוגית אבולוציונית מאוניברסיטת פרינסטון, חוקרת את הזאבים כבר 10 שנים. המחקר שלה מצא שמערכת החיסון שלהם השתנתה, בדומה לזו של חולי סרטן שעוברים טיפולי הקרנות. לאב הציגה את עבודתה בפגישה בסיאטל, וושינגטון, שנערכה בחודש שעבר. היא ציינה כיצד "הזאבים של צ'רנוביל שורדים ומשגשגים למרות דורות של חשיפה והצטברות של חלקיקים רדיואקטיביים בגופם". היא אמרה: "המחקר הראה כי להקות הזאבים האפורים התועים החיים בצ'רנוביל פיתחו מוטציות שמגבירות את סיכוייהם לשרוד מסרטן".
בשנת 2014, לאב והצוות שלה ביקרו באזור ההדרה של צ'רנוביל (CEZ) כדי לקחת דגימות דם מחיות הבר המקומיות. הם השתמשו בצווארוני GPS מיוחדים כדי לעקוב אחר תנועות בעלי החיים ולמדוד את החשיפה שלהם לקרינה. לאב הדגישה את משמעות הגישה אליהם וקבעה: "אנו מקבלים מדידות בזמן אמת של היכן הם נמצאים וכמה קרינה הם נחשפים אליה".
הממצאים שלהם חשפו שזאבים אפורים נחשפו לרמות קרינה גבוהות פי 6 מהגבול הבטוח לבני אדם. יתר על כן, ניתוח גנטי חשף מוטציות ייחודיות בתוך הגנום של הזאבים, מה שמרמז על סוג של ברירה טבעית המעדיפה תכונות התורמות לעמידות לסרטן.
מחקר זה מקביל לתצפיות קודמות שנערכו בקרב אוכלוסיית הכלבים הפראיים למחצה המאכלסת את CEZ, תוך שימת דגש על הלחצים האבולוציוניים המוטלים על ידי הסביבה הרדיואקטיבית.
המחקר של לאב, שזיהה חלקים בגנום הזאב שנראו עמידים לסיכון מוגבר לסרטן, נתקל בלא מעט בעיות: מגיפת הקורונה העולמית והסכסוך המתמשך באזור מנעו מלאב ועמיתיה לחזור ל-CEZ. "העדיפות שלנו היא שהאנשים ומשתפי הפעולה שגרמים שם יהיו בטוחים ככל האפשר", הצהירה לאב. האתגרים הלוגיסטיים הפריעו למאמצי מחקר נוספים והותירו את גורלן של חקירות עתידיות במצב לא ברור.
ה-DNA של בעלי חיים החיים באזור ההדרה הגרעיני סיקרן מדענים ברחבי העולם. בשנה שעברה, ד"ר איליין אוסטרנדר, גנטיקאית במכון הלאומי לחקר הגנום האנושי ושותפה למחקר, הציעה שמחקר זה יכול לספק דרכים חדשות למניעת סרטן בבני אדם ולהגנה על אסטרונאוטים בחלל. בשיחה עם ה-Daily Telegraph אמרה: "אנחנו עדיין לא יודעים אלו, אם בכלל, הבדלים גנטיים עשויים לאפשר לכלבים לשרוד בסביבה אחת לעומת סביבה אחרת. חיפוש אחר שינויים ב-DNA שעזרו לאוכלוסיה אחת לעומת האחרת לשרוד הוא המטרה ארוכת הטווח של המחקר וזו שאנו פועלים לקראתה כעת".
ד"ר איליין הוסיפה: "היתה לנו את הזדמנות הפז הזו להניח את הבסיס לתשובה לשאלה מכרעת: 'איך שורדים בסביבה עוינת כזו במשך 15 דורות?'". היא גם ציינה שהמחקר "יכול לסייע למדענים לתכנן הגנה אידיאלית עבור מי שמבלה זמן משמעותי בחלל".