זן חדש ששמו המדעי הוא B.A.2.86 והנגזרת שלו JN1 מדאיג מומחים בעולם וכיום ה-JNI מהווה יותר מ-66% ממקרי הקורונה בישראל. כך על פי אתר covspectrum של המכון הפדרלי לטכנולוגיה בציריך שעוקב אחרי התפתחות הזנים ונפיצותם. לדברי ג'סי בלום, פרופסור במרכז הסרטן של פרד האצ'ינסון המתמחה באבולוציה של וירוסים שהתראיין בנושא לניו יורק טיימס, "המוטציות ב־BA.2.86 המכונה פירולה מייצגות 'קפיצה אבולוציונית דומה בגודלה', לשינויים בגרסה הראשונה של האומיקרון בהשוואה לזן הקורונה המקורי"
גרסה זו של הקורונה שנצפתה לראשונה בסתיו האחרון בארה"ב, מעלה את חששם של המומחים בשל המספר הרב של המוטציות שהוא נושא בחלבון הספייק (ה"כתר" של הקורונה), וזה מה שהנגיף משתמש בו כדי להדביק תאים אנושיים ומה שמערכת החיסון שלנו משתמשת כדי לזהות אותו. "נראה שזן זה יותר מדבק מכיוון שהוא עולה בטבלאות, לא רק במונחים של רוב המקרים כרגע, אלא שקצב העלייה ממש מסחרר", אמר ד"ר פיטר צ'ין-הונג, פרופסור לרפואה ומומחה למחלות זיהומיות מאוניברסיטת קליפורניה, סן פרנסיסקו.
"העלייה המהירה של הדבקות עם וריאנט JN.1 ברחבי העולם היא עוד תזכורת לכך שהמגיפה רחוקה מלהסתיים. JN.1 הוא אחד הגרסאות המתחמקות ביותר מהחיסון עד כה, וסביר להניח שהוא השושלת שממנה יתפתחו גרסאות חדשות", אמר פרופסור לורנס יאנג, וירולוג מאוניברסיטת וורוויק. "אנו יכולים לצפות לראות יותר אנשים סובלים מזיהומים עם JN .1 במהלך השבועות הקרובים כתוצאה בין היתר ממזג האוויר הקר בחוץ".
8 התסמינים של JN.1
- כאב גרון
- גודש
- נזלת
- שיעול
- עייפות
- כאב ראש
- כאבי שרירים
- חום או צמרמורת
מה קורה בישראל?
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בחודש וחצי האחרונים נצפית בישראל עליה קלה ומתונה בתחלואה מקורונה כפי שנראה בכל העולם. משרד הבריאות ממשיך ומנטר את הוריאנטים השונים באמצעות ריצוף גנטי ועוקב גם אחר הדיווחים בעולם בנושא ונמצא בקשר עם משרדי בריאות אחרים. עד כה נצפו בישראל כ-200 מקרים של הוריאנט JN.1, מגמה זו נצפית בכל העולם. משרד הבריאות ממליץ לציבור, ובעיקר לאוכלוסיות בסיכון, להתחסן בחיסון נגד קורונה שזמין בקופות החולים ומותאם לוריאנטים הנוכחיים ובהזדמנות זאת - גם להתחסן נגד שפעת".