אין ספק כי מאז תחילת המלחמה, חלה עלייה ניכרת בפניות בקרב חיילי צה"ל המדווחים על ירידה בשמיעה, לאחר שבחודש האחרון הגיעו עשרות חיילים לבדיקת שמיעה במרכז הרפואי וולפסון. אולם, נכון לרגע זה לא ניתן לדעת את ההיקף המלא של התופעה מפני שלא כל החיילים שנמצאים בעזה ייצאו להיבדק.
החיילים מספרים על כך שהם בכלל לא מתמגנים באוזניהם בגלל הצורך המבצעי. אמצעי המיגון המוכרים ביותר הם אוזניות ואטמי אוזניים. לא ניתן להשתמש באוזניות מגן ביחד עם קסדות ולכן לא מדובר באמצעי מיגון פרקטי. החיילים חשופים לרעשי ירי ופיצוצים כל הזמן ובהיעדר מיגון, רואים עלייה בכמות נפגעי הרעש.
מתוך השיחות שקיימתי עם החיילים שמגיעים אלינו לבדיקה, הם מספרים על כך שהם בכלל לא מתמגנים או ממעטים להתמגן באוזניים בגלל הצורך המבצעי. כלומר, הם לא יכולים לשמוע אחד את השני, לא יכולים לחזור על פקודות או להתריע בפני היתקלות כשיש להם אטמים באוזניים.
פרט לבדיקת השמיעה, בדיקה נוספת שחשוב לעשות במקרה של חשש לירידה בשמיעה או צפצופים היא בדיקה שנקראת הדים קוכליאריים. זו בדיקה שמראה האם אכן נגרם נזק לתאי שערה, שהם תאי החוש בתוך האוזן הפנימית. במידה ואכן נגרם נזק, מתפתחת ירידה בשמיעה.
קווים מנחים לטיפול בנפגעי רעש
כבר בשנת 2020 מצא דוח מבקר המדינה כי שיעור הגידול בעשור האחרון במספר החיילים בעלי סעיף ליקוי בשמיעה בעקבות השירות הוא כ־100%, אבל 79% מהלוחמים שהופנו למכון שמיעה לא משתמשים במיגון שמיעה או משתמשים באטמים שאינם מאושרים לשימוש ובעלי הנחתת רעש מזערית.
עם פרוץ המלחמה הנוכחית, איגוד רופאי אף אוזן פרסם קווים מנחים לטיפול בנפגעי רעש. אחד מהם, הוא טיפול בסטרואידים, מומלץ לתת את הטיפול ככל הניתן בסמוך לאירוע החשיפה לרעש. לרוב מעבר ל-14 יום אין תועלת בטיפול בסטרואידים ולכן המודעות להתחלת הטיפול בזמן היא חשובה ביותר. בנוסף, מקרה מיוחד הוא פגיעת הדף. בפגיעת הדף עשויה להיות בדיקת שמיעה ובדיקת הדים קוכליאריים תקינה, אולם עדיין יש סכנה להתפתחות נזק ארוך טווח לעצב השמיעה ולכן צריך לשקול מתן סטרואידים. לסיכום, הדבר החשוב ביותר הוא מניעה ומודעות משום שהנזק שנגרם במרבית המקרים הוא בלתי הפיך.
ד"ר גולדפרב הוא מנהל מחלקת אף אוזן גרון במרכז הרפואי וולפסון