ואז הגיע הגידול בצוואר. כאן הבנתי שאני צריך שינוי

בצעירותי רציתי להתקדם ולהצליח. רצתי, התאמנתי רציתי להתברג ולהוביל, להיות שחקן מוערך, ראיתי אפשרות ופוטנציאל להתחבר לשפע כלכלי ולהרוויח לא מעט כסף, לשנות את מצבי הסוציואקונומי. יחד עם זאת, ידעתי שכל החלומות האלו והמרדף יביאו איתם לחצים, אך לא שיערתי ולו לרגע אחד שכל זה יהיה בעוכריי. חייתי סביב לו"ז עמוס ומטורף הדחקתי המון את שגרת החיים הלחוצה שלי, לא הבנתי אז את הנזק שהסטרס הזה עלול להביא איתו, לא נתתי מקום אמיתי ועצרתי שניה להתבונן על הלחץ והעומס שאני חווה ברמה היומיומית.

המרוץ הזה, של החיים וההישרדות, הביא אותי לא פעם לקריסה, דוגמת כמה פציעות שעברתי במהלך הקריירה. הקשה שבהן הייתה גידול בצוואר בתוך חוט השדרה. הגוף שלי שלח לי אותות וסימני מצוקה לפני כן, אבל אני פשוט המשכתי לרוץ ולרדוף . לרגע לא עצרתי להבחין ברעשי הרקע, שהסיטו פעם אחר פעם את תשומת הלב מהקול הצלול הפנימי שלי.

רבים מאיתנו עושים את אותו דבר מבלי לשים לב, ועל כך אני מרחיב בהרצאה שלי. אנסה להסביר מהו הפער, מאיפה הוא מגיע, מדוע זה נוגע לכולנו ואילו כלים פרקטיים עומדים לרשותנו כבר עכשיו כדי לצמצם אותו, כך שאיש לא יגיע לקריסה כזאת.

תנודות קיצוניות מתמשכות בנפש עלולות להביא אותנו להידרדרות. הלחצים של החיים מקיפים אותנו ובן רגע עוברים מטוב לרע, מלידה למוות, מלחץ של פרנסה לשמחת הצלחה. גם כשדברים טובים קורים ואנחנו מתרגשים, הם עדיין יכולים להעמיס על הנפש. במיוחד בזמנים הללו, של סרטוני הזוועה, "הותר לפרסום", אזעקות, שחרור חטופים וחרדת המלחמה שמתקיימת, רמת הסטרס עלתה באופן טבעי עוד לפני הלחצים "הרגילים" שאנו חווים כמעט על בסיס יומיומי - פרנסה, דאגה לילדים, לחץ בעבודה ומשפחה שצריך לנהל.

התקופה הזאת מוסיפה לנו לבנה חדשה על הנפש, שמכבידה ויוצרת מעמסה מלבד לבנות כבדות שצברנו במהלך חיינו. אם נמשיך להערים עוד ועוד ולא נעצור לטפל ולהרגיע - הכול יתחיל להישפך החוצה ויבוא לידי ביטוי בחיים שלנו. זה יבוא לידי ביטוי בעיקר בחולשה בריאותית, במוקדם או במאוחר. איש אינו חסין.


חלק נכבד מהגידול בצוואר שתקף אותי הגיע מתוך סטרס שחייתי אותו על בסיס יומי. הגוף של כולנו מגיב לכל סוג של מתח באותה צורה - רפלקס של כיווץ שרירים, שחרור הורמונים, שינוי בקצב נשימה ועוד. כשאנחנו נמצאים בסטרס מתמיד, אין לגוף שלנו יכולת שיקום, ושם מתחילים הכאבים הכרוניים והמחלות.

לפני תקופה עברתי שינוי תזונתי קיצוני (קיטוגני טבעוני), תוכנית שקיבלתי מהרב יובל הכהן אשרוב, שכללה תפריט דליל מאוד, כמעט בלי פחמימות וסוכרים שמטרתה הייתה "לחסל" את שארית הגידול שנותרה לי אז בצוואר (אחרי שעברתי כריתה לא מלאה) כדי להימנע מהקרנות. במשך חודשיים שלמים חייתי על התפריט המועט הזה, שכלל בתוכו שבתות וחגים, כשגם פסח (מבלי להתקרבן) היה כלול בתוך החודשיים האלו. מיותר לציין שבימים האלו בקושי יצאתי מהבית כי הייתי חלש מאוד.

היום השלישי לתוכנית היה הקשה ביותר בתהליך המורכב. הרגשתי רעב וקרקור שבחיי לא חוויתי הרגשת רעב כזו, וכל זה למען המטרה הברורה. אני ספורטאי לשעבר, אוהב ורגיל לאכול מכל טוב ועברתי לא מעט התמודדויות במהלך הקריירה, אבל ההגבלה הזו למשך חודשיים הייתה לי קשה מנשוא. אני זוכר את הרגע המכונן בתחילת התהליך, שבו הבנתי עם עצמי שאם אני לא יוצא מהבית לסיבוב התאווררות, אני שובר את התהליך. ידעתי בתוכי שזה לא הזמן להישבר ואני חייב להסיח את דעתי, שמתי על עצמי בגדים והלכתי לפרדס ליד הבית. לקחתי איתי מחברת, עט וספר טוב. הגעתי לפרדס, דוממתי את המנוע של הרכב והתחלתי לכתוב.

ותנחשו מה קרה? פתאום אין קרקור בבטן. עצרתי את הכתיבה להבין מה קרה באותו הרגע, מנסה להבין איך רגע לפני כן הייתי עם תחושה של רעב של יום כיפור. לפתע הבנתי שברגע שאדם ממלא את הנפש פנימה, מזין את הנשמה במשהו שעושה לו טוב על הלב, המיכל מתמלא. כל מה שהייתי צריך נכון לאותו הרגע היה משהו פנימי שיסיח את דעתי מלשבור את התהליך. לפעמים שהות באזורים לא נוחים מלמדת אותך על עצמך דברים שלא חלמת שיש בתוכך.

דווקא בזמן הזה, בימי המלחמה שמלווים אותנו שלושה חודשים, חשוב לדעת איך אנחנו ממלאים את הנפש שלנו פנימה בדברים שיתנו מענה אמיתי במקום לצרוך מילוי חיצוני בצורה מוגזמת כדוגמת חדשות, סרטונים, כתבות והפחדות. אחרי הזוועות שרובנו נחשפנו אליהן בחודשיים האחרונים, דווקא עכשיו הנפש צריכה את המילוי הנכון כדי שלא נקרוס חלילה.

מה הייתה התוכנית שלי?

פעם, בכל מוצ"ש ישבתי מול הטלוויזיה, זולל סדרות, טוחן פיצוחים, פינוקים, מתוקים ומה לא. היום כשמוצ"ש מגיע אני נכנס לצום מים עד לראשון בערב. מתנקה. זה נקרא צום לסירוגין, ואני בוחר בו בעיתוי הזה מכיוון שבשישי ובשבת אנחנו נמצאים בחיק המשפחה, מתארחים ואוכלים יתר על המידה הגוף שלנו זקוק למסות של אנרגיה על מנת לפרק את המזון שצרכנו. 70 אחוז מהאנרגיה שלו הולכת למערכת העיכול לפירוק המזון. לכן גם לרוב נחווה עייפות מוגברת ביום ראשון ואני עושה בחירה מודעת, נותן למערכת העיכול את ההפסקה הזו ממזון בתחילת השבוע, מפנה ומתעל את האנרגיה שלי לפעולות חיוביות להתקדמות.

אבל איך זה קורה באמת בפועל? ראשית, אני מקשיב למה שאני באמת צריך, כי לרוב אנחנו פועלים על אוטומטיים והרגלים - מה הנפש והגוף באמת מבקשים, מה יתן לי מענה ומילוי שיספקו אותי וכו'. כשאנחנו יוצאים לרגע מההרגלים היום יומיים, דווקא שם נגלה מחוות קטנות שיגרמו לנו להרגיש ממש טוב עם עצמנו, הפתעות באריזות קטנות.

למשל: אכילה של ארוחת בוקר או צהרים, לכאורה פעולה שאנחנו רגילים לעשות במשך כל חיינו. כשלקחתי רגע לבדוק את האוטומט הזה, גיליתי שאני לא באמת חייב לאכול ארוחת בוקר או צהריים, הכול בראש. הבטן מקרקרת כי הרגלתי אותה לחיות לפי תבנית. ברגע שעצרתי לבדוק מה קורה בנקודת האי-נוחות הזו, הבנתי שאני צריך בכלל מנוחה, או שאני זקוק לפרי/משהו קל כדי שאוכל להמשיך לתפקד להיות עירני בשאר היום ולא עייף ומנומנם אחרי ארוחת צהריים עמוסה.

לא, אני לא אומר לכם להפסיק לאכול את ארוחת הבוקר או הצהריים שלכם, המסר הוא להתחיל לבדוק את זה, לעצור רגע את האוטומט כדי לשאול את עצמכם מה אני באמת צריך עכשיו?

• המוח והנשמה יכולים לשלוט לנו על הרגשות והתחושות. תנסו "להכניע" אותה כשיש רגע של קושי ולחץ וברגע כזה תתנתקו לכמה רגעים במהלך היום ותמצאו מה יעשה לכם טוב. כדאי ורצוי לעשות הפוגות בלחצי היומיום פעולות קטנות עם תמורה גדולה כגון מדיטציה, מתיחות, ספורט או אפילו מוזיקה טובה לכמה דקות באוזניים. תבדילו בין מילוי פנימי לחיצוני, תבחנו האם מדובר באכילה רגשית, בצורך במנוחה או במשהו קל כשאתם בנקודת אי נוחות של חרדה, לחץ, כאב או כעס.
• שמרו על שגרת יומיום. קיום לוח זמנים יומי יכול לעזור לנו לנצל את הזמן שלנו ביעילות ולהרגיש יותר בשליטה. תקבעו זמן לארוחות קבועות, זמן עם בני המשפחה, פעילות גופנית, מטלות יומיות ופעילויות פנאי אחרות.
• לישון הרבה. שינה מספקת חשובה הן לגוף והן לנפש. שינה מתקנת, מרגיעה ומצעירה את גופנו ויכולה לסייע בהיפוך השפעת הלחץ. היו עקביים, לכו לישון באותה שעה בכל לילה וקומו באותה שעה בכל בוקר, כולל בסופי שבוע. הפכו את אזור השינה לשקט, חשוך, מרגיע ובטמפרטורה נוחה. הגבילו את השימוש במכשירים אלקטרוניים, כגון טלוויזיות, מחשבים וטלפונים חכמים לפני השינה. הימנעו מארוחות גדולות, קפאין ואלכוהול וגם תתאמנו. פעילות גופנית במהלך היום יכולה לעזור להירדם בקלות רבה יותר בלילה.
• התחברו עם אחרים. שמרו על קשר עם משפחה וחברים ושתפו את החששות והרגשות עם אנשים שאתם סומכים עליהם. חיבור עם אחרים יכול להרים את מצב הרוח שלנו ולעזור לנו להרגיש פחות לחוצים.
• תאכלו בריא. מה שאנו אוכלים ושותים יכול להשפיע על הבריאות שלנו. השתדלו לשמור על תזונה מאוזנת ולאכול במרווחי זמן קבועים. שתו מספיק נוזלים. אכלו הרבה פירות וירקות טריים אם אתם יכולים.
• התאמנו באופן קבוע. פעילות גופנית יומיומית סדירה יכולה לעזור להפחית מתח. זה יכול לכלול הליכה, כמו גם פעילות גופנית אינטנסיבית יותר.
• הגבלת זמן מעקב אחר חדשות. מינון חשיפה לתכנים אחר חדשות בטלוויזיה ובמדיה החברתית עלול להגביר את הלחץ במיוחד בזמן מלחמה. הגבילו את הזמן שאתם מקדישים לעקוב אחר החדשות אם זה מגביר את הלחץ.

הכותב הוא כדורגלן נבחרת ישראל לשעבר. שיחק בין היתר כשוער בקבוצות צמרת בליגת העל, בהן מכבי תל אביב, מכבי חיפה והפועל באר שבע