החורף הגיע, ואיתו כמו בכל שנה מחלות נלוות. חלקן בדרכי הנשימה וחלקן מפריעות לנו לישון ומקשות עלינו לתפקד כרגיל. לפעמים נסתפק בתרופות סבתא, אך לעיתים כשזה מגיע למצב שאתם מרגישים חצי בנאדם הגיע הזמן לבקר את הרופאה.
אז רגע לפני שאתם מתלבטים אם להגיע לרופאה או לא, אספנו כמה שאלות נפוצות על מחלות החורף, עליהן ענתה לנו ד"ר שירלי שפירא בן דוד, רופאת משפחה ומומחית למחלות זיהומיות במכבי שירותי בריאות.
1. מה ההבדל בין זיהום חיידקי לזיהום ויראלי?
לא תמיד אפשר לדעת אם מקור הזיהום הנשימתי הוא ויראלי או חיידקי. ההבדל המרכזי בין השניים הוא בטיפול: במחלה ויראלית אין צורך בטיפול אנטיביוטי, לעומת מחלה חיידקית שבה יש צורך. במקרים מסוימים, מחלה ויראלית יכולה "להסתבך" בזיהום חיידקי - כך שאם התסמינים נמשכים מעבר למספר ימים יש לפנות לבדיקה רפואית. בדרך כלל זיהום חיידקי יהיה ממוקד, למשל כאבי גרון בהיעדר שיעול או שיעול רב בהיעדר נזלת וכאבי גרון ומלווה בחום וצמרמורת.
אם יש הופעה של קשת תסמינים כמו צינון, שיעול, כאב גרון, אודם בעיניים, חום, כאבי שרירים - בדרך כלל יהיה מדובר במחלה ויראלית. ואז יש לחכות שזה יחלוף מאליו ואי אפשר לקבל אנטיביוטיקה. למען הסר ספק - במקרה כזה מומלץ להגיע להיבדק כדי לקבל אבחנה מדויקת ומקצועית.
2. איך זה שבחורף יש יותר מחלות ויראליות?
בחורף אנחנו נמצאים בחללים סגורים והאוורור ירוד וזו קרקע פורייה לשגשוג והעברה של וירוסים השכיחים בחורף כמו שפעת.
3. איך מטפלים במחלה ויראלית?
ברוב המחלות שמקורן בווירוס ניתן להקל על התסמינים בעזרת תרופה נגד גודש, משככי חום, סירופ נגד שיעול או בעזרת תרופות טבעיות.
היוצא מן הכלל הוא וירוס השפעת. בשפעת יש טיפול אנטי ויראלי הנקרא "טמיפלו" המומלץ לקבוצה ספציפית באוכלוסייה הנמצאת בסיכון לסיבוכים שנגרמים משפעת. טיפול זה יעיל אם ניתן תוך 72 מתחילת הופעת המחלה. צריך לזכור שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם מחלת השפעת היא למנוע אותה - ולכן מומלץ להתחסן נגד שפעת כדי למנוע את הופעתה. זה עדיף בהרבה מאשר לקבל טיפול כאשר חולים.
4. מתי כדאי לוותר על תרופות סבתא ולגשת לרופאה?
אם יש חום גבוה מעל 3 ימים, במיוחד אם מדובר באנשים מעל גיל 60 עם מחלות רקע, כדאי לראות רופא/ה.
ומה לגבי ילדים? כאשר הילד אפאטי ומסרב לאכול, ו/או יש לו חום שנמשך מעל יומיים - חשוב לקחת אותו להיבדק.
5. מה ההבדל בין דלקת סימפונות לדלקת ריאות?
דלקת סימפונות היא דלקת בדרכי הנשימה העליונות, הנגרמת בדרך כלל על ידי וירוסים שונים ולא דורשת טיפול מיוחד. דלקת ריאות לעומת זאת, היא דלקת בדרכי הנשימה התחתונות, הנגרמת על ידי חיידק ודורשת טיפול אנטיביוטי. כך או כך דלקת ריאות מאבחנים באמצעות בדיקת רופא.ה וצילום (לרוב אצל מבוגרים).
6. מה ההבדל בין טונסיליטיס לסטרפטוקוק?
טונסיליטיס הוא שם כולל לדלקת גרון, שיכולה להתחולל מכל מיני גורמים חיידקיים או ויראליים. סטרפטוקוק זה המחולל המוביל הגורם לזיהומים חיידקיים בגרון, ואפשר לאבחן אותו במשטח גרון ביתי או במשטח שנשלח למעבדה. אם התקבלה תוצאה חיובית לסטרפטוקוק במשטח הגרון שלכם, הטיפול יהיה אנטיביוטי. אם התוצאה שלילית, לא מדובר בזיהום חיידקי ואין צורך בטיפול אנטיביוטי אלא בסבלנות.
מתי זה מדבק? במקרה של דלקת גרון כתוצאה מחיידק הסטרפטוקוק, אחרי יום אחד של אנטיוביוטיקה כבר לא מדבקים ואפשר לחזור לעבודה ולגן באישור רופאה.
מה כן מדבק? זיהום ויראלי כמו מחלות שיעול נשימתיות כאלה ואחרות, עלול להדביק לאורך זמן ואין טיפול ספציפי עבורו. לכן חשוב להדגיש: אם לא אתם או הילדים לא מרגישים טוב, מומלץ לנוח בבית ולא ללכת לעבודה, לא לשלוח את הילדים לגן ולא לבית הספר.
7. מתי ואיך נכון לקחת אנטיביוטיקה?
רק בהוראת הרופאה. הרופאים בודקים האם יש ממצאים שתומכים בזיהום חיידקי כגון: ממצאים חשודים בתשאול המטופל כגון תסמינים ממושכים, בדיקה גופנית, צילום חזה, משטח גרון ועוד.
טיפול לא מוצדק ולא נכון באנטיביוטיקה פוגע בבריאות, גורם לתופעות לוואי ולהתפתחות חיידקים עמידים שלא יגיבו לטיפול אנטיביוטי, ולכן חשוב להבין האם המחלה דורשת טיפול אנטיביוטי, בעזרת הרופאה כמובן. כמו כן חשוב להקפיד על המינון הנכון ומשך זמן הנטילה שהומלץ לכם על ידי הרופאה.