על רקע התמונות הקשות שכולנו נתקלנו בהן בשבועות האחרונים, תמונות שקורעות כל לב, יש פרויקט אחד שמצליח, ולו במעט, להוציא חיוך בזמנים קשים אלה. קוראים לו "כלבים בצו 8", והוא כולל לא מעט כלבי לברדור (לא רק) שאומנו לשמש ככלבי נחיה, כלבים טיפוליים וככלבי שירות, אבל גם כאלה שהם פשוט חברותיים וחמודים. מי שאחראית לפרויקט החשוב הזה שמחזק פצועים, צוותים רפואיים, משפחות של נפגעים ואפילו משפחות שיקיריהן נחטפו בשבת הארורה, היא מיתר סלע, צעירה בת 33, הלומת קרב בעצמה שמטופלת בכלב שירות.
"אני בעצמי נכת מלחמה, הלומת קרב מ"צוק איתן" שנעזרת בכלב שירות שקוראים לו ריינג'ר", מספרת מיתר. לדבריה, ריינג'ר שהוכשר בפרויקט שנקרא "כלבים ללוחמים" של המרכז להכשרת כלבי שירות המיועד להלומי קרב, שינה לה את החיים עד כמה שניתן.
הפרויקט הזה התחיל, אולי באופן לא מפתיע, ממצוקתה האישית של מיתר. "בתחילת המלחמה בעזה הייתי בבית מאזן ברחובות - זה בית שהוא חלופה לאשפוז פסיכיאטרי. מאז לא חזרתי לבית כי היה שם הרבה טילים ואזעקות. בימים הראשונים הייתי בהלם, חיפשתי מה לעשות, כי לא רציתי לחזור לסערת הרגשות שהייתה לי לפני 9 שנים. את המיזם הקמתי כדי למצוא לעצמי תעסוקה ועשיה משמעותית, וגם לעזור לאחרים לא להגיע למצב שלי", היא מספרת בגילוי לב.
"התחלתי בלאגד הלומי קרב עם כלבי שירות - גם כדי לעזור להם , עיוורים עם כלבי נחיה ומשפחות אומנה עם כלבי נחיה. התחלנו ללכת לבתי חולים כדי להגיע אליהם כמה שיותר מהר. הביקור הראשון היה ביום הרביעי ללחימה. מערך הנפגעים עוד לא הגיע למקומות האלה. התחלנו מחיילים ופצועי מלחמה והיום אנחנו מגיעים גם לאחרים שנפגעו כי כולנו במדינה הזאת לצערי נפגעי טראומה".
לדבריה של מיתר, המטרה של הפרויקט היא צמצום ומניעת פוסט טראומה, כאשר כבר ידוע כי אחד הדברים החשובים הוא להגיע כמה שיותר לפצועים. "ליטוף של כלב משחרר אנדורפינים במוח ולכן אפילו פעולה פשוטה כזו עוזרת בתת מודע וגם במודע. הכנסה של כלבים למרחבים האלה שאנשים נמצאים בהם במצבים פיזיים ונפשיים קשים היא מקור של אור. וכל פעם כשאנחנו מגיעים לבתי החולים קורה שם קסם שקשה להסביר".
כיום, כשישה שבועות לאחר שהפרויקט החל הוא כולל 200 מתנדבים שמגיעים עם הכלבים - חלק באימונים של נחיה וטיפול וחלק כלבי שירות. הרוב זה כלבי לברדור כי זה הגזע הנפוץ בכל העולם לנחיה ושירות. "אלה כלבים של אהבה. הם אוהבי אדם והם רגישים מאוד לאנשים", מסבירה מיתר.
לדבריה של מיתר, "הביקורים מתואמים עם הבתי חולים ורם 2 ומגיעים לאן שצריך, ואנחנו מחפשים להתרחב עוד. ככה התחלנו למשל גם להגיע לכיכר החטופים בכל יום שישי, ואנחנו רוצים להגיע לעוד בעלי כלבים שיוכלו להגיע לשם, כי הם לא מורשיי כניסה לבתי החולים. בפעם האחרונה הגיעו איתנו עשרות כלבים וזה היה מדהים. הכלבים מטפלים לא רק במעגל הראשון שחוה את הטראומה אלא גם בבני המשפחה ובצוותים הרפואיים שגם נזקקים לחיבוק".
"ריינג'ר שלי למשל מתריע לי על עליות דופק וחרדה, הוא מעיר אותי בלילה בליקוקים עוד לפני שהסיוטים קורים, הוא מלקק לי את הפנים כשאני בוכה והוא מרגיש לא רק אותי. אני רואה שהוא מזהה את החיילים שיותר בדיכאון, עולה אל המיטות שלהם, וזה תמיד גורר צחוקים של המשפחה ותגובות של החיילים".
"אחרי שלא קמה שבועיים וחצי, היא קמה בשביל הכלב"
הסיפורים שהצוותים של מיתר רואים, אינם נגמרים, אבל יש כמה שהשאירו עליה רושם חזק "באסותא אשדוד למשל פגשנו חייל שמאושפז שם כמה שבועות והיה מאוד בדיכאון ולא משתף פעולה - ועלה רעיון להביא לו כלב אחד על אחד. האמא והמטפלים סביבו סיפרו ששלושה שבועות הבחור לא חייך אפילו ופתאום הוא מחייך וההרגשה שלו השתפרה. זה אפשר לו גם להמשיך בשיקום ביותר מוטיבציה.
הייתה לנו גם חיילת בשערי צדק ששלחתי לשם קבוצה אחרי שהיא התעוררה שבועיים וחצי אחרי שהייתה מורדמת ומונשמת. היא ביקשה כלב אחרי ששמעה עליו מאמא שלה. שלחנו אליה כלב במיוחד. היא קמה לקראת הכלב על הרגליים, היא הייתה חבושה בחדר חשוך, והיא פשוט התיישבה איתו על המיטה ולא הפסיקה לחייך".
"העבודה הזו מספקת ומלאת והיא כל כך פשוטה. וזה גם סוג של שיקום עבורי", אומרת מיתר. "אני זוכה בשאיפה לעזור לאחרים. אנחנו לא יודעים מי יפתח פוסט טראומה בעתיד ומי לא, ואנחנו מנסים להגיע לכמה שיותר פצועים ונפגעים. אל השאר, אלה שיושבים בבית ומוכי יגון גם הם, היא מנסה להגיע באמצעות עמוד האינסטגרם. "50 אחוזים מההשפעה של הפרויקט הזה הוא העמוד שלנו. אנחנו מקבלים המון תגובות מאנשים שמודים לנו על החיוך בימים האלה ובגלל זה אני מתאמצת לתחזק את העמוד אינסטגרם ולהגיע ליותר חשיפה".
מיתר מדגישה ומסכמת: "פוסט טראומה ניתנת למניעה בהרבה מאוד מהמקרים באמצעות התערבות טיפולית, וכמה שיותר מהר. יש חלון זמנים ויש חשיבות להגעה אליהם כמה שיותר מוקדם, ומבחינתי גם כמה שיותר פעמים".