וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האנשים שהמציאו את חיסוני הקורונה זכו בפרס נובל לרפואה, וזה לא מפתיע

עודכן לאחרונה: 2.10.2023 / 13:29

פרופ' קתלין קריקו ופרופ' דרו וייסמן הם הזוכים בפרס נובל לרפואה 2023, וזה כנראה לא הפתיע רבים בעולם הרפואה, שכן השניים אחראים על התמודדות עם אחד האיומים הגדולים של האנושות במאה האחרונה. אז מה הם המציאו בדיוק?

זוכי פרס נובל לרפואה. רויטרס
פרופ' קתלין קריקו ופרופ' דרו וייסמן/רויטרס

מכון קרולינסקה בשבדיה הכריז לפני כשעה כי זוכי פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה לשנת 2023 הם פרופ' קתלין קריקו ופרופ' דרו וייסמן, "על תגליותיהם בנוגע לשינויים בבסיס הנוקלאוזידים שאיפשרו פיתוח חיסוני mRNA יעילים נגד COVID-19".

באתר של פרס נובל נכתב כי: "התגליות של שני חתני פרס נובל היו קריטיות לפיתוח חיסוני mRNA יעילים נגד COVID-19 במהלך המגיפה שהחלה בתחילת 2020. באמצעות הממצאים פורצי הדרך, ששינו מהותית את ההבנה שלנו לגבי האופן שבו mRNA יוצר אינטראקציה עם מערכת החיסון שלנו, זוכי הפרס תרמו לקצב חסר התקדים של פיתוח חיסונים במהלך אחד האיומים הגדולים ביותר על בריאות האדם בתקופה המודרנית".

וייסמן, אימונולוג החוקר חיסונים, פגש את שותפתו קטלין קאריקו בחנות צילום, שם שניהם שיתפו את תיסכולם מהיעדר המימון למחקר RNA. באותה תקופה ניסתה קאריקו טיפול ב-RNA במחלות מוחיות ושבץ מוחי. ויסמן החל לשתף פעולה עם קאריקו, שהעבירה את המיקוד שלה לחיסונים מבוססי RNA.

המכשול העיקרי שעמד בפניהם היה שה-RNA עצמו גרם לתגובות חיסוניות ודלקתיות לא רצויות. בשנת 2005 הם פרסמו מחקר פורץ דרך שהשתמש בנוקלאוזידים סינתטיים כדי לשנות את ה-RNA כדי להפוך אותו לבלתי מזיק לגוף. פריצת דרך זו הניחה את היסודות לשימוש בתרופות ה-RNA, ובסופו של דבר הוסמכה על ידי BioNTech / Pfizer ו-Moderna לפיתוח חיסוני COVID-19 שלהם.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

מיקום אסטרטגי, נוף מרהיב ודירות מפוארות: השכונה המסקרנת שנבנית במרכז

בשיתוף אאורה נדל"ן

מהו חיסון mRNA?

"החיסונים ה"קלאסיים" משתמשים בנגיפים מוחלשים או מומתים המוזרקים לבני אדם כדי לעורר תגובה חיסונית נגדם", מסביר ד"ר גל חיימוביץ' ממכון דווידסון - הזרוע החינוכית של מכון וייצמן. "הרעיון של חיסון RNA שליח, או mRNA, הוא בכך שאין צורך להזריק נגיפים, או חלבונים של הנגיף. במקום זאת, מזריקים RNA שליח שמקודד לחלבון של הנגיף. ה-RNA השליח שמוזרק לגוף נכנס לתאים והתאים עצמם מייצרים את החלבון בכמויות גדולות, מציגים אותו לתאי מערכת החיסון ובכך מעוררים תגובה חיסונית".

"את פריצת הדרך לחיסוני RNA הובילו כאמור זוכי פרס נובל לשנת 2023 - החוקרת קתלין קריקו ושותפה דרו וייסמן. כבר בשנת 1990 פורסם שאפשר להזריק RNA שליח לעכברים, והתאים שלהם ייצרו את החלבון שה-RNA מקודד. אולם ה-RNA השליח בצורתו הרגילה מתפרק מהר בגוף, ובנוסף מפעיל מנגנוני הגנה תאיים שגורמים לדלקת מקומית - אך לא לתגובה חיסונית נגד החלבון המבוקש. בשנת 2005, ובמחקרים מאוחרים יותר, קריקו ו-וייסמן מצאו שאם מייצרים מולקולת RNA עם שינויים כימיים מסוימים, המנגנונים שגורמים לדלקת לא מופעלים, ה-RNA נשאר יציב לאורך זמן ומייצר את החלבון הרצוי בכמות מספיקה להפעלת תגובה חיסונית. במקביל, חוקרים שניסו בעכברים טיפול עם מולקולות RNA קצרות כנגד דלקת כבד נגיפית מסוג B הראו במחקר שפורסם בשנת 2005 שאפשר לעטוף מולקולות RNA בבועיות שומניות שמקלות על כניסת ה-RNA לתאים, שיטה שהותאמה בהמשך גם ל-RNA שליח".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully