וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

זן חדש של הפרעת נפש, שתוקפת בעיקר צעירים: "חרדה אקולוגית"

ד"ר אורן טנא

עודכן לאחרונה: 27.9.2023 / 8:27

גלי חום קיצוניים, שיטפונות חריגים ושריפות ענק - כדור הארץ הפך בשנים האחרונות לקרקע מאוד לא יציבה בכל חלקי העולם כמעט. המשבר האקלימי הזה הוליד גם אבחנה פסיכיאטרית חדשה, שעדיין אינה רשמית, אבל הפכה שכיחה, בעיקר בקרב צעירים. פסיכיאטר מסביר

נזקים ברחבי פלורידה אחרי פגיעת הוריקן אידליה, 30 באוגוסט 2023. רויטרס
נזקים ברחבי פלורידה אחרי פגיעת הוריקן אידליה, 30 באוגוסט 2023/רויטרס

דנה, בת 24, ישבה מולי ובכתה: "אני לא רוצה להביא ילדים לעולם הזה, איזה עתיד אני יכולה להציע להם, של גלי חום קיצוני? מלחמות אינסופיות על מים ומזון? הצפות ואירועי מזג אוויר חריגים אחרים"?

דנה כמו (בעיקר) צעירים רבים אחרים שאני פוגש בקליניקה, מתארת חרדה חדשה, שקיבלה את השם eco-anxiety, או "חרדה אקולוגית" בתרגום חופשי.

עיתון הניו יורק טיימס ייחד לאחרונה כתבת רקע ארוכה ומרתקת לתופעה הזו. "אירופה היא יבשת על סף התמוטטות עצבים", קובע העיתון, הנחשב לחשוב בעולם, בהתייחסו לשינויי מזג האוויר הקיצוניים שחווה היבשת. אלה כללו רק בקיץ האחרון גלי חום קיצוניים, שיטפונות חריגים ושריפות יער עצומות.

בכתבה מצוטט ד"ר פאולו צ'אנקוני, פסיכיאטר אמריקני בכיר המסביר שחרדה אקולוגית טרם הוכנסה רשמית לספר האבחנות הפסיכיאטרי, ה-DSM5, רק כי "שינויי האקלים מתרחשים הרבה יותר מהר מקצב השינויים במדע הפסיכיאטריה".

מגמה שרק הולכת ותגבר

המומחה חוזה שהשימוש באבחנה של חרדה אקולוגית רק ילך ויגבר. "כשאנשים מתחילים להיות מודאגים לגבי כדור הארץ, הם לא יודעים שיש להם חרדה אקולוגית", צוטט בכתבה, "רק כשהם קוראים שלדבר הזה יש שם, הם מבינים מה יש להם ואיך לקרוא לזה".

חלק מהגיוונים למונח כוללים הגדרות דוגמת "אקו-PTSD", "שחיקה אקולוגית", "אקופוביה" או "זעם אקולוגי", אבל ההתמקדות של המומחים נוטה לכיוון חרדה אקולוגית, שמוגדרת באופן רחב כ"פחד כרוני מאבדון סביבתי". יכולים לסבול ממנה קורבנות של אירועי שינויי אקלים טראומטיים; אנשים ששינויי האקלים מאיימים על פרנסתם או אורח חייהם; פעילי אקלים או אנשים הפועלים בתחום שינויי האקלים, אבל גם אנשים הצורכים ללא הפסק מידע ותמונות על שינויי האקלים דרך התקשורת החדשותית או אנשים הנוטים לחרדה.

הוא חזר על מה שאומרים צעירים רבים: "איבדנו שליטה. אתם המבוגרים לא שולטים באירוע, זה רק נעשה יותר ויותר גרוע"

בין המאפיינים של חרדה אקולוגית מצוינות תחושות של תסכול, חוסר אונים וחוסר תקווה, והתסמינים יכולים לכלול דאגה מופרזת ובלתי נשלטת, עצבנות, קשיים להירדם, תחושת מתח מתמדת בשרירים ובגוף, ואפילו התקפי פאניקה. רבים מאוד מהמטופלים הם צעירים, ואפילו ילדים.

גיל, בן 18 וחצי העומד בפני שירות צבאי אמר לי: "אני לא יודע בשביל מה אני צריך להתגייס ולהילחם, אם ממילא הכול פה ייחרב ויבער בעתיד הקרוב". באורח לא מפתיע הוא אמר לי את זה כשנכנס אליי ביום חם במיוחד, מוחה זיעה ממצחו, ועומד מול המזגן המתאמץ לקרר את חדר הקליניקה. הוא חזר על מה שאומרים צעירים רבים: "איבדנו שליטה. אתם המבוגרים לא שולטים באירוע, זה רק נעשה יותר ויותר גרוע".

sheen-shitof

הכל מתחיל באבחון

בשורה לסובלים ממיגרנות: ככה תוכלו לחזור לחיים נורמליים

בשיתוף מרכז איריס גייר לטיפול דרך אבחון בגלגל העין
שריפה באי רודוס ביוון, 25.7.23. רויטרס
השריפה הגדולה ברודוס. אחד הגורמים ל"חרדה אקולוגית"/רויטרס

אי אפשר שלא להתייחס לצעירים הללו ולחרדה הזו כחלק מקונטקסט רחב. הם חיים בעולם שבו הם חשופים לזרם בלתי פוסק של מידע, אירועי ענק בלתי פוסקים, מלחמות, טילים, פנדמיות ועוד. הם צריכים לתפקד בתוך סיר לחץ אדיר, ומומחים רבים מסכימים שהתוספת של החרדה האקלימית לתוך זה, עלולה פשוט להיות "הקש ששובר את גב הגמל".

אז מה אפשר לעשות לנוכח "חרדה אקלימית"? העקרונות הטיפוליים לא שונים בהרבה מטיפול בסוגי חרדה אחרים וצריכים לכלול ראשית תיקוף של החוויה. אכן, יש ממה לדאוג, והחשש הוא לגיטימי. מעבר לכך, יש לפעול לשליטה טובה יותר בזרם המידע. ידע הוא אכן כוח, אבל לנוכח האינסופיות של המדיה המונגשת לנו כעת, מומלץ להגדיר גבולות לגבי כמות החדשות הנצרכת והקפדה להתעדכן רק ממקורות מהימנים למידע. לצעירים אחרים עוזר מאוד לדבר עם חברים על המצב, בין אם בקבוצות או ארגוני פעולה.

ככלל, הסבת החרדה לפעולה למען הסביבה, גם היא יכולה לעזור. אולי לא ניתן לשלוט בכל פליטות הפחמן בעולם, אבל ניתן לצמצם את אלה שלנו - הפחתת פסולת, שימוש באנרגיה ירוקה הם רק דוגמאות קטנות למה שניתן לעשות. וכמובן, אם חרדה אקולוגית משפיעה באופן משמעותי על חיי היומיום ואיכות חייו של אדם, תמיד ניתן לבקש עזרה של איש מקצוע בתחום בריאות הנפש. מטפלים יכולים לספק הכוונה, תמיכה וכלים להתמודדות מוצלחת.

ד"ר אורן טנא הוא מנהל המכון הפסיכיאטרי באיכילוב ומנהל מכון מנטליקס לרפואת הנפש בהרצליה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully