התרופות המפתיעות שמשפיעות על בריאות המוח והסיכון לדמנציה

המון החלטות שאנחנו מקבלים בכל יום, או שהרופאים שלנו ממליצים עליהן, משפיעה רבות על בריאות המוח, בדרכים שאנחנו מודעים אליהן יותר ופחות, כאשר אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא ההשפעה על חדות החשיבה והסיכון לדמנציה.

בקהילה המדעית, דמנציה עדיין מוגדרת כמחלה מתעתעת, שאנחנו יודעים עליה מעט מאוד. לכן, מפעם לפעם מתפרסמים מחקרים מפתיעים שמצליחים לערער את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים עליה ועל גורמי הסיכון שלה.

לדוגמה, בשנים האחרונות פורסמו מחקרים שמראים כי שמירה על לחץ דם תקין לאורך זמן יכולה להפחית את הסיכון לדמנציה ולמחלות ניווניות דומות. השנה גם פורסם מחקר עדכני שמצא כי באופן ספציפי יותר, תרופות מסוימות לטיפול בלחץ דם גבוה יכולות לפעול באופן ישיר נגד גורמי סיכון שמשפיעים על התפתחות המחלה חשוכת המרפא.

מדובר בתרופות אשר חוסמות את הקולטנים לאנגיוטנסין II מסוג 2 ו-4 במוח, לרבות ואלסרטן (Valsartan) ואוקסר (Ocsaar). ברשימה הזאת נמצאות גם תרופות המבוססות על מנגנון שחוסם תעלות סידן בגוף, כמו הידרוכלורותיאזיד.

נדגיש כי ההשפעה הזאת של תרופות ללחץ דם גבוה על המוח אמנם נראית מפתיעה, אך זו לא הפעם הראשונה שמגלים כי לתרופות כאלו יכולות להיות השפעות לא צפויות. גם סילדנאפיל, המוכרת בשמה המסחרי ויאגרה, פותחה במקור כתרופה להורדת לחץ דם בשנות ה-80 עד שהתגלה כי היא יעילה ביותר לטיפול באין אונות.

חרדה, סטרס ולחץ נפשי משפיעים על רבים מאיתנו, בטח בשנים האחרונות. לכן, אפשר בהחלט להבין מדוע כל כך הרבה אנשים נוטלים באופן קבוע נוגדי חרדה וכדורי שינה. אם גם אתם נעזרים בטיפולים הנפוצים האלו, כדאי להבין איך הם משפיעים על תהליכים שונים בגופכם - ובראש ובראשונה על בריאות המוח.

מחקרים מראים כי תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים, המשמשות כאמור בעיקר לטיפול בחרדה ובבעיות שינה (כמו למשל בונדומין או קסנקס), עלולות לפגוע בבריאות המוח ולהגביר את הסיכון לדמנציה. אותו הדבר נכון גם לתרופות אנטיכולינרגיות, המשמשות בין היתר לטיפול בדיכאון, בריחת שתן ואלרגיות.

ההשפעה הזאת, מדגישים המומחים, יכולה להופיע אצל אנשים שנוטלים את התרופות האלו במשך כמה חודשים רצופים, כאשר הסיכון גובר ככל שמגבירים את המינון או מאריכים את השימוש.

אבל ממה בדיוק נובעת ההשפעה המזיקה הזאת? ובכן, בתרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים, ההשפעה נובעת מחיזוק הפעילות של חומצה גמא-אמינו-בוטירית (GABA) במוח, אשר מאטה את הפעילות הנוירולוגית. ההאטה הזאת מאפשרת לאנשים להירגע, לישון ולהיפטר ממחשבות טורדניות, אך לאורך זמן היא כאמור עלולה להשפיע לרעה על תפקוד המוח וגם לייצר תלות מסוכנת.

בהקשר של תרופות אנטיכולינרגיות, האפקט המדאיג נובע מההשפעה של אצטילכולין על יכולות הלמידה והזיכרון. זהו כימיקל שמגרה את העצבים האוטונומיים בגוף, אשר מווסתים את ההתכווצויות של כלי הדם ומשפיעים על הנשימה, זרימת הדם והעיכול. תרופות מסוימות שמכילות אנטיהיסטמיניים, משפיעות על הרכיב הזה, מה שאמנם מסייע להתגבר על בעיות רפואיות שכיחות, אך עלול לפגוע עם הזמן בחדות החשיבה וביכולות הניהוליות.

ואם הצלחנו להדאיג אתכם, חשוב גם להרגיע ולהדגיש שאם אתם כבר נוטלים תרופות כאלו, אפשר בהחלט לחשוב, ביחד עם גורם רפואי מוסמך, על טיפולים חלופיים שעשויים לצמצם את ההשפעה המזיקה ולהשיג הטבה במצבכם תוך הפחתת הנזק למוח לאורך זמן. כיום ישנם טיפולים רבים אשר הוכחו כבעלי השפעה משמעותית על תופעות כמו חרדה, דיכאון ובעיות שינה, גם בלי לפגוע במוח בצורה קיצונית ובלתי הפיכה.