וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מוזיקה עושה לכם צמרמורת? זה מה שזה אומר על המוח שלכם

מעל 55 אחוזים מהאוכלוסייה חוו צמרמורת בעת שהאזינו למוזיקה מרגשת או עצובה, לפחות פעם אחת בחייהם.אבל מה עומד מאחורי התופעה?

חמישה דברים שאולי לא ידעתם על המוח/מערכת "אסור לפספס"

לאורך השנים, האנושות רשמה הישגים מרשימים בהבנה של תהליכים מורכבים שמתרחשים בתוך המוח האנושי ובשאר מערכות הגוף. עם זאת, גם בימים אלו, האופן שבו מוזיקה משפיעה על המוח עדיין נחשב בעיני רבים כתעלומה. הרי רוב הדברים שמספקים לנו הנאה נועדו למלא צורך הישרדותי מסוים. אוכל נועד להשאיר אותנו בחיים, יחסי מין תורמים להמשכיות המין האנושי והתשוקה למתוקים עוזרת להמשיך לאכול גם כשאנחנו מלאים - כדי למלא את מצבורי החירום של הגוף למקרה שנרעב בעתיד.

אבל כשמגיעים לדבר על מוזיקה והשפעתה עלינו, מומחים מתקשים להסביר ולהוכיח למה היא כל כך חשובה לנו. מוזיקה לא יכולה להשביע אותנו כשאנחנו רעבים או להעביר את הגנים שלנו לדורות הבאים - אז איך זה שהיא משפיעה על הרגשות שלנו בדיוק כמו כל הדברים האלו ולפעמים אפילו יותר?

כשמדברים על ההשפעה העוצמתית של המוזיקה על הגוף, יש תופעה אחת שכמה קבוצות של חוקרים מרחבי העולם בחרו להתמקד בה בשנים האחרונות - ה"צמרמורת" שמשתלטת על הגוף בהאזנה לשירים עצובים, מרגשים או מעצימים. אם בעבר טענו שמדובר בתופעה נדירה יחסית, כיום מעריכים בזהירות כי מעל 55 אחוזים מהאוכלוסייה חוו אותה לפחות פעם אחת בחייהם, כשהאזינו למוסיקה שהצליחה להפעיל אותם ולנגן על הרגשות שלהם.

עור ברווז. ShutterStock
עור ברווז/ShutterStock

במחקר מענין שפורסם ב-2020, חוקרים השתמשו במכשירים להדמיית פעילות המוח (EEG) כדי לבחון את המנגנון המסקרן והמסתורי הזה. מסקרנות המחקר הראו בין היתר כי תחושת ה"צמרמורת" להפעלה של "גלי תטא" בקליפת המוח האורביטו-פרונטלית, אזור שקשור בעיבוד רגשות ומידע רגשי. בנוסף, גילו החוקרים כי ההאזנה למוסיקה הובילה לשחרור דופמין, הורמון המשרה תחושת הנאה מוגברת. והממצאים האלו מצטרפים לממצאים קודמים שהראו כי האזנה למוזיקה מפעילה אזורים מסוימים במוח שקשורים להנאה, מוטיבציה וחיבור רגשי.

"מה שמסקרן במוזיקה זה שהיא לא מעניקה כל ערך ביולוגי ואין לה ערך להישרדות, אך היא בכל זאת מייצרת את ההשפעה הזאת" כתבו החוקרים והדגישו כי "חשוב שהקהילה המדעית תעמיק עוד בנושא הזה ותבין מדוע המוזיקה הפכה מתגמלת ואהובה כל כך על בני האדם לאורך ההיסטוריה".

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קק"ל מעודדת לימודי אקלים באמצעות מלגות לסטודנטים צעירים

בשיתוף קק"ל

מוזיקה לא עוזרת לשרוד - אבל מאפשרת לשגשג

במחקר המדובר מ-2020, החוקרים בחנו לא רק איך המוזיקה משפיעה על עיבוד רגשות, אלא גם על אזורים אחרים במוח. כך הם גילו לדוגמה כי תחושת ה"צמרמורת" התרחשה במקביל לפעילות חריגה בשני אזורים נוספים במוח, הקשורים בשליטה ביכולות המוטוריות ובפירוש תקשורת לא מילולית. המחברים מאמינים כי הממצאים האלו יכולים להעיד על תגובת תגמול דו כיוונית שמתרחשת עמוק בתוך המוח ומשפיעה עליו במובנים שונים.

"מוזיקה יכולה לעזור לנו לשגשג, גם אם היא לא בדיוק עוזרת לנו לשרוד", העריך מוביל המחקר, הדוקטורנט טיבו צ'בין מאוניברסיטת בורגונדי שבצרפת, בראיון למגזין Inverse. לדבריו, ייתכן שההסבר להשפעה העמוקה של המוזיקה עלינו, קשור גם לאופן שבו אותם "גלי תטא" משפיעים על תפקוד המוח. מחקרים קודמים הראו כי כשהמוח מתנהל במצב זה, אנשים משיגים תוצאות טובות יותר במשימות הקשורות בזיכרון ובאינטליגנציה רגשית. לכן, זה בהחלט יכול להיות גורם שעזר לאנשים לאורך ההיסטוריה להתחבר, להתגבש ולרקום ביחד זיכרונות משותפים, בדיוק כפי שאנחנו עושים היום בעזרת המוזיקה.

מה שכן אפשר להגיד בוודאות זה שמוזיקה תמיד הייתה חלק מהחוויה האנושית. היא נוכחת בחייהם של שבטים מרוחקים באמזונס שמעולם לא פגשו אנשים מודרניים - וגם, כמובן, בחברה שלנו, במגוון צורות וסגנונות. בעתיד, החוקרים מקווים להבין עוד על המנגנונים הנסתרים שגורמים למוזיקה להשפיע על המוח בצורה מעמיקה כל כך, אבל עד שזה יקרה, ברור לכולנו כי ההשפעה הזאת מתקיימת ושהיא מצליחה לתרום ולהועיל לנו בדרכים שאנחנו לא תמיד מבינים עד הסוף.

לדוגמה, ישנם מחקרים שמראים כי האזנה למוזיקה יכולה להיות אמצעי לשיפור המצב הנפשי ואפילו להעצמת פעילות המוח. באחד המחקרים המפתיעים שנערכו בנושא נמצא כי האזנה למוזיקה יכולה להפחית חרדה ודיכאון ואפילו לחזק את מערכת החיסון.

ד"ר קתלין האולנד, מרצה לתרפיה במוסיקה במכללת ברקלי למוזיקה, אמרה בראיון למגזין Very Well Mind כי "יש המון כלים שאנחנו יכולים להשתמש בהם כדי לשפר את הבריאות (...) אבל המוזיקה מייצרת השפעה מיידית ואינטואיטיבית שניתן לנצל בכל מקום ובכל זמן. כשאנחנו מתמודדים עם לחצים, חרדה וחוסר ודאות, מוזיקה יכולה להיות כלי רב עוצמה שהיעילות שלו מוכחת בספרות המדעית. ואפילו האזנה של שלוש עד חמש דקות יכולה להשיג את ההשפעה המיטיבה הזאת".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully