האם דפוסי האכילה שלנו יכולים להפחית את הסיכון לסוכרת מסוג 2

סוכרת מסוג 2 היא מצב כרוני המאופיין בתנגודת לאינסולין וברמות גבוהות של סוכר בדם, והיא נגרמת בעיקר כתוצאה מדיאטה גרועה. בשנים האחרונות, מחקרים רבים בדקו את הפוטנציאל הקיים בהתאמת דפוסי האכילה כאמצעי להפחית את הסיכון או למנוע את ההתפתחות של סוכרת מסוג 2.

במחקר שפורסם השנה במגזין הרפואי Nutrients בדקו החוקרים כיצד התאמה של דפוסי האכילה לשעות היממה יכולה להשפיע על סוכרת מסוג 2. על ידי ההבנה כיצד צורות האכילה המודרניות התרחקו מצורות האכילה שהיו נהוגות אצל אבותינו הקדמונים וכיצד הדבר משפיע על הבריאות המטבולית שלנו, אנו יכולים לאמץ דרכי פעולה מבוססות מדעית כדי להפחית את הסיכון לסוכרת מסוג 2.

צורת האכילה המודרנית שלנו, המאופיינת בשלוש ארוחות ביום וביניהן ארוחות ביניים, שונה מאד מזו שהיתה נהוגה על ידי אבותינו הקדמונים. לאורך ההיסטוריה, בני האדם אכלו בתדירות נמוכה יותר כתוצאה מחוסר זמינות של המזון וגורמים אחרים. אולם, הדיאטה המקובלת כיום בה יש תדירות גבוהה של ארוחות, פוגעת בשעון הביולוגי שלנו, משנה את הרכב מיקרוביום המעי, ומשפיעה על ההפרשה ועל הרגישות של ההורמונים שלנו, וכל הגורמים הללו תורמים להתפתחות של סוכרת מסוג 2.

מחקרים מעידים ששיפור של איכות הדיאטה והתאמה של דפוסי האכילה יכולים להיות בעלי השפעה חיובית על הבריאות המטבולית ועל המניעה של סוכרת מסוג 2. שמירה על זמני ארוחה קבועים, הימנעות מאכילה מאוחר בלילה, הפחתת תדירות הארוחות, ושילוב של תקופות של צום הראו השפעות מבטיחות. גישה אחת שהראתה יתרונות היא הגבלת של זמן האכילה לשעות המוקדמות יותר של היום. שיטה זו הראתה שיפור בתנגודת לאינסולין, בתפקוד הקוגניטיבי, ובשמירה על רמות הסוכר.

השעון הביולוגי שלנו, המווסת את התהליכים המטבוליים הטבעיים בגופנו, מושפע מחשיפה לאור ומזמני הארוחות כך שהוא מסנכרן את הקצב הפנימי שלנו לסביבה החיצונית. פגיעה בשעון הביולוגי, הנגרמת על ידי צורות האכילה בימינו, יכולה להשפיע לרעה על מיקרוביום המעי, ועל ההורמונים המטבוליים, ויכולה להוביל למצבים כמו סוכרת מסוג 2 והשמנה.

מיקרוביום המעי, המורכב ממיקרואורגניזמים במעי שלנו, הוא בעל תפקיד מפתח בשמירה על בריאות המעי שלנו ובוויסות המטבוליזם שלנו. פגיעה בשעון הביולוגי יכולה לשנות את הרכב חיידקי המעי, להוביל לחוסר איזון של חיידקי המעי הנקרא דיסביוזיס ולהגביר מצב של דלקת כרונית. חוסר האיזון הזה נמצא קשור להשמנה ולסוכרת מסוג 2. לדוגמה, מחקרים הדגימו שהעברה של מיקרוביום מאנשים שסבלו מיעפת (ג'ט לג) לעכברים, הובילה אצל העכברים לעליה בהשמנה ועליה ברמות הסוכר. השינויים בדפוסי האכילה יכולים גם להשפיע על המאזן של סוגי חיידקים ספציפיים, שיכולים להעלות את את כמות האנרגיה המופקת מהמזון וע"י כך להעלות את הסיכון להשמנה.

ההורמונים המטבוליים כמו אינסולין, לפטין, וגרלין הם בעלי תנודות במהלך היום המווסתות ע"י השעון הביולוגי. גרלין, שהוא הורמון האחראי על הבקרה על התיאבון, מופרש לפני הארוחות ויורד לאחר הארוחה. תדירות גבוהה של ארוחות, וצורות אכילה לא מסודרות פוגעות בתגובה הטבעית של ההורמון, ומובילות לרמות מוגברות של הורמונים כמו גרלין, אינסולין, ולרמה גבוהה של סוכר במהלך היום. הפגיעה הזו יכולה לתרום לתנגודת לאינסולין וללפטין, וכן להוביל לסיבוכים הקשורים בסוכרת מסוג 2 ובהשמנה.

בנוסף, המעבר לחיים העירוניים החמיר עוד יותר את העליה בסוכרת מסוג 2 ובהשמנה. דפוסי אכילה לא מסודרים, דילוג על ארוחת הבוקר, וזמני אכילה לא מסודרים פוגעים בשעון הביולוגי שלנו, ומגבירים את הסיכון הקרדיו מטבולי. אכילה מאוחר לילה, וזמני ארוחה לא מאוזנים נמצאו קשורים לפגיעה במאזן הסוכר ולתנגודת לאינסולין. הפגיעה בשעון הביולוגי כתוצאה מהמעבר למגורים עירוניים ולצורות האכילה המודרניות תורמים למגיפת הסוכרת מסוג 2.

כדי להתמודד עם ההשפעות של דפוסי האכילה המודרניים וכדי להפחית את הסיכון לסוכרת מסוג 2, יש לבצע התאמות בדפוסי האכילה שלנו. אימוץ דפוסי אכילה דומים יותר לאלה של אבותינו הקדמונים, עם שגרה קבועה של ארוחות יכולה לעזור בהפחתת הסיכון לסוכרת מסוג 2. הימנעות מאכילה מאוחר בלילה ושמירה על צום ממושך יותר בלילה היא הדפוס המתאים לצריכת האנרגיה לסירוגין שאליה הגוף שלנו מותאם מאז ימי קדם. צריכה של ארוחת בוקר מאוזנת מראה יתרונות בריאותיים מטבוליים ויכולה למנוע את התפתחות הסוכרת מסוג 2. בנוסף, התאמה של גודל הארוחות כך שהארוחה הגדולה ביותר תהיה מוקדם יותר במהלך היום, וארוחת הערב תהיה קטנה יותר יכולה לעזור באיזון המטבוליזם ולהפחית את הסיכון לסוכרת מסוג 2.

צום לסירוגין, כמו אכילה בחלון זמן מוגבל, זכה לתשומת לב בשל יתרונותיו האפשריים במניעה של סוכרת מסוג 2. אכילה בחלון זמן מוגבל פירושה צום בחלק מהיום ואכילה בחלון זמן מוגדר. מחקרים מצביעים על כך שאכילה בחלון זמן מוגבל בשעות המוקדמות של היום, יכולה לשפר את התנגודת לאינסולין, לשפר את התפקוד הקוגניטיבי, ולשפר את איזון הסוכר. שיטות צום אחרות כמו צום מדי יומיים, וצום 5:2 ( בו אוכלים דיאטה רגילה 5 ימים בשבוע, ואוכלים 500-600 קלוריות בלבד יומיים בשבוע), הראו יתרונות בריאותיים מסויימים, אבל האכילה בחלון זמן מוגבל בשעות היום המוקדמות נראית כבעלת היתרונות הבריאותיים הרבים ביותר הודות לכך שהיא מותאמת לשעון הביולוגי שלנו.

בעוד שהתאמת דפוסי האכילה יכולה להיות יעילה במניעה של סוכרת מסוג 2, חשוב לגשת לשינויים הללו בזהירות. דילוג על ארוחות או אימוץ של זמנים ממושכים של צום יכולים להשפיע על איכות הדיאטה הכללית, ובאופן פוטנציאלי יכולים להוביל לתופעות לוואי. חשוב לשמור על דיאטה מאוזנת, להבטיח צריכה מספקת של חומרים מזינים, ולקחת בחשבון שיקולים אישיים כמו גיל, מצב בריאות, ואורח החיים כאשר מבצעים שינויים בדפוסי האכילה. מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע לפני שמבצעים שינויים קיצוניים.

ד"ר דלית דרימן מדינה היא מומחית ברפואת המשפחה ורפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית