גירושין טובים: 10 עצות זהב לפרידה שתעזור לשמור על אחדות המשפחה

הביטוי "גירושין טובים" יכול להישמע כמו אוקסימורון. איך המילה גירושין יכולה להיות מוצמדת למילה טובים? מה יכול להיות טוב כשיום אחד יושבים שני בני הזוג שיצרו קשר כדי להמשיך את חייהם בזוג, הביאו ילדים לעולם, ומחליטים לפרק את הקשר הזוגי וללכת "כל אחד לדרכו"? ומה עם הילדים, האם נוכל להרשות לעצמנו לתת להם ללכת לאיבוד? האם יש בכלל סיכוי שילדים שהוריהם החליטו יום בהיר אחד להתגרש יבינו בכלל את הסיטואציה וימשיכו הלאה בדרך טובה? האם בכלל אפשר להתגר בטוב?

אין ספק שגירושין הם מצב לא רצוי לילדים. אבל החיים, מה לעשות, מפגישים אותנו לעיתים די קרובות, עם מציאות בלתי רצויה. האופן שבו ההורים יבחרו להתמודד בעצמם עם המציאות שנכפתה עליהם או נבחרה על ידם, ישפיע ואף יכריע על מצבם של הילדים ושל כל בני המשפחה. ההורים בחרו להתגרש אבל עבור הילדים מדובר במצב נתון, עובדה קיימת שאין הם יכולים לשנותה (למרות שאולי היו רוצים, ברוב המקרים). אבל להורים יש יכולת בחירה - כיצד להתנהל במציאות הנוכחית ולמזער את הנזקים מול הילדים.

קו המחשבה המרכזי בפעולה זו הוא לקבל את המצב ולחפש את הדרך הנכונה לנהל את החיים עם השינוי שנוצר. הכל (כמעט) בידיים שלנו. אז מה יוכל זוג הורים שהחליטו על גירושין טובים (דיים) לעשות? 10 עצות שיהפכו את התהליך לבריא יותר:

דווקא אחרי שנתקבלה ההחלטה להתגרש, טיפול זוגי יכול לעשות קסמים ביום שאחרי. הדעה הרווחת היא שטיפול זוגי נועד למנוע גירושין. הניסון מלמד, שזוגות שהקפידו להגיע לטיפול זוגי, גם כשהחליטו לסיים את מערכת היחסים הזוגית ביניהם ולהתגרש, יצרו מערכת יחסים חדשה, מיטיבה עם עצמם ומול הילדים. הטיפול הזוגי נועד כדי ששני בני הזוג יבינו את עולם הערכים של כל אחד מהם וימצאו ערכים ואינטרסים משותפים לגבי הילדים. בטיפול יוכלו להבין, בדיעבד, את הפער שהיה ביניהם במערכת הערכים הבסיסיים שגרם לרצון להיפרד ולבנות מחדש מערכת יחסים וערכים שירצו להנחיל לילדים. הילדים יוכלו לקבל ולהבין את הפרידה שלהם כשהם יבינו, שבמקביל לפרידה נוצר ביניהם קו חינוכי משותף שאתם מתנהלים על פיו.

ילדים מגיבים באופן שונה אחד מהשני כשההורים מתגרשים. יש לקחת בחשבון את גיל הילד, המיקום שלו במערך המשפחתי ואת אופיו. יש לקחת בחשבון שגם ילדים שיקבלו את הבשורה בטוב, עלולים לבטא כעס או חרדה בשלב מאוחר יותר. חלק מהילדים עלולים להגיב ברגרסיה בהתנהגות שלהם בבית ו/או במסגרות השונות, ויש ילדים שעלולים לנסות "לקחת צד" ולהביע כעס כלפי אחד ההורים. ההורים צריכים להיזהר מהיווצרות אופוזיציות בתוך המשפחה, מה שעלול לגרום לשבר ביחסים גם בין האחים עצמם.

יצירת חזון ותכנית התערבות הכוללת הגדרת מטרות ויעדים לטווח הקצר והארוך תעניק לכל המשפחה ביטחון פיזי ונפשי. ידע מוקדם נוסך בילדים ביטחון עצמי ושקט נפשי. ככל שיש פחות הפתעות ובלת"מים, הילדים יכולים להמשיך לעסוק בעצמם ופחות להיות מוטרדים מ"מה יהיה". גם ההורים עשויים ליהנות מהסדר הטוב ולהמשיך בחיים שאחרי. למשל: שההורים יבואו מוכנים לענות על כל שאלה שהילדים ישאלו. תהיה תכנית מסודרת של מי גר אצל מי והיכן, באילו ימים תהיו עם הורה אחד ובאליו ימים עם השני, מה יקרה בחגים באופן כללי ובחג הקרוב, מה יהיה אם הילדים יצטרכו משהו (חומרי או רגשי) - למי הם יפנו? למי מתקשרים כשיש בעיה. יש לסגור את כל הקצוות ולהכין תשובות מתוכננות כדי שהילדים יחוו כמה שיותר ביטחון בהתנהלות מכאן והלאה.

הסכם טוב ישפיע גם על הילדים. מומלץ להכין הסכם שוויוני שבו כל אחד מהצדדים ירגיש טוב אתו (אף צד לא צריך לצאת מאוד מאושר מההסכם. הוא צריך להיות בעיני כל אחד: הסכם מספק). ההסכם צריך לכלול את כל הנושאים בהווה ובעתיד. הסכם שיש בו פרצות או עניינים לא סגורים עלול לגרום למשברים קטנים כגדולים שגורמים לאי שקט ואף לחרדה בקרב הילדים.

כ'מבוגרים האחראיים', עליכם לקבוע מראש את כללי ההתנהלות המשותפים שלכם כמשפחה ולהיות עקביים בהם עם הילדים. הילדים חייבים לדעת מראש מה מצופה מהם לאחר התהליך ובמהלכו, לוחות זמנים, התנהגות והתנהלות בכל בית ועוד. לפעמים הנושאים שלא כלולים בהסכם הגירושין הפורמלי, חשובים ומשמעותיים לא פחות, ובמקרים מסוימים אף יותר.

יש לקחת בחשבון את היחסים וההתנהלות מול המשפחות המורחבות. שמירה על כבוד ויחסים טובים עם המשפחות המורחבות נוסכת בילדים ביטחון במוסד המשפחה ובחיים בכלל. חשוב ששני בני הזוג המתגרשים ימשיכו בקשר (גם אם מדובר בקשר קורקטי) עם הסבתות והסבים משני הצדדים, רק כך הילדים לא ירגישו שהמשפחה כולה מתפרקת. המסר צריך להיות שהמבנה של המשפחה משתנה אבל כולנו בני משפחה אחת. ילדים זקוקים למשפחה המורחבת, לכן זו העת לשים את האגו בצד ולאפשר קשרים של הילדים עם נפשות נוספות במשפחה.

ישנה חשיבות רבה לנהל פגישות קבועות כם כל אחד מהילדים כדי לדון על הנושאים השוטפים. הדבר מסייע לכל אחד מבני הזוג לקבל עדכונים לגבי הילדים, להיות "בתמונה" ולא לגדל את הילדים תוך שימוש במסרונים בווטס אפ. בנוסף, כשהילדים יודעים שיש להורים פגישה קבועה לשוחח על נושאים של המשפחה, זה מגביר אצלם את הביטחון שההורים נשארו בתהליך ההורות יחדיו ונושאים שעולים עם הילדים יכולים להיות מועלים בפגישות אלו. במקרים של פרק ב', כאשר מעורבים בני או בנות זוג נוספים שמערימים קשיים על המפגשים האלה, יש ללכת ליעוץ מקצועי כדי לפתור את הקונפילקט שעלול להיווצר עם אחד או שני ההורים.

גם ההורים וגם הילדים עלולים (כל אחד בדרכו) לחוש תחושות אשמה ובושה בתהליך הגירושין. יש לתת מקום ותיקוף רגשות גם לעצמכם, ההורים, וגם לילדים. אני ממליצה להימנע משימוש במשפטים כמו: "יהיה לנו נהדר" (מי מבטיח שיהיה נהדר?) או "שום דבר רע לא קרה" (קרה, בהחלט). תיקוף הרגשות צריך לעודד את הנוגעים בדבר, להבין שמה שהם מרגישים זה הדבר הנכון להרגיש. לתחושות האשמה והבושה אין תאריך תוקף. הן עלולות לצוץ לאורך החיים ויש להבין זאת וללמוד לעבוד איתן.

ישנה הזדמנות נהדרת ללמד את הילדים שגם בעיתות משבר, יש מקום לשמחת חיים. האופן שבו ילדים לומדים הכי טוב להיות שמחים ואופטימיים הוא על ידי דוגמא אישית. גם ההורים, שבחרו באופציית הגירושין עוברים אתגרים (מי יותר ומי פחות). האופן שבו תדגימו התנהלות טובה, פרו-אקטיבית ושקולה תעזור לילדים להתחקות אחריכם.

לאלה מבני הזוג שמצאו אהבה חדשה, כדאי לקבל ייעוץ כיצד לתווך זאת לילדים בהווה או בעתיד. התנהלות נכונה בפרק ב' מול בני הזוג הקודמים והילדים עשויה להיות מועילה מאוד לזוגיות החדשה שנרקמת לה.

כשמתגרשים עקב יציאה מהארון של אחד מבני הזוג
במקרים של גירושין עקב יציאה מהארון של אחד מההורים, הסיפור מעט יותר מורכב אבל בהחלט פתיר. ניתן להתגרש טוב וגם באופן שמכבד את שני ההורים. במקרים כאלה ישנה חשיבות לספר לילדים את שתי הבשורות ביחד ולא להפריד בין שני הנושאים. במקרים כאלו ישנה חשיבות של ההורה הסטרייט לדבר בכבוד על ואל ההורה שיוצא מהארון. הילדים זקוקים לחוש שההורה הסטרייט לא מתבייש בהורה שיצא מהארון. כבוד הדדי יעזור לילדים להתמודד עם שני השינויים ויעזרו לקבל את ההורה שיצא מהארון ולא לדחות אותו או להתבייש בו. גם כאן, ישנה חשיבות להכין תשובות לכל שאלה אפשרית, לתת זמן ואפשרות להביע רגשות ולתקף אותן.

הכותבת, דורית קרייזר היא מטפלת זוגית, יועצת שינה, מדריכת הורים ופסיכותרפיסטית