וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

זה מה שקורה לכם במוח כשאתם "משדרים על אותו גל" עם אנשים

עודכן לאחרונה: 31.7.2023 / 11:38

כשאנחנו פוגשים אנשים שמבינים אותנו זו לא רק הרגשה סובייקטיבית נעימה. מתברר שלתחושה הזאת יש השפעה חיובית על המוח והיא אפילו יכולה לשמש אותנו כדי לנצח את מה שארגון הבריאות העולמי הגדיר כ"אחד האיומים הגדולים על בריאות הציבור במאה הנוכחית"

מת'יו פרי, ג'ניפר אניסטון, קורטני קוקס, "חברים". Warner Bros. Television/Getty Images, GettyImages
גם לכם קורה שאתם מבלים עם אנשים שמתנהגים בדיוק כמוכם?/GettyImages, Warner Bros. Television/Getty Images

גם לכם קורה שאתם מבלים עם אנשים מסוימים ומרגישים שהם חושבים, מרגישים ומתנהגים בדיוק כמוכם? אז למה בדיוק זה קורה דווקא עם אותם האנשים והאם מדובר בתופעה שאפשר למדוד גם בכלים מדעיים ואובייקטיביים?

ובכן, השאלה המעניינת הזאת הופכת פופולרית יותר ויותר בקרב חוקרי מוח בכל רחבי העולם. חקר התופעה אף זכה לשם המקצועי "מדעי המוח הקולקטיביים" (Collective neuroscience) והמחקרים סביבה כבר מספקים כמה תובנות מעניינות ומפתיעות.

לדוגמה, חוקרים גילו שבהופעות מוזיקליות, גלי המוח של הקהל יכולים להסתנכרן עם אלו של האומנים על הבמה, מה שגם מגביר את ההנאה מההופעה. מגמה דומה תועדה בקרב תלמידים שבמקרים מסוימים מראים פעילות נוירולוגית דומה לזו של המורים שלהם, מה שמשפר משמעותית את האפקטיביות של הלמידה בכיתה.

בנוסף, מחקרים מראים כי גם בקרב זוגות מסוימים מתקיימת התאמה בגלי המוח, אשר יכולה לבטא רמות גבוהות יותר של קרבה ואינטימיות בהשוואה לזוגות שסובלים מבעיות במערכת היחסים. וזה נכון גם כשמדובר בחברים קרובים, שהדמיון בפעילות המוח שלהם גבוה בהרבה מזה שניתן למצוא בין מכרים שאין ביניהם קשרי חברות.

מוח. Giphy
ממה בדיוק נובע הסנכרון הזה בפעילות המוח?/Giphy

אנשים, עטלפים ועכברים: קווי דמיון מפתיעים ומרתקים

אז ממה בדיוק נובע הסנכרון הזה בפעילות המוח ואיך הוא בדיוק משפיע עלינו בפועל? ובכן, התופעה הזאת עדיין נחשבת בעיני רוב החוקרים לתעלומה ויש אפילו גורמים באקדמיה שמגדירים אותה כ"קסם" כשהם מדברים אליה. מטבע הדברים, הסבר אפשרי אחד לתופעה הזאת מתייחס לכך שכשאנשים חווים דברים ביחד, כלומר רואים או שומעים את אותם הדברים, המוח שלהם מגיב באותה הצורה, אבל המחקרים החדשים בתחום הזה מראים שההסבר האמיתי יכול להיות מורכב הרבה יותר.

במאמר שפורסם במגזין Scientific American, ניסתה העיתונאית לידיה דונוורת' להבין עוד על התופעה המסקרנת. בתחקיר שערכה, היא סקרה בין היתר מחקרים שנערכו על עכברים ועטלפים, בעלי חיים אשר ממש כמו בני האדם, מקיימים אינטראקציות חברתיות מורכבות וגם מציגים את אותו הסנכרון בגלי המוח במקרים מסוימים.

ממחקרים על עכברים לדוגמה, ניתן ללמוד כי באופן מפתיע, רמות גבוהות של סנכרון נמדדות דווקא בקרב עכברים שמוגדרים כ"שונים מאוד" במעמדם החברתי - כמו לדוגמה עכברים דומיננטיים יותר ופחות. במקרה כזה, הסכרון בין עכבר דומיננטי לבין עכבר "מופנם" יהיה גדול יותר מזה שנמדד אצל עכברים ש"דומים" זה לזה מהבחינה הזאת. במחקר דומה שנערך על בני אדם ב-2015 נמצא גם כי הסנכרון העצבי בין "מנהיגים" ל"עוקבים" גדול יותר מזה שנמדד אצל שני אנשים שאינם נתפסים כמנהיגים.

וכשמדברים על עטלפים לדוגמה, הממצאים מעניינים עוד יותר. עטלפים הם בעלי חיים חברתיים, אשר נוטים להתקבץ ביחד, אבל כמו בני אדם, גם בקבוצות האלו, ניתן לראות עטלפים שמעדיפים להיות בצד, רחוקים מכולם. באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ביקשו החוקרים מיכאל ירצב, בועז סטיר ומימון רוז, להבין מה בדיוק עובר במוחם של העטלפים החברותיים והמבודדים.

כדי לעשות זאת, הם עקבו אחר הפעילות המוחית של ארבעה עטלפים, בזמן שאלו עפו בקבוצות של ארבעה, חמישה ושמונה. כך גילו החוקרים שכשעטלפים עפים ביחד, כל קריאה שאחד מהם משמיע משפיעה על גלי המוח של כל הקבוצה, אך הקריאות האלו השפיעו יותר כשהן הגיעו מעטלפים "חברותיים" ו"דומיננטיים" יותר להגדרתם.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

מיקום אסטרטגי, נוף מרהיב ודירות מפוארות: השכונה המסקרנת שנבנית במרכז

בשיתוף אאורה נדל"ן

הבדידות שהורסת את המוח - והכוח שיכול לתקן את הנזק

אז למה בדיוק המידע הזה חשוב לנו ואיך הוא יכול להשפיע עלינו בפועל? זה בדיוק מה שמנסה להבין מדענית המוח תאליה וויטלי, אשר ביחד עם מדענים אחרים הקימה מכללה חדשה לחקר האינטראקציה בין מוחות שונים. בראיון ל-Scientific American היא סיפרה כי "כשאנשים מבינים אחד את השני וחווים את העולם באותו האופן, אנחנו מאמינים שיכולה להיות לזה משמעות עמוקה יותר, שאנחנו רוצים להבין בצורה טובה יותר".

כך לדוגמה, מדענים גילו כי בזמן שאנשים עובדים ביחד על יצירת סיפור משותף, גם כשהם לא נפגשים פיזית, אלא משוחחים זה עם זה מרחוק, נרשמת אצלם פעילות מוגברת בקליפת המוח הקדם-מצחית. זה אזור חיוני ביותר במוח, שקשור בין היתר לזיכרון, למידה ויכולות ניהוליות. לכן, מדענים משערים כי מי שנהנים מהסנכרון מוגבר הזה, עשויים לחזק ביחד את היכולות החשובות האלו בטווח הקצר והארוך.
כיום ידוע כי אנשים שסובלים מבדידות, עלולים להתמודד בסבירות גבוהה יותר עם פגיעה בתפקודים הניהוליים, הזיכרון והלמידה. לכן, המחקרים החדשים בתחום הזה הם לא רק מעניינים, אלא יכולים לספק תובנות חדשות על ההשפעה של הבדידות על המוח ועל האפשרות לתקן את הנזקים האלו, באמצעות יצירת הזדמנויות חדשות לחיבורים ולקשרים חברתיים חדשים.

היתרונות האלו עשויים להופיע כאמור גם בקרב מי שמקיימים אינטראקציות וירטואליות ולא רק במפגשים ב"עולם האמיתי", מה שאולי עשוי לתת לנו כלים חדשים שיאפשרו לנצח ביחד את "מגפת הבדידות" שהוגדרה על ידי ארגון הבריאות העולמי כאחד מהאיומים הגדולים ביותר על בריאות הציבור במאה ה-21.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully